על צמיחה ואבטלה; וגם - איך התייחסו המשקיעים לברננקי
משקי הבית בארצות הברית חשים שהמצב הכלכלי משתפר ושיהיו יותר מקומות עבודה השנה. כתוצאה ישובו עובדים מיואשים רבים יותר למעגל מחפשי העבודה, אך המעסיקים לא יוכלו לקלוט את כולם ולכן האבטלה דווקא תגדל. כך, כתבו מנהלי מדד הביטחון הצרכני של אוניברסיטת מישיגן האמריקאית בסקירתם האחרונה. לכאורה, הם מדברים כאן על "אבטלה מהסיבות הנכונות".
שנת 2011 תעמוד בסימן התבססות ההתאוששות הכלכלית בארה"ב - הכלכלה הגדולה והחשובה בעולם. השאלה שתלווה את התהליך תהייה מתי ובאיזו מידה ישתקף הדבר בשוק העבודה האמריקאי. דבר זה חשוב מאוד משתי סיבות עיקריות:
- התאוששות תעסוקתית בארצות הברית תבטיח התבססות של הצריכה הפרטית במדינה. כידוע, הצרכן האמריקאי מרבה לייבא מחו"ל ומדינות רבות בעולם בונות עליו
- הפד' לא יפתח בסבב העלאות בטרם ישתכנע כי שוק העבודה האמריקאי אכן מחלים. לצורך כך, ימתין לרצף נתונים שיוכיח שהאבטלה במדינה יורדת מדרגה.
אני מניח שבמהלך החודשים הבאים יעסקו רבות בשאלה זו, אך האיתותים יהיו סותרים, לפחות בשלבים הראשונים. הדבר יגרום לעצבנות אצל המשקיעים ושוקי ההון יהיו תזזיתיים. כדי להיערך לכך, כדאי לדעת קצת על יחסי הגומלין בין הצמיחה, התעסוקה והאבטלה.
חמש השנים האחרונות בארצות הברית הן הזדמנות נהדרת לדבר על היחסים הללו, כי במהלכן נקלעה הכלכלה האמריקאית למשבר חריף והספיקה לצאת ממנו. התנודתיות בקצב הצמיחה הכלכלית בתקופה זו הייתה גבוהה והציבה בפני המעסיקים והעובדים התלבטויות רבות. התרשימים שאציג לעיל מראים את הדינאמיקה.
כלכלת ארה"ב התנהלה כסדרה בשנים 2006 ו-2007, נקלעה למשבר חריף בשנים 2008 ותחילת 2009, נחלצה ממנו במחצית השנייה של 2009 והחלה להתבסס בשנת 2010 (אם כי בשלב מסוים היו חששות ממיתון חוזר, double dip). בתוך ההמולה הנ"ל התקשו המעסיקים להחליט, תחילה, אם המשבר יאריך ימים ואחר כך, אם ההתאוששות תתבסס. לכן הם הגיבו בזהירות ובאיטיות - לא מיהרו לפטר עובדים בכניסה למשבר ולא מיהרו לגייס עובדים ביציאה ממנו.
גם העובדים התלבטו מאוד. כשהתברר שהמשבר חריף והיה חשש שיאריך ימים, התייאשו רבים מהם וחדלו לחפש עבודה, דבר שמנע עלייה בשיעור האבטלה. בהמשך, כשהחלה ההתאוששות והופיעו סימנים לכך שהיא מתבססת, שבו רבים למעגל מחפשי העבודה ושיעור האבטלה לא ירד.
בדרך זו הגיבה האבטלה בפיגור ובכיוונים מנוגדים לתפניות כלכליות.
