בגלל מוטי גילת - יום שחור לעיתונות החוקרת
מוטי גילת נחשב בעיניי למעוז האחרון של העיתונות החוקרת. סוגה עיתונאית הנעלמת והולכת מנוף התקשורת שלנו, מסיבות הראויות לכתבה נפרדת. הוא והתחקירנים שלו, עוזי דיין ומיכל שבת, לא מהססים להוקיע מדי שבוע כל עוולה ציבורית ללא מורא וללא משוא פנים, כפי שטבע בזמנו אורי אבנרי.
כל תחקיר שלהם נוקב בשמות האנשים, מלווה בתמונותיהם ומוקיע אותם על חטאיהם או על מחדליהם. וכך צריך להיות. זאת המשמעות האחת והיחידה של עיתונות חוקרת.
את עיקר הקריירה העיתונאית שלו הוא עשה ב'ידיעות אחרונות' עד לפני מספר שנים עת עזב או הועזב על רקע חילוקי דעות מקצועיים או ניגוד עניינים. תלוי את מי שואלים. כקורא, אני מלווה אותו בנאמנות רבה גם כשעבר לכתוב ב'ישראל היום'.
ביום שישי הוא איבד אותי. לצערי, לא נשאר לי יותר תחקירן אותנטי להיתלות בו וכל זאת למה? בטורו האחרון הוא מביא תחת הכותרת "היחצן שמנסה להתחכם" את סיפורו של "נושא חברתי לא גדול בהיקפו" שנחקר בידיו ובידי עמיתיו העיתונאים ובמסגרת עבודתם נפלו קורבן לתרגיל נקלה שבוצע נגדו מצד הנוגעים בדבר.
בעלי העניין היפנו את התחקירנים לקבל תשובות לשאלותיהם מהיחצן שלהם. היחצן המדובר הגיע לפגישה ובידיו מכתב אזהרה המתריע מפני פרסום הכתבה שיגרור בעקבותיו תביעת דיבה, מה עוד, מדגיש המכתב, שעבירת הדיבה כבר נעברה על ידי עצם הפניית השאלות ליחצן. זהו סיפור מקומם לכל הדעות ומוטי גילת מודיע לנו וליחצן שהוא איתו גמר.
אז מה רע בסיפור הזה ולמה הוא גרם לי לנתק את יחסיי התקשורתיים עם מוטי גילת?
הפחדנות. גילת הלוחם ללא חת, נתגלה כפחדן. הוא מפחד לנקוב בשמות המעורבים בעניין ובשמו של אותו יחצן בזוי, כי הוא מפחד מלהיגרר לתביעות דיבה, לקרבות בתי דין ולהוצאות עורכי דין. מן הידועות היא שתחקירן אמיץ לא נרתע מאיומי עורכי דין והוא מוכן לפרסם ולהגן על פרסומיו בבית המשפט. זהו הא'-ב' של ה-DNA של עיתונאי חוקר.
יתרה מזאת, לכל ידוע שהאיום בתביעה הוא הצעד הכי צפוי והכי שכיח של כל מושא כתבת תחקיר. מעטים מהם מגיעים לכלל דיון ועוד פחות מהם מסתיימים בפסק דין.
אבל גילת כנראה נבהל והמוצא היחיד שהוא מצא לאוורור כעסו היה בהבאת הסיפור לידיעת קוראיו, אך ללא ציון שמות המעורבים בפרשיה וזהו, ללא ספק, הרע שבכל העולמות.
יכול היה גילת להימנע מפרסום הסיפור ואיש לא היה יודע כי ברח משדה הקרב, או לפרסם חרף האיומים ולצאת עיתונאי בעל יושרה הנאמן לתפקידו.
תחקירן כמוטי גילת יודע היטב שסיפור שכזה ללא שמות לא שווה את הנייר שעליו נדפס וגרוע מזה גורם לקורא אכזבה מרה ותחושה שהולך שולל ובה בעת חושף אותו עצמו בקלונו. כי בסוגה הזאת של כתבות תחקיר, סיפור אנונימי הוא 'לא סיפור'.
הפילוסוף ההונגרי פרנץ וארוש, אמר "הכעס הוא יועץ רע מאוד", אבל מוטי כנראה לא שמע עליו או לא הפנים.
אינני יודע מי העורך האחראי על גילת, אבל הוא הראשון שהיה אמור לפסול את הכתבה הזאת מסיבה זאת בדיוק, ולומר לו: "מוטי ידידי, הטור שלך נועד לשרת את הקוראים ולא את רגשות הזעם האישיים שלך. הטור שלך איננו פלטפורמה לסגירת חשבונות פרטיים כי אם פלטפורמה להארת עוולות ציבוריות המבוצעות במחשכים".
