דפנה נבו על הבדלי התרבות בתחום הדוברות בסין

בינואר השנה התמזל מזלי להיות חלק ממשלחת רשמית של בית החולים אותו אני מדבררת מזה 5 שנים - המרכז הרפואי הלל יפה.

למשלחת היו שותפים 4 - מנהל בית החולים פרופ' מאיר אורן, סגנו ד"ר מיקי דודקביץ', מנהל היחידה לכירורגיה פלסטית ד"ר מוריס טופז, ואני. המטרה: מיסוד הסכם עם בית חולים 'תאום' בעיר דה יאנג, הנמצאת במחוז ס'צואן.

הייתי שמחה להרחיב על הכנסת האורחים, הנימוסים הסינים המלבבים, הכבוד שהם רוחשים לתרבות היהודית ולישראל וההתנהלות החרוצה והיעילה שלהם - אך אתמקד בהתרשמות קצרה מתחום עיסוקי - דוברות ויחסי ציבור.

ראשית, היה הטקס עצמו. 3 שעות רצופות של טקסיות קיסרית בהתנהלותה. לאורך כל אותן שעות בהן נחתם ההסכם הסיני- ישראלי על ברית בתי החולים התאומים נכחו כלי תקשורת מכל סוגי המדיה הקיימים במחוז ס'צואן (מחוז שבו גרים כ-90 מיליון איש). בסביבות 40 עיתונאים, שנשארו כמעט כולם עד לסיום הטקס.

אולי תגידו, שזה אופיו של המשטר. אבל כפי שאני ראיתי זאת, סין של היום אולי מדינה קומוניסטית, אבל היא גם מדינה שכבר נשמעת, בצורה כזו או אחרת, לכללים מסוימים, במיוחד לאור הטלפונים הניידים המתקדמים, האינטרנט וזמינות המידע. כתבים אולי יגיעו לאירוע כזה או אחר כי ישנה מחויבות לאומית, אבל גם כאן, כך גיליתי בשיחה עם מנהל בית החולים, יש לקשרי עיתונות טובים וניהול עיתונות נכון משקל לא מועט.

ומה באשר למשברים תקשורתיים? בארצנו, כאשר קורה אירוע בעל אופי שלילי, ה'תורה הדוברותית' גורסת שעדיף להוציא על כך הודעה לעיתונות על מנת למנוע ספוקלציות מיותרות. משיחה עם מארחינו הנדיב, מנהל בית החולים הסיני, ד"ר ז'או דה-פינג, הבנתי מהר מאוד, שהבעיות שלו, הן, כמה לא מפתיע, גם הבעיות שלי ושל עמיתי למקצוע - זמינות המידע באמצעים הסלולאריים והאינטרנטיים.

למרות שמדובר במדינה בעלת משטר ריכוזי וקומוניסטי, הרי שהיום קשה מאוד לשמור על "סוד" של אירוע רפואי בעייתי. לפי מה שאמר לי ד"ר ז'או, גם אם הוא היה רוצה להוציא הודעה לתקשורת על מנת למנוע החרפת משבר תקשורתי, הרי שההודעה צריכה לעבור מספר דרגים עד לאישורה, ואז הטיימינג יכול להיות בעוכריו.

עוד תכניות

"אז איך אתה פותר את זה?", שאלתי והתשובה הייתה תשובה שאני בטוחה שתדבר לכולנו: "קשרים טובים עם כלי המדיה ביום יום, שעומדים לזכות בית החולים בשעות משבר, ושמירה על אמינות המידע שיוצא".

בשלב זה הוא גם הודה בפני שהיה רוצה לקיים הרבה יותר תקשורת יזומה, אבל בשל בעיה של היעדר תקציב, אין לו אפשרות להחזיק מערך דוברות, ורוב הזמן, ובעיקר במקרים של משבר תקשורתי, הוא האחראי על קשרי העיתונות ישירות.

ללא ספק, זכיתי להתרשם, ולו לזמן קצר, ממערכת רפואית במדינת הענק הזאת - סין, לראות כיצד פעלה בשעת משבר גדול כגון רעש אדמה אימתני, לחוות אירוח סיני מסורתי כיד הקיסר, לזכות להצצה חטופה בפעולת יחסי ציבור ותקשורת סיניים, וכמובן, להיות עדה להירקמותה של ידידות מופלאה בתחום הרפואה שתיצור שת"פ הדדי בינינו לבין הסינים.