המעסיקים והעובדים מקבלים החלטות ומגיבים בו זמנית לאירועים הכלכליים. בכניסה למשבר החברות לא מיהרו לפטר עובדים, העובדים התייאשו בחלקם ושני הדברים הגבילו את העלייה באבטלה. ביציאה מהמשבר קורה דבר הפוך: העובדים ממהרים לשוב לחפש עבודה, המעסיקים רוצים להשתכנע שההתאוששות מתבססת ושני הדברים דווקא מגדלים את שיעור האבטלה:
כולם רוצים ששוק העבודה יבריא וייהנה מפירות הצמיחה הכלכלית; כסף סופרים במדרגות, בסופו של דבר. האבטלה במשק היא הנתון הכלכלי - חברתי העיקרי הקובע אם השוק החלים, אך כפי שראינו, קשה לסמוך עליו בזמן אמת: תגובתו מאוחרת ומטעה. הפעם, ההתאוששות בכלכלת ארה"ב ארוכה בהשוואה למשברים קודמים וההסתמכות על שיעור האבטלה אף קשה מהרגיל.
במצב דברים זה, יש לצפות לעוד איתותים סותרים משוק העבודה האמריקאי. השווקים הפיננסיים מחשיבים מאוד שוק זה ולכן יתנהלו בעצבנות רבה לקראת ובעקבות פרסום כל נתון הקשור בו. הפד' יידרש לזמן רב עד שיכריז שהשוק יצא סופית מהמשבר. לכן, היציאה מהמדיניות המוניטארית המרחיבה מאוד שלו תהייה איטית וזהירה.
בעניין הדברים שאמר ברננקי
יו"ר ה-Fed ניסה אתמול בדבריו לקונגרס להרגיע אך השווקים הלחוצים שמעו כנראה רק את הסיפא של דבריו. למעשה, ברננקי אמר בפשטות שכל האינדיקאטורים מצביעים על יציבות מחירים בטווח הקצר והבינוני, למרות שהלחצים מצד העלויות גדלים, שכן התמסורת מתעריפי הסחורות למחירים ללקוחות נמוכה ובסך הכול תהייה לכל היותר עלייה זמנית וקלה בקצב האינפלציה בארה"ב, כל עוד ההתייקרויות לא תהיינה ממושכות.
השווקים, כך נראה, נתנו פחות חשיבות לתרחיש המרכזי, הנוח מבחינתם, ויותר לסייג לתרחיש זה. בצל האירועים האחרונים, הם חוששים מאוד שהעליות במחירי הנפט ותשומות נוספות תימשכנה ותאיימנה בכל זאת על ההתאוששות הכלכלית ועל יציבות המחירים, במיוחד אם הן תולכנה לציפיות גבוהות יותר. אפשר שלעמדות הלוחמניות שמציג נגיד הבנק המרכזי האירופי בנושא האינפלציה יש חלק בכך. בכל מקרה, השווקים לא שמים די דגש לכך שמרכיב התשומות בהוצאות הייצור בארה"ב נמוך ושלמדינה היסטוריה ארוכה של ציפיות אינפלציה נמוכות.
יצוין, כי דברי ברננקי עלולים להביא בנוסף למחלוקות נוספות בעניין חלקה כביכול של ארה"ב ומדיניות ההזרמות שלה בהתייקרויות בשוק הסחורות, שכן הוא מדגיש שהעליות הן במונחי כל המטבעות החשובים ואינן תוצאה של הפיחות בשער הדולר של ארה"ב.
מבחינת המדיניות המוניטארית בארה"ב, לאחר הדברים, פוחתת ההסתברות לכך שהעלאת הריבית תוקדם בצל התייקרות הסחורות, אך הפתח לכך לא נסגר לחלוטין. בהיעדר גורמים נוספים, הדבר צריך להוליך להתאמה קלה כלפי מעלה של העקום, תוך השתטחות קלה, עם עלייה מעט גבוהה יותר בקצה הקצר. מנגד, לנוכח אזכור החשש מהתארכות ההתייקרויות הללו, התנודתיות בשוק איגרות החוב בארה"ב עשויה לגדול.
