האם רמת חיינו נוסקת כפי שטוענים נתוני הלמ"ס? בדקנו
אז מה מצבנו כצרכנים? האם רמת חיינו נוסקת, כפי שטוענים נתוני הלמ"ס, או שמא ההתמרמרות מההתייקרויות האחרונות, שגררה מחאה ציבורית, מוצדקת? נא להכיר, למשקי הבית יש מדד פשוט שמסוגל לבחון זאת - מדד שנקרא "מדד האומללות" (The Misery Index).
מדובר במדד שהגה ארתור אוקון, שהיה יועץ כלכלי לנשיא ארצות הברית בשנות השישים, לינדון ג'ונסון. זה מדד פשוט מאוד, שלא לומר פשטני: הוא מחבר בכול חודש את שיעור האבטלה ואת קצב האינפלציה בשנה האחרונה. הרעיון הוא שעלייה באבטלה שוחקת את השכר הנומינאלי הכולל של אזרחי המדינה ואילו עלייה באינפלציה שוחקת את השכר הריאלי שלהם. שתיהן יחד גורמות, לפיכך, להרעה חברתית וכלכלית במדינה. כשהמדד עולה במהירות ובאגרסיביות זה סימן למקבלי ההחלטות שעליהם לעשות משהו ומהר. כשהמדד יורד, זה סימן לשיפור ברווחה, רמת החיים ובשביעות הרצון הציבורית.
אצלנו האבטלה יורדת והאינפלציה עולה. מה קורה בסל הכול? לאחרונה התעורר רושם שמצבם של אזרחי המדינה הורע, במיוחד בגלל העליות החדות במחיריהם של מוצרים רבים ובראשם הדיור. העובדה ששיעור האבטלה רשם דווקא ירידה יפה קצת נשכחה. מדד האומללות יכול לתת לנו תמונה כוללת הן של השפעת העלייה באינפלציה מחד והן של השפעת הירידה באבטלה מנגד.
לפני שנבחן את עצמנו, נציין שהמדד אכן פשטני. הוא מתעלם מהגדרות שונות של אינפלציה וגם מכך שירידה (לתקופות קצרות) בשיעור האבטלה אינה בהכרח חיובית: היא יכולה להיגרם, לדוגמא, על ידי עובדים שהתייאשו והפסיקו לחפש עבודה. למדד יש בעיות נוספות ולא אדון בהן כאן. אולם, פשטות חישובו והקלות בה ניתן להשוות באמצעותו בין מדינות ובתוך מדינה אחת על פני זמן מקנות לו ערך אינדיקטיבי רב. ובכן, מה מראות התוצאות? ראשית, נתייחס בעזרת תרשים 1' למצב בישראל.
לא סוד שנכנסנו למשבר העולמי במצב מצוין ולכן מדד האומללות היה הכי נמוך ב-5 השנים האחרונות באמצע שנת 2007. מאז לא שבנו לרמות הנמוכות שהיו טרם המשבר, אם כי ירידה באבטלה ובמידה מסוימת גם באינפלציה סייעו לנו להקטין את מדד האומללות עד אמצע השנה שעברה. ברביע האחרון נבלם השיפור והתחדשה העלייה במדד הן בשל בלימת הירידה באבטלה והן עקב עליית מה בקצב האינפלציה. כעת, הבה נבדוק מה מצבנו לעומת הציבור בארה"ב. תרשים 2' משווה בין מדדי האומללות בשתי המדינות.
וכאן הפתעה. בניגוד למה שמקובל למחשוב, אזרחי ארה"ב לא נפגעו יותר מאיתנו בשלביו הראשונים של המשבר והם אף נהנו יותר מאיתנו בשנת 2009, כשהמשבר נבלם והחלה התאוששות. זאת בעיקר בזכות אינפלציה שכמעט לא הייתה קיימת אז. כך קרה שנשיא ארה"ב אובאמה החל את כהונתו בראשית 2009 בהישגים טובים. אולם, בהמשך השנה זינק שיעור האבטלה בארה"ב והגיע לרמה דו ספרתית ומדד האומללות הידרדר במהירות. בשלהי 2009 הפך לכאורה מצבם של אזרחי ישראל טוב יותר ונותר כך עד היום. בסך הכול, ברוב התקופה היה מצבנו טוב יותר, לפי מדד אומללות, ולא פחות חשוב יציב יותר.
