בין תקשורת מגוייסת למגייסת: האם יש הבדל בין אל ג'זירה לתקשורת הישראלית

אין ולו אדם אחד בעולם שתיאר לעצמו שסטודנט צעיר מארה"ב הוא שישנה את הרגלי הצריכה והמדיניות השיווקית של ארגוני על, אבל ודאי שלא תואר שאותו מיזם שנקרא פייסבוק ייקח חלק פעיל בשינוי המפה הפוליטית של המזרח התיכון: דם, אלימות, בזיזה, אובמה, סכין בגב, שינוי מדיני, דמוקרטיה? פלוס מינוס כך ניתן לתאר בחצי שורה את התהליך אצל שכנינו הפרעונים, ויש הטוענים שבקרוב אצל הסורים. תודה לצוקרברג.

למהפכה דרוש רק אדם אחד עם תעוזה, ואינטרנט

הדבר המעניין באירועים האחרונים זו הדרך שבה הם מתגבשים שכן המושג 'דבר לקיר' מקבל משמעות שונה, מסתבר שהקיר שומע. אנשי הטוויטר והפייסבוק שהפכו והופכים לעיתונאים בעצמם דוחפים את פיסות המידע בסערת רגשות לכל קצוות הרשת ולוקחים חלק בשינוי, דבר שאגב מעלה תהיה על משמעות הצנזורה בעידן 'מהפכת מידע' שכן בעוד מוסדות הממשל יכולים לחסום את כלי התקשורת המרכזיים ואף את הצינורות המקובלים ברשת, עדיין קיימות פרצות להעברת תוכן שמוגדר כאסור לפרסום, מה שמחזק עוד יותר את הפן החתרני והמחתרתי ומעלה את רף ההתרגשות שבהפצת אותו תוכן, וכך נוצרת לה הפיכה.

קונספירציות: הבעיה המצרית, ספין של אבו מאזן

נראה כי תחנת הטלוויזיה אל ג'זירה החליטה להוביל קמפיין התססה ועולה השאלה האם ההתנהלות העיתונאית של אל ג'זירה היא דווקא כן לגיטימית ודי רגילה או שמא מדובר בקמפיינרים במסווה עיתונאי?

כך למשל בפרשת אבו מאזן שזוכה כרגע לקצת נחת תקשורתי בזכות אזרחי מצרים, ההתלהמות של אנשי אל ג'זירה ומגישיה לצד הקו של התחנה לא מותירים מקום לספק בהקשר למפת האינטרסים, ומאידך עולה התהייה האם ניתן לערער על העובדה שמדובר במידע שכל עיתונאי היה עושה הכל כדי לפרסם? מה גם שזה לא חדש שכלי תקשורת מונעים ממטרות אישיות ומערכתיות ובינתיים לא שמעתי על מדד אינטרסים כלשהו שיכול להבחין בין האתיות שבקיומם בתוך צינורות התקשורת השונים, ומאחר ואין מדד שכזה אולי צריך לקבל את העובדה שההבדלים בין כלי התקשורת בטלים בהתייחס ללגיטימיות של קידום אג'נדות, ולכן אין הבדל בין אל ג'זירה לתקשורת המערבית, אולי אנחנו, לא טובים יותר.

האם העובדה שהעיתונאי החדש הוא יחצן זה דבר שפשוט צריך להשלים עימו? שכן גם הקולגות הישראלים עומדים מאחורי קמפיינים יזומים או שמסקרים באהדה או בתוקפנות רבה מדי נושאים מסוימים. כך למשל הטיעון הפופולארי האחרון הוא על תיאוריות קונספירציה כאלו ואחרות, תוך שימוש בתקשורת כדי להפיל רמטכ"ל מיועד. הזוי? אולי. ניתן לשלילה במאה אחוז? לא. ואם בישראל קיים סיכוי שיש מי שמנסה להפיל רמטכ"ל דרך או בעזרת התקשורת, ואצל שכנינו אפשר להפיל שליט, אז מה לעזאזל ההבדל בינינו לבינם?

להצעות, תלונות, ואף גידופים קלים: [email protected]