נכתב על ידי רונן מנחם, מנהל יחידת ההשקעות והאסטרטגיה בבנק מזרחי טפחות
***אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל
תודה.
לתגובה חדשה
חזור לתגובה
-
6.צמיחה ואבטלהלאונרדו 02/03/2011 19:21הגב לתגובה זו0 0כתבה מקצועית ומענינת כרגיל תענוג לקרוא את מאמריך כל הכבודסגור
-
לאונרדו, תודה (ל"ת)רונן מנחם 02/03/2011 19:51הגב לתגובה זו0 0סגור
-
5.כתבה מעניינת, שאלה לכותבאנליסטית בחופשה 02/03/2011 13:37הגב לתגובה זו0 0מה לדעתך יביא בכל זאת להתאוששות התעסוקה ומגזר הבניה בפרט? האם יש עוד סוג של תמריצים שברננקי לא השתמש בהם?סגור
-
אנליסטית בחופשה, 5רונן מנחם 02/03/2011 13:46הגב לתגובה זו0 0צהריים טובים. הדברים שלובים זה בזה שכן במגזר הבנייה עצימות תעסוקתית גבוהה. אני מניח שאם הנתונים הכלכליים ימשיכו להיות חיוביים, הנכונות של החברות להעסיק עובדים נוספים תגדל. כרגע הכדור במגרש שלהם. הפיחות בדולר (עד לאחרונה) והתאוששות מסוימת מחוץ לגבולות ארה" ב תסייע למגזר המייצא. לגבי הבנייה - עוד ארוכה הדרך, לצערי, ויש להמתין עד לתום העיקולים ולקוות שהעלאת הריבית שתתרחש בסופו של דבר לא תפגע בביקוש לאשראי לדיור. לגבי ברננקי - לדעתי הוא השתמש בכל התמריצים וכרגע זה רק עניין של הגדלת מינון/הארכת תמריצים חדשים, אם יהיה בכך לצורך. לדעתי - לא יהיה צורך כזה. בברכה, רונן.סגור
-
4.מהמות במדינות ערבמשקיענית 02/03/2011 13:12הגב לתגובה זו0 0מה לדעתך תהיה השפעה של מהומות ממושכות במדינות ערב, שלפי תחזיות שונות עשויות להמשך שנים ארוכות?סגור
- טען עוד
-
משקיענית, 4רונן מנחם 02/03/2011 13:26הגב לתגובה זו0 0צהריים טובים. התשובה מורכבת. אתן מספר דוגמאות. בטווח המיידי, עלייה במחירי הנפט תפגע בהתאוששות הגלובאלית ותיצור מהומות חברתיות שילבו את עצמן. הדולר ואג" ח ארה" ב כנכסי חוף מבטחים עשויים לעלות. נכסים נושאי סיכון וחלק מהסחורות עלולים לרדת. פרמיות הסיכון יעלו. מנגד - יצרניות הנפט כגון רוסיה ירוויחו (עד מחיר מסוים שקשה לדעת מהו ושמעבר לו הביקוש יתחיל לרדת). בטווח הארוך יותר, זה אינסנטיב להשקעה בחלופות נפט, שאם יבשילו יקטיו את התלות הן בנוזל עצמו והן בקרטל המייצר אותו. יש גם השלכות במישור הפוליטי ביטחוני - אילו משטרים יקומו. אם יהיו קיצוניים ויאיימו על המערב, התעשייה הצבאית ביטחונית תצא נשכרת כי יהיה ביקוש למוצריה. בברכה, רונן.סגור
-
