'האח הגדול' מציגה מציאות לא נורמטיבית

בספרו המופתי '1984' של יוצר האח הגדול המקורי, ג'ורג' אורוול, מתוארת בפרוטרוט 'משטרת המחשבות' ששולטת בהלכי הרוח והמחשבה של קהל נתיני האח הגדול.

אמנם ישנה לעיתים מוסכמה כי 'משטרת המחשבות' הינו שלטון המבקש להצר את רגלי חופש הביטוי, אך בעידן הפלורליסטי והמתירני שבו אנו חיים כיום, נדמה כי משטר המחשבות מתבטא דווקא בשימוש הנסתר שנעשה בקידום מוצרים, תוכניות ומופעים בקרב ילדים בדרך של שימוש בתכנים פוגעניים, הגורמים לילדים ונוער סקרנות ועניין.

כך, נעשית פניה צינית לאוכלוסיית ילדים שכושר השיפוט שלהם לעיתים אינו גבוה על ידי מפרסמים ותוכניות שאומרים להם איך צריך להתנהג ולחשוב.

מאז שנבחרתי לכנסת, הנני פועל לצמצום ההשפעה השלילית של מפיקים ופרסומאים שעושים שימוש בתכנים פוגעניים בכדי למכור מוצר לילדים. מתוך כך, הנני מוביל בימים אלו חוק שיגביל פרסום אלכוהול ומשקאות חריפים בקרב ילדים.

דווקא כחברה ליברלית, פלורליסטית ורב תרבותית חובה עלינו כהורים לעמוד על המשמר מקום בו הגבול מופר. חוסנה של החברה הישראלית נמדד ביכולתה להגן על עתיד ילדיה, גם מול איבוד רווח קרוב המופק מכל מיזם.

התוכנית האח הגדול, בבואתו של אורוול, מהווה כיום ראש חץ תרבותי ומקור משיכה גדול כפי המוצג באחוזי הרייטינג. בשונה מתוכניות עלילתיות אחרות, כאן הילדים והנוער חשים כי מדובר 'בדבר האמיתי', ודווקא מתוך כך נוצרת סכנה גדולה לאימוץ המותגים המשתתפים בתוכנית על התבטאויותיהם ותכניהם.

החשיפה לקיום יחסי מין, דיבור אלים ושתיית אלכוהול מופרזת בקרב ילדים צעירים איננה צריכה לחסות תחת חופש הביטוי אלא ראויה להוקעה וגינוי בשל ההפקרות הקיימת בה. בנוסף, הערכים המובעים בתוכנית מציגים מציאות מעוותת, שכן ילדים הצופים בתוכנית לא מבינים שדפוסי ההתנהגות בבית אינם נורמטיבים וקבילים בחוץ וכי הם פסולים בעולם האמיתי.

על אף דעתי האישית כי לתוכנית אין מקום על לוח השידורים הישראלי, אין אני מבקש למנוע אותה מאחרים, אלא בקשתי להסיר את מסך הערפל באשר לכוונותיה. כבר כיום קובע חוק סימון שידורים מזיקים, שתוכניות המציגות תכנים פוגעניים יסווגו על פי קהל היעד המתאים לתוכנית.

עוד תכניות

בימים האחרונים, בעקבות פניות שהגיעו אלי, פניתי למנכ"ל הרשות השנייה בקריאה לסימון התוכנית כמיועדת לצפייה מעל גיל 14, בהתאם לחוק. תוכנית זו, המהווה בעיני רבים תוכנית דגל תרבותית, מן הראוי שתוביל גם לשקיפות באשר לכוונות המסרים העולים ממנה.

ההפקרות המינית והאלימות הקיימת בחברה הישראלית בשנים האחרונות שואבת בין היתר, את מקורותיה גם מתוכניות המעודדות בצורה ישירה או עקיפה, בקריאה או קריצה, את העיסוק במין ובאלימות. הגיע העת לעמוד על המשמר למען עתיד מוגן ובטוח יותר לחברה.

הכותב הוא יו"ר ועדת עלייה וקליטה ויו"ר ועדה לזכויות הילד לשעבר