אבל, יכול גם להיות, שגילת הוא מסוג העיתונאים בעלי המעמד שאיננו נתון למרותו של שום עורך. בכל מקרה, לטעמי, זהו יום עצוב לעיתונות החוקרת בארץ. כאשר גם בגבוה שבארזים נפלה שלהבת, מי נשאר לשאת את הלפיד?
הכותב הוא מנכ"ל ADMAN החברה למשאבי אנוש לענפי הפרסום, השיווק והתקשורת
תודה.
לתגובה חדשה
חזור לתגובה
-
9.האמנם התכוונת שגילת 'תחקירן'....וד"ל... (ל"ת)אל הכותב 06/01/2012 14:09הגב לתגובה זו0 0סגור
-
8.גינגי, אם אתה מחפש תחקירן אמיתיאלי 17/03/2011 03:52הגב לתגובה זו0 0לך על יואב יצחק. יש לו אחלה אתר.סגור
-
7.מסר אישי לגינגי פרידמןםפ 28/02/2011 23:33הגב לתגובה זו0 0אל תמהר לקבוע עמדה לפני שתברר את העובדות. אם מוטי גילת גנז את הסיפור יש לו סיבות טובות! הוא נחשף כנראה בענין רגיש אחרת לא היה חושש וכל מה שהוא עשה זו נקמה מכוערת ביחצן שעשה את עבודתו הנאמנה למען הלקוח. אתה ממהר לכנות את היחצן כבזוי. כדאי שתבדוק אם הדברים שפורסמו ע"י גילת תואמים את המציאות. מוטי גילת בחיים, לעולם, לא מוותר על סיפור טוב בגלל איום בתביעה....תחשוב פעמיים ואולי תבין למה הכוונה.סגור
-
6.איזו תמימות,אינך יודע מי זה גילת?סיגל 28/02/2011 23:13הגב לתגובה זו0 0את התמונות של מי הוא מורח בעיתונים?תבדוק אחד אחד ותראה את עבודתו שהיא חמורה ואיומה. חמור שאדם כמוך עדיין האמין בו ללא בדיקה. כשיש פושע אמיתי תחת ידיו הוא לא נוגע בו כל עוד יש אינטרסים בגו אך אנשים ישרים עולים אצלו על המוקד מאותה הסיבה-אינטרסים. תתחיל לבדוק ,תתעניין קצת אצל אביגדור קהלני,רפי טטרקה בתיה כרמון ועוד הרבה. תקרא את הכתבות המצויינות שכתב עליו קלמן ליבסקינד. על פי כתבותיו מוטי גילת ניהל את המדינה המליך מלכים איים על מי שלא נענה לו ופגע בהם. היום הוא כבר לא מצליח להפחיד את כולם ואז הוא מפחדסגור
-
5.מה אתה מתפלא? אתה מנותקגילה 28/02/2011 10:22הגב לתגובה זו0 0מוטי גילת, מאז תחקר דרעי, הפך לעיתונאי שמנהל לעיתים ונדטות ללא צורך. אם חשבת שהוא המעוז האחרון, סימן שאתה -מר פרידמן -מנותק. ראה תחקיר גלנט במעריב, ראה תחקיר גולדסטו בידיעות. אתה כנראה מאלה שקוראים "ישראל היום", סליחה, ביביתון, ומתנתק מהציבור האמיתיסגור
- טען עוד
-
4.בריונות עיתונאית ממדרגה ראשונה!!טוטו 28/02/2011 00:53הגב לתגובה זו0 0איום בתביעות הן כלי מזערי של אנשי היחצ להגן על לקוחותיהם? אם מוטי גילת מאיים לקחת את הכלי הזה מאנשי היחצ, ואם לא יחרים אותם הגיע הזמן שאנשי היחצ ישימו קו אדום לבריונות המשתוללת של גילת ושכמותו!סגור
-
3.הוא לא פחדן להיפךבועז 27/02/2011 23:42הגב לתגובה זו0 0גם אני קראתי את הכתבה, ומה שהבנתי זה שאם זה היה תלוי בו הוא היה מפרסם את השם של היחצן, אבל כנראה שדווקא העיתון מפחד מתביעה או שזה סותר את האינטרסים של העיתון, אבל הוא כעיתונאי מכובד, לכל הפחות לא יכל לעבור על כך בשתיקה ולכן הוא פירסם את המקרה בלי שמות.סגור
-
2.יפה כתבתיחצ"ן 27/02/2011 21:59הגב לתגובה זו0 0מסכים עם כל מילה. כיחצ"ן אני מקווה שכל היחצ"נים שמשקרים ומסלפים יעלמו מן העולם, הם הורסים את השם של כל הענף. אני מאמין בכנות ויושרה, ואם נפלה לי על זה כתבה, אז נפלה, אבל האמון שלי חשוב מכל.סגור
-
1.צודק לחלוטיןדן 27/02/2011 20:21הגב לתגובה זו1 0גם אני קראתי את גילת ביום שישי ותמהתיסגור