3.טור מעולה כרגיל. נתון האבטלה, מעצם הגדרתויוסי מזרחי 02/03/2011 12:47הגב לתגובה זו0 0הוא בעייתי משהו, כאשר עובדים שהתייאשו מחיפוש עבודה אינם נכללים שם. עקב כך ניתן לראות בגרפים את ה" עיוות" שנוצר ואת חוסר הקורלציה בין נתוני האבטלה לתמ" ג. יחד עם זאת, ניתן לראות מתאם גבוה הרבה יותר עם נתוני המועסקים (אני מניח שהכוונה היא לnonfarm payroll). האם, בהתחשב במה שאמרתי - נתון המועסקים יכול להיות פרוקסי טוב יותר למצב שוק העבודה?סגור
-
יוסי מזרחי, 3רונן מנחם 02/03/2011 13:12הגב לתגובה זו0 0צהריים טובים, תודה. אכן כך. לא רק יכול - אלא גם בפועל. נתון השינוי במספר המועסקים חשוב בהרבה מנתון האבטלה מבחינת מדיניות, גם אם נתון האבטלה כותרתי יותר. לכן, לדוגמא, בחודש שעבר, הירידה החדה בשיעור האבטלה בארה" ב (מ-9.4% ל-9%) עמדה בצל העלייה האנמית והמאכזבת במספר המועסקים. אולם, גם נתון התעסוקה לא חף מקשיים. לדוגמא - אם בשל מזג אוויר קשה, כפי שאכן שרר בינואר, אנשים לא מצליחים להגיע למקום עבודתם/להתחיל עבודה, הנתון מטעה. בברכה, רונןסגור
-
2.אינפלציה ואבטלההמומחה הסולידי 02/03/2011 12:25הגב לתגובה זו0 0רונן תודה על המאמר המעניין. לאור הצפי להמשך העליות במחירו של הזהב השחור ויתר הסחורות ולאור הנתון כי שוק העבודה כמו הנדלן בארה" ב לא מצילים להתאושש , האם אתה לא רואה סכנה לדפלציה ?סגור
-
מומחה סולידי, 2רונן מנחם 02/03/2011 13:03הגב לתגובה זו0 0צהריים טובים, תודה שאלה נכונה - אם העלייה במחירי הסחורות תימשך, ההכנסה האישית תקטן ומשקי הבית יאלצו להקטין ביקוש למוצרים אחרים - קצב האינפלציה, שזינק בצד ההיצע, יתקן בצד הביקוש. המשך המשבר בנדל" ן ימנע ממשקי הבית רכוש נוסף לצרוך כנגדו, בפרט מוצרים בני קיימא, ויקטין עוד יותר את הוצאות משקי הבית. לכן, התשובה לשאלתך חיובית ותמשיך להיות כך כל עוד שיעור האבטלה בארה" ב כה גבוה. בברכה, רונן.סגור
-
1.ארץ הקודשתמי 02/03/2011 12:06הגב לתגובה זו0 0מאמר מעניין מאד ואני מסכימה עם תוכנו. השאלה שלי האם התאוששות בארהב צפויה להשפיע על השוק הישראלי או שאנחנו אחרי ההתאוששותסגור
-
תמי, 1רונן מנחם 02/03/2011 12:59הגב לתגובה זו0 0צהריים טובים, תודה להתאוששות בארה" ב השפעות רבות - ריאליות ופיננסיות - על הכלכלת ישראל. לדוגמא, השפעה חיובית על ייצוא הטכנולוגיה העילית, המופנה ברובו לשם. במידור הפיננסי, התאוששות בארה" ב תוליך לעלייה בריבית ובהמשך גם תשואות הפדיון על האג" ח הממשלתיות יעלו. זאת, יחד עם עליית מה בפרמיית הסיכון הישראלית, יוליך לעלייה בתשואות הפדיון על אג" ח ממשלתיות בארץ, בעקבותיהן גם תשואות הפדיון על האג" ח התאגידיות יעלו וההון יתייקר. כמו כן, צמיחה חזקה בארה" ב תתורגם לייסוף בדולר בעולם וגם השקל יפוחת כנגדו. אם הדבר יקרה בהדרגה - ייהנו מכך היצואנים והמשק. בברכה, רונן.סגור