פישר היה "רגוע" בפברואר: רכש 200 מיליון ד', יתרות המט"ח עלו ל-74 מיליארד

הבוקר (ב') פרסם בנק ישראל את יתרות מטבע החוץ של הבנק לחודש פברואר. מן הנתונים עולה כי יתרות מטבע החוץ לסוף ינואר הסתכמו בכ-74 מיליארד דולרים, מה שמשקף גידול קל של לעומת סוף החודש הקודם.

הגידול ביתרות המט"ח נובע מרכישות מטבע חוץ על ידי בנק ישראל במהלך המסחר בסך 200 מיליון דולרים, שערוך יתרות מטבע חוץ בסך כ-441 מיליוני דולרים, תרומת הסקטור הפרטי בסך כ-28 מיליוני דולרים ומאידך קיטון הנובע מהעברות הממשלה לחו"ל בסך כ-278 מיליוני דולרים.

רכישת מטבע חוץ מיוחסת לאחרונה כאחת מתכונותיו הפיננסיות של הנגיד פישר. הרכישות נועדו במקור לתמוך בכוחו של הדולר, מה שמייצר יתרון תחרותי ליצואנים הישראלים. יחד עם זאת, אסור לשכוח את האיומים להם אנו חשופים ככל שיתרות המט"ח גדלות.

בראש ובראשונה, ישראל משקיעה את רוב יתרות המט"ח באיגרות חוב של מדינות המערב, כך שהתפתחויות שליליות במדינות אלו עשויות להשפיע במידה רבה גם עלינו. דבר נוסף נוגע ל"משחק" של הפדרל רזרב והממשל האמריקני עם הדולר. אם אלו יפעלו לשחיקת חובותיהם באמצעות שחיקת המטבע, הרי שבנק ישראל ירגיש את המהלומה.

ממתינים לפרוטוקולים של הבנק

לאחרונה עלתה ביקורת מבית על פעילותו של נגיד בנק ישראל בכל הנוגע לרכישות המט"ח. מאוחר יותר היום יפרסם בנק ישראל את הפרוטוקולים מהחלטת הריבית האחרונה, בה צפויים להיחשף רמזים גם על רכישות המט"ח של הבנק.

פרוטוקולי דיוני הריבית של בנק ישראל שפורסמו בחודש שעבר, מעידים על חילוקי הדיעות בתוך בנק ישראל עצמו. "משתתפי הפורום התייחסו לצורך בהמשך ההתערבות בפעילות של שוק המט"ח והביעו דעות שונות לגבי תנאי ההתערבות", נכתב בפרוטוקולים, אך עם זאת הוסכם לבסוף כי "לאור ההתפתחויות בצד הריאלי במהלך השנה שעברה מדיניות בנק ישראל בשוק המט"ח, עליה הכריז הבנק באוגוסט 2009, נחוצה לעת עתה ולכן תישאר על כנה".

*המספרים כוללים זכויות משיכה שהוקצו על ידי קרן המטבע הבינלאומית למדינות החברות בקרן, ואת היתרה בקרן המטבע הבינ"ל.