מי הם 'אספני הרעיונות' וכיצד ניתן להתגונן מהם?

מאחורי עשרות שנים של ניסיון כמנהל משרד יחסי ציבור וכיועץ תקשורת ולא שבעתי מלגלות ניסיונות חדשים וישנים לגרוף הצעות או עבודה בחינם (סליחה - בהתנדבות).

לעיתים מדובר במכרז רשמי של גופים ציבוריים, או בפניה של לקוח פוטנציאלי המחפש משרד יח"צ, או בעמותה ללא כוונת רווח. אלה מבקשים לקבל עבודה או תוכנית המכילה רעיונות קריאטיביים בלי כל כוונה לשלם עבורם.

הפקת תוכנית אסטרטגית ויצירתית מחייבת זמן הכנה והגשה, השקעת משאבים כספיים לאיסוף מידע על הלקוח העתידי, על קהלי היעד הקיימים והפוטנציאליים, על המתחרים, כולל ביצוע סקרים ומחקרי-שוק וכן שיתוף פעולה מלא של מפרסם המכרז וצוותו.

מסירת עבודות לגורם חיצוני ובחירתו באמצעות מכרז, הינה שיטה מקובלת, שעיקרה נועד למניעת שחיתות בגופים ציבוריים ובעסקים. בחירת ספק לשירותים טכניים כאלה ואחרים, מאפשרת קביעת כללים ואיכויות הניתנות למדידה, ולקבלם במחיר תחרותי. לא כך הוא כאשר מדובר בשירותים רעיוניים, שיש בהם "נכס רוחני". כאן יש למדוד את יכולתו של הספק לתת את השירות הטוב ביותר, בהתאם לניסיונו בתחום, לידע ולמוניטין.

מניסיוני הרב בתחום, הן כחבר או כיועץ לועדת מכרזים, מצאתי עצמי מתמודד בחוות דעתי המקצועית לבחירת הגוף המתאים מול תחשיבי עלות, הנחשבים ביותר בעיני הגזבר או החשב, בעוד שתכונותיו של הגיש ומרכיבי התועלת הצפויה זוכה למיקום משני בחשיבותו.

שיטת המכרזים לשירותי ייעוץ, בתחום הפרסום ויחסי ציבור שיש בהם דרישה להגיש תוכנית המציגה פתרונות ורעיונות יצירתיים אינה הוגנת כשאין לצידה תגמול או תמורה להשקעות המציעים באיסוף מידע, עיבודו והצגת פתרונות יצירתיים.

עוד תכניות

דרך נוספת לקבל שירותים ורעיונות חינם, היא לחפש (ולמצוא) את "הפראייר" התורן, להציע לו לספק את שירותיו "פרו בונו" בהתנדבות עד שירווח... לעתים, הפנייה היא של גורם מסחרי בעל פוטנציאל לרווח ולרוב עמותה או מלכ"ר הנאבקים "למען".

יש משרדי יח"צ המתפתים נוכח האפשרות לרכישת לקוח חדש, ומספקים שירות תמורת הבטחות. למרבה הצער, במרבית המקרים, ההבטחה אינה ממומשת, והתירוץ או הנימוקים רבים ומגוונים.

הפתרון הנכון וההוגן למי שרוצה לבחור את הספק על פי תוכנית אסטרטגית ורעיונות קריאטיביים, הוא בהתחייבות לשלם למציעים, שלא יזכו במכרז. גם אם אין מדובר בהחזר מלא של ההשקעה, הרי שמשתתפי המכרז יידעו מראש מה וכמה להשקיע בסיכוי לזכות במכרז. המציע גם מודע לאפשרות שרעיונות טובים שיציע (נכס רוחני אמרנו?) עלולים למצוא את דרכם לביצוע, על ידי מי שיזכה במכרז. אפשרות זו קיימת גם כאשר חותמים הכול על הסכם שמירת סודיות.

כן - כך מקובל בעולם הנאור שאינו מתעמר בספק המעוניין לתת שירותים ומוכן להשקיע בידע ובכסף תמורת הסיכוי. למי שדורשים ייעוץ רעיוני חינם אני נוהג להשיב: "מעיינותיי הם מקור רעיונותיי - הרוצה לשתות, ישלם!"

הכותב הנו מרצה במסלול בבי"ס לתקשורת של המכללה למנהל וחבר ועדת אתיקה של התנועה לאיכות השלטון בישראל