התחזית של ה-BRIC - מציאות או חלום?

בתחילת שנות ה-2000, הגה לראשונה הכלכלן ג'ים אוניל - מאגף המחקר של גולדמן זאקס, את המונח "מדינות ה-BRIC" במאמר - תחזית שכתב, ובו הוא חזה שעד שנת 2050 יעקוף התוצר שלהן את זה של מדינות ה-G7. עם השנים, הפכו מדינות אלה (ברזיל, רוסיה, הודו וסין) סמל לפוטנציאל הכח והצמיחה של מדינות השווקים המתפתחים, כאשר המונח BRIC מסמן היום באופן מובהק את מעבר הכח הכלכלי בעולם, ממדינות מפותחות כמו ארה"ב, גרמניה, בריטניה ויפן, לכיוון המדינות שעדין מתפתחות.

על פי אוניל, הקשר בין המדינות הוא שהן מוזנות האחת מהשניה. בצד אחד, ספקיות חומרי הגלם - ברזיל ורוסיה, ובצד השני, צרכניות חומרי הגלם - הודו וסין. לדעתו כלכלות אלה פועלות יחד, תומכות האחת בשניה ונהנות מצמיחה גבוהה שמחלחלת לשכבות החלשות בחברה. לאחר שכתבתי על כל מדינה בנפרד במאמרים קודמים, במאמר זה נעסוק בתחזית, ההתפתחות שלה והקשיים שבדרך.

משמעות התוצר

נתון מדהים הוא שאוכלוסיית מדינות ה-BRIC מהווה כ-40% מאוכלוסיית העולם - בערך 2.8 מיליארד נפשות, בעוד שהתוצר שלהן מהווה כ-15.5% מהתוצר העולמי בלבד. על פניו לא מדובר בנתון יוצא דופן, אך כשמשווים זאת לארה"ב שבמקרה שלה האוכלוסייה מהווה פחות מ-4.5% מאוכלוסיית העולם ולעומת זאת התוצר שלה מהווה כ-24% מהתוצר העולמי, זה נשמע אחרת לגמרי. אם בוחנים את התוצר במונחים אבסולוטיים, הרי שהתוצר של ארה"ב גבוה כמעט פי 3 מזה של סין, למרות שזו מדורגת במקום השני בעולם לאחר שעקפה לאחרונה את יפן.

מה שניתן ללמוד מכך, הוא שלמרות צמיחת התוצר הגבוהה במדינות ה-BRIC, שבחלק נרחב מהעשור האחרון אף הייתה דו ספרתית, הדרך למעלה עוד ארוכה. אמנם התוצר שלהן גדל בקצב מרשים ומטפס מעלה בהשוואה למדינות אחרות, אך התוצר לנפש נמצא הרחק מאחור. סין למשל, דורגה בשנת 2010 במקום השני בעולם מבחינת גודל התוצר שלה (במונחי כח קניה - PPP), אך התוצר לנפש באותה שנה ממוקם במקום ה- 127, מתחת לאלג'יריה. הודו לא כלכך שונה. היא דורגה במקום הרביעי מבחינת גודל התוצר, אך במקום ה- 163 מבחינת התוצר לנפש (מתחת לעירק ולפיליפינים).

כשבוחנים את הנתונים האלו, ניתן להבין את העוצמה של מדינות ה-BRIC, שלמרות שכבר היום לכלכלות הללו יש השפעה משמעותית בעולם, הרי שבעוד 10 או 20 שנים, אפשר רק לדמיין עד כמה הן ישפיעו.

תהליך העיור

אחד התהליכים המעניינים שחווה העולם בשנים האחרונות בהובלת מדינות ה- BRIC, הוא תהליך העיור המאסיבי. מדובר על תהליך בו עוברים אנשים מכפרים, לערים הגדולות ובהדרגה יוצאים ממעגל העוני ומצטרפים למעמד הביניים.

לא חסרות דוגמאות למהפך העירוני הזה שחווה העולם:

- בשנת 2008 לראשונה מעולם, יותר אנשים בעולם חיו בערים מאשר באיזורים כפריים.
- בברזיל, ב-6 השנים שעד 2009, הצטרפו למעמד הביניים כ-15% מהאוכלוסיה (30 מיליון נפשות).
- ב-3 השנים הקרובות 25% מהעובדים החדשים בעולם יהיו הודים.
- עד שנת 2030, יתווספו בסין כמות עירוניים הגדולה מאוכלוסיית ארה"ב.
דוגמאות אלה משקפות תהליכים מדהימים המתרחשים בעולם המתפתח בשנים האחרונות. הם באים לידי ביטוי ביצירת כח צריכה הולך וגדל, בדמות אוכלוסיה שנחשפת לראשונה לחיים העירוניים וכעת מעוניינת לרכוש רכבים, דירות, מוצרי חשמל ועוד.