בשורה התחתונה, למרות נתוני הצמיחה המרשימים, יש יסוד לתחושת ההרעה בקרב ציבור משקי הבית; אולם, כרגע היא רק בראשיתה ומוקדם לקבוע אם ובאיזו מידה היא אכן מבוססת. בסך הכול לא שבנו למצבנו הטוב לפני המשבר, אך מנגד אנו רחוקים מאוד ממצבנו בתחילת 2009, כשהמשבר היה בשיאו. מבט מעבר לים יכול לתת לנו פרספקטיבה נוספת בנושא זה גם בהיבט זה מצבנו לא רע.
- 16.אזרח מהשורה 20/02/2011 11:24הגב לתגובה זושלום לך מר רונן מנחם אני שכיר שמשתכר מעל ההמוצע במשק כ 8500 נטו בחודש אני נשוי עם שני ילדים אשתי מרוויחה כ 7000 ש' ח בחודש,אנחנו צנועים וחיים תודה לאל טוב אך מוותרים המון על מותרות כמוני יש עוד הרבה ואני מאמים שמצבם הרבה יותר קשה משלי אני חושב שרמת החיים בארץ טובה אך יש פערים מאוד גדולים בין האוכלוסיה בנוסף אני חושב שמאוד קשה לשרוד בארץ אם אתה לא משתכר יחד כ 16000 ש' ח בחודש מחירי הדירות בשמיים מוצרי היסוד עולים ועולים מחירי התחבורה הציבורית עולים אני מעריך אותך כאנליסט אך למיטב הבנתי אתה טועה בגדול ומפספס את השורה התחתונה
- 15.אבי 5 20/02/2011 09:17הגב לתגובה זוכתבה מאוד מעניינת ולמרות שהמדד הוא " פשוט" הוא מבטא את המצב מצבינו לא טוב כפי שהצמיחה מרשימה, כנראה שיש קשר לחלוקת הרווחים או הדיוודנד על הצמיחה יש קבוצות קטנות שזוכות וקבוצות גדולות שבוכות המרוויחים הגדולים כרגיל הם הטייקונים ודלת העם עובדת עבור רווחים אלה ללא פרופורציה כלכלית דהיינו שכר נמוך עבור השקעה גדולה
- רונן מנחם 20/02/2011 11:48הגב לתגובה זותודה על תגובתך והמשך יום נעים
- 14.שי 20/02/2011 08:13הגב לתגובה זובמשק שרק קצת יותר מ60 אחוז מאנשים בגיל עבודה עובדים, והאינפלציה מזוייפת כלפי מטה שנים. בקיצור, את המדדים האלה קובעים משרדים ממשלתיים ויש להם איינטרס לקבוע מדדים נמוכים.
- רונן מנחם 20/02/2011 11:47הגב לתגובה זובוקר טוב אכן, כמדדים רבים אחרים, ההסתמכות היא על נתונים רשמיים, אך יתרונות בכך שהם מהמדדים ומשתני המדיניות והחברה החשובים והמצוטטים ביותר. מה שנקרא - השורה התחתונה. בברכה, רונן.
- 13.תעשו מדד עובדי מדינה ומדד עמך (ל"ת)44 19/02/2011 19:04הגב לתגובה זו
- 12.כל הצמיחה הולכת לאחוז קטן של מנהלים י (ל"ת)טוני סופרנוס 18/02/2011 20:57הגב לתגובה זו
- 11.רו" ח בדימוס 18/02/2011 15:58הגב לתגובה זואבל השכר הממוצע הריאלי לא עלה כלל משנת 1980 ועד היום! והמשמעות של הנתון הזה היא שכל הצמיחה שהיתה בישראל בשלושים השנים האחרונות לא הגיעה לאן שהכי חשוב שהיא תגיע אליו - אל כושר ההשתכרות של ציבור השכירים.
