מתי ועם כמה כסף תצאו לפנסיה - הנה החישוב הקריטי
כבר הרבה נאמר ונכתב על גיל הפרישה של גברים ונשים. הויכוח מהו הגיל המתאים נמצא עכשיו במרכז עבודתה של ועדה שהוקמה על מנת לבדוק את הנושא לעומק.
חשוב מאד לדעת כי גיל הפרישה שיקבע אינו רלוונטי לרוב המכשירים הפנסיונים, מכשירים אלו, ביטוח המנהלים וקרנות הפנסיה החדשות, מתנהלים אחרת ומרובם ניתן לקבל קיצבה החל מגיל 60. נקודה נוספת שיש לציין היא, כי קבלת הקיצבה בדרך כלל אינה קשורה לעובדה אם המבוטח הפסיק לעבוד או לא.
החל מ-1.1.2008 ומכניסתו לתוקף של תיקון 3 גדלה חשיבותה של הקיצבה ועלתה החשיבות בתכנון נכון של תאריך הפרישה ומקסום המקורות העומדים לרשותנו בתאריך זה.
במאמר זה ניסינו לבדוק מהי ההשפעה על לקיחת הקיצבה בגיל מוקדם מגיל 67 והאם בכלל כדאי לחכות לקבלת קיצבה מעבר לגיל 60?
מה בדקנו?
ניגשנו לשני מכשירים שמשלמים קיצבאות, פוליסת ביטוח מנהלים וקרנות פנסיה חדשות ובדקנו את המקדמים בגיל 60 ובגיל 67. המקדם כפי שהסברנו לא פעם הינו מספר הנקבע אקטוארית על פי תוחלת חיים צפויה, הנחת תשואה וקריטריונים נוספים. גובה הפנסיה החודשית נקבע על ידי חלוקת הסכום הצבור במקדם. יאמר כי המקדמים שלקחנו הינם מקדמים של תוכניות חדשות.
לאילו תוצאות הגענו?
ללקוח בן 35 שנכנס היום לביטוח מנהלים קיצבתי עומד מקדם הקיצבה לגיל 67 עם הבטחה של מינימום 240 גימלאות (20 שנה) על כ-200.7. כלומר 1 מיליון שקל שיעמדו לרשותו וייתנו לו קיצבה חודשית של: 4,982 שקל.
לאותו לקוח שנכנס היום במקום לביטוח מנהלים לקרן פנסיה מקיפה עומד מקדם הקיצבה עם הבטחה