לקח מהמשבר

אמנם משבר הסאב-פריים ולאחריו משבר החובות באירופה, נגעו בעיקר למדינות המפותחות, מדינות ה-BRIC עדין נפגעו מכך על ידי עצירה בהשקעות וזרימת כספי משקיעים זרים מחוץ למדינה. אחד הלקחים מהמשבר נוגע לכך ומתרכז בצמיחה שמתבססת יותר על צריכה פנימית מאשר על ייצוא, כלומר התבססות על כח קניה מקומי בתור מנוע לכלכלה.

מלבד הודו (שאגב מביניהן נפגעה הכי מעט מהמשברים) שבה כבר עכשיו יש התבססות הולכת וגוברת על הצריכה הפנימית, צפויה להן דרך קשה ומאתגרת מכיוון שחלק משמעותי מכלכלת ברזיל מתבסס על ייצוא סחורות ובעיקר ייצוא חקלאות, ברוסיה מתבסס על ייצוא סחורות אנרגיה וסין היא כידוע הייצואנית הגדולה בעולם של מוצרים מוגמרים.

לא הכל ורוד

בתחילת העשור מדינות ה-BRIC איחדו כוחות בצורה מרשימה ובשנים שלאחר מכן קצב הצמיחה שלהם הכה את התחזיות. אך כעת מתברר שהצמיחה המהירה לא יכולה להמשיך לנצח והן נאלצות להתמודד עם קשיים. ראשית גבוהה, המונעת בעיקר מזינוק רוחבי במחירי המזון בעולם (כאשר יש לזכור שחלקו של המזון במדד המחירים במדינות מתפתחות, משמעותי יותר מאשר במדינות מפותחות) וכמובן העליה האחרונה במחירי סחורות האנרגיה (שמושפעת מהמהומות בעולם הערבי). סין וברזיל מתמודדות עם אינפלציה של כ-5% ו-6% בהתאמה, בעוד שברוסיה והודו היא נושקת ל-10%. בניסיון להילחם בה, אנו רואים העלאות , חלוקת סובסידיות ועוד.

בעיה נוספת היא, חשש מהתחממות יתר של הכלכלות. בברזיל למשל נאלצו להטיל מס על כספי זרים המושקעים במדינה ובסין מתמודדים עם עליה רצופה במחירי הנדל"ן על ידי העלאת יחס הרזרבה בבנקים והטלת מגבלות על רכישות דירה.

סיכום

ישנן הערכות אופטימיות רבות בנוגע לכלכלות ה-BRIC. ישנו צפי שבמהלך העשור הקרוב תוצר מדינות ה-BRIC יעקוף את זה של ארה"ב, שעד שנת 2032 יעקוף התוצר הברזילאי את זה של גרמניה, שהחל משנת 2040 יעקוף תוצר מדינות ה-BRIC את זה של מדינות ה-G6 ועוד, כאשר חלק מההערכות אופטימיות יותר וחלקן אופטימיות פחות. לא בטוח שכל ההערכות אכן יתגשמו, אך מה שכן בטוח הוא שבמדינות ה-BRIC מבינים כעת שבצמיחה גבוהה יש גם סיכונים וקשיים ונראה שכעת הן נאלצות להתמודד איתם יותר מבעבר. כל עוד הממשלות באותן מדינות ידעו ללמוד מניסיון העבר וידאגו לרסן את "התחממות היתר", אין ספק שפוטנציאל הצמיחה וההתקדמות של כלכלות ה-BRIC הוא מהגבוהים שידע העולם.

*הכותב הנו עובד של תכלית בית השקעות. הכותב אינו בעל רישיון יועץ השקעות על פי חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, תשנ"ה-1995. אין לראות באמור משום הצעה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ ו/או שיווק לרכישה של ניירות ערך ו/או נכסים פיננסים או המלצה להשקעה כלשהי. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ מקצועי המתחשב בצרכים המיוחדים של אדם, וכל העושה שימוש בו, עושה זאת על אחריותו בלבד.