- רונן מנחם 19/02/2011 19:05הגב לתגובה זושלום עליך לזכור כי פירות הצמיחה לא משתקפים רק בשכר, אלא גם ברכוש הנדל" ן והרכוש הפיננסי (תיק ני" ע) והמוסדי. עליך להתייחס בבדיקתך להכנסה הפנויה של משקי הבית מכל המקורות. בברכה, רונן
- 10.יוסי 18/02/2011 13:58הגב לתגובה זונמצאת במצב ראלי! וכל עוד הריבית שלילית ואנשים חיים על מינוף גבוה וההלוואות ניתנות לכל דורש,אין טעם להתייחס לזה. אני מאמין שגם אתה רונן יודע שאשליית הכסף הזול מדברת היום,והשוק לא ראלי. כמו כן אינני מאמין לנותני הלמ" ס,בפרט למדד המחירים,ולאחוז האבטלה הנמוך! בקשר לאבטלה,אני מוקף סביבי בהמון אנשים שלא עובדים כבר שנה וכמובן אינם זכאים לדמי אבטלה,והם לא נספרים במדד זה,וצריך להכליל גם עצמאיים שאינם עובדים ואינם רשומים בלשכה.
- רונן מנחם 19/02/2011 19:03הגב לתגובה זושלום כפי שכתבתי ברשימה ועניתי לגולשים אחדים, ברור ששיעור האבטלה הוא משתנה עם מגרעות. אולם, כשאתה בודק לאורך זמן, כפי שעשיתי כאן, המגרעות נוטות להתקזז והמגמה נשארת. לכ, יכול להיות שיש הטייה שיטתית של מדד האומללות לאורך כל התקופהנ, אך בלי הגבלת הכלליות ניתן להניח שזו הטייה קבועה ולכן המגמה - אותה בחנתי - לא תשתנה משמעותית. זו נקודה ידועה בכל בסחינה סטטיסטית של סדרות עיתיות. בברכה, רונן.
- 9.רוני 18/02/2011 11:04הגב לתגובה זולבדוק קורלציה בין כמות האשראי למדד הצמיחה
- 8.מהנדס 17/02/2011 22:32הגב לתגובה זואני יודע שאתם הכלכלנים אוהבים גרפים ומדדים אבל אני ממש לא חושב שהם עוזרים במשהו כאן. המשכורת שלי נשארה פחות או יותר אותו הדבר בחמש השנים האחרונות ויוקר המחיה עלה פלאים. הכל שאלה איך מגדירים מובטל איך מגדירים עבודה ואיך מגדירים אינפלציה - ההגדרות היבשות לא תמיד קשורות למציאות אני לדוגמא הייתי מובטל כמעט שנה ב2009-10 אבל בלשכה הייתי רק כמה חודשים (לא הציעו לי כלום) ושסיימתי לא נרשמתי יותר ויצאתי מהסטטיסטיקה למרות שנשארתי מובטל כמה חודשים טובים . התקבלתי לעבודה וכיום הסטארטאפ שאני עובד בו כנראה יסגר ושוב אני בכלל לא ילך ללשכה כי אני לא זכאי לכלום וכמוני עוד אלפי סטודנטים שמסיימים ואנשים שכבר גמרו את מכסת האבטלה שלהם. ומה שהכי גרוע זה שהתנאים לא באמת השתפרו - כושר המיקוח של המעסיקים עלה לשמיים והשכר והתנאים מסביב לרצפה וכל זה תוך עליית מחירים מתמדת כמעט בכל התחומים.
- רונן מנחם 18/02/2011 07:03הגב לתגובה זובוקר טוב. אמרתי ברשימתי שהמדד אכן פשטני ויש לו ערך אינדיקטיבי בעיקר. בניתוחי אני מסתמך על שורת מדדים נוספים כדי לגבש המלצות. הצגתי אותו בשל קלות חישובו, יכולתו להראות מגמות ארוכות טווח והיותו מורכב משני המשתנים הכי חשובים לציבור - אבטלה ואינפלציה. ברור שלמדד עוד מגרעות, גם כאלה שלא ציינת. אגב, בבדיקה שעשו בתקשורת התברר שב-20 השנים האחרונות המדד והשכר עלו בשיעור דומה, כך שגם תקופת המדידה חשובה לתוצאות המתקבלות. בברכת יום נהדר, רונן.
- 7.להרבה צעירים כאן אין אפשרות לקורת גג ! (ל"ת)איש 17/02/2011 20:24הגב לתגובה זו
- 6.רז 17/02/2011 16:36הגב לתגובה זורונן היי. מתגעגע לגרפים שלך.הסיגנון הייחודי. קורא ונהנה. מה דעתך להכניס פקטור של מספר שנות נישואים משוקלל של האוכלוסיה למדד האומללות.
- רונן מנחם 18/02/2011 07:57הגב לתגובה זורז שלום תודה אני בטוח שבעולמנו הגדול היה כבר מי שבדק את זה... יום נהדר, רונן.
- 5.שאול 17/02/2011 14:11הגב לתגובה זומד מפגר- הרבה לא נכללים באבטלה ולא עובדים. הרבה אנשים גם אקדמים לא עובדים כי מיצו את זכויותצהאבטלה שהם 100 י-150 יום בלבד לא זכאים להבטחת הכנסה ואינם עובדים כלל וחיים בדוחק ונעזרים בהואים המבוגרים. אז כל המדד הזה שווה לתחת.
- רונן מנחם 17/02/2011 14:22הגב לתגובה זושלום. המדד אכן פשטני ועיקרו אינדוקטיבי, אך יתרונו בכך שהגדרת האבטלה נשמרת על פני זמן ולכן מגרעותיה מתקזזות והיא מצליחה לזהות מגמות. ניתן להוכיח זאת בקלות בהשוואה למדדים אחרים. פרט לכך, האבטלה והאינפלציה הם המדדים החשובים ביותר בשיח החברתי - כלכלי ובתור משתני יעד של הממשלה והבנק המרכזי בכל מדינה. לכן, למדד המאגד את שתיהן חשיבות אינדקטיבית רבה. בברכה, רונן.
- דנה 17/02/2011 15:23הכל עולה הכל יקר בטירוף, פשוט אין אנרגיות לצאת להפגין.
- 4.תמי 17/02/2011 14:09הגב לתגובה זוהיה מאד מעניין לקרוא על מדד האומללות, הזכיר קצת את מדד המק. מעניין מה מצב המדד במצריים. אולי אם מובראק היה בודק לא היה מגיע לאן שהגיע. מעניין גן לדעת האם יש מתאם בין המדד לביצועי הבורסה
- רונן מנחם 17/02/2011 14:26הגב לתגובה זושלום. אכן נתת דוגמא טובה (חבל שלא חשבתי עליה) לגבי מדד פשטני לכאורה שבכול זאת עושים בו שימוש רחב, כמו מדד ביג מק. לגבי מתאמים לשוק ההון - לא ידוע לי אם בדקו, אם כי לאורך זמן אני מניח שיהיה קשר, משום שהבורסה משקפת את המצב הכלכלי במשק ומדד האומללות נגזר ממצב זה. אני מניח שהקשר בין המדד לבורסה יהיה חזק יותר ככל שהמשק הוא מקומי וסגור יותר ופחות מוטה לסחר חוץ. בברכה, רונן.
- חח תמי 4... (ל"ת)עין גדי 19/02/2011 19:23
- 3.יוסי מזרחי 17/02/2011 14:04הגב לתגובה זובהכרח נותן אינדיקציה אמיתית על מצבם של האזרחים. שהרי, על מנת לבדוק את השחיקה בשכר הנומינלי - רמת האבטלה אינה מהווה כלל וכלל מדד מספיק - שהרי גם אם שיעור האבטלה יורד ועובדים שפוטרו מצאו שוב עבודה, או שמובטלים כרוניים (כלומר תקופה ארוכה) מצאו עבודה - רמות השכר שלהם יכולות להיות שונות לחלוטין יחסית לרמות השכר שלפני הפיטורין ו/או עליה בשיעור האבטלה. כך, שיכול להיווצר מצב שנחזור לאותה הרמה של מדד האומללות, אך רמות השכר תהיינה שונות לגמרי. לפיכך, עד כמה באמת מדד זה יכול לתת אינדיקציה מהימנה? האם קיים מדד מוצלח יותר (ולבטח מסובך יותר9? לדעתי, המקרה של מדד האומללות הוא מקרה קלאסי בו " התער של הוקאם" לא כ" כ עובד...
- רונן מנחם 17/02/2011 14:19הגב לתגובה זוצהריים טובים. המדד אכן פשטני, כפי שציינתי, אך יתרונו בכך שניתן בקלות להשוות לפיו את המצב לאורך זמן ולאתר מגמות. צריך גם להבין שהאבטלה והאינפלציה, למרות מגרעותיהן, הם המדדים הכי פופולאריים בשיח החברתי - כלכלי. לכן, המדד חשוב ואוניברסיטאות ואתרים רבים ברחבי העולם מצטטים אותו. בברכה, רונן מנחם
- יוסי מזרחי 17/02/2011 16:06החורים במדד זה, זה מוזר מעט שהוא כ" כ מצוטט. בכל מקרה, הוא כן יכול לתת כיוון או להעיד על מגמה, הייתי חוקר יותר לעומק לפני קבלת החלטה כלשהיא, ולא מסתמך רק על מדד זה. ואני מניח שבדיוק לזה אתה מתכוון...
- 2.נו באמת 17/02/2011 13:25הגב לתגובה זולהזכירך את החגיגה בארה' ב ,ספרד, בריטניה, ספרד ,ארלנד ,יפן בשנות השמונים ,כלכלות " מאושרות" .ומה היה בסופם.
- רונן מנחם 17/02/2011 13:41הגב לתגובה זושלום עיון ברשימה לא אמור להוליכך למסקנה לפיה מצבנו מזהיר. המצב שפיר - אך לא טוב כשהיה לפני המשבר ולבטח לא חסר תקדים. לכן, ההשוואה למדינות שציינת בתגותך שטחית יתר על המידה. אך זהו, כמובן, נושא לטור נפרד. בברכה, רונן.
- 1.אנליסטית בחופשה 17/02/2011 13:05הגב לתגובה זוכרגיל, כתבה עניינית ומרתקת. מנתוני הלמ" ס שפורסמו אתמול, עולה כי חלה עלייה ניכרת בייצוא, וזאת על אף הייסוף בש" ח והצמיחה האיטית בחו" ל. איך זהמתיישב?
- רונן מנחם 17/02/2011 13:21הגב לתגובה זותודה לך. לעניין הייצוא, יש לשים לב כי מדובר הפעם בעיקר בייצוא יהלומים ובלעדיהם העלייה הייתה נמוכה יותר. עם זאת, לפי סקר החברות והעסקים של בנק ישראל ומדד מנהלי הרכש כבר היו סימנים מוקדמים לכך שהייצוא ממשיך לגדול. חלק מהסיפור הוא ייצוא שירותים, כולל תיירות, שגדל יפה. סיבה אחרת היא שמחצית הייצוא הישראלי הוא היי טק, שמיועד בעיקר לארה" ב ושם המגזר הזה נפגע בד" כ פחות. ויש סיבות אחרות. בברכה, רונן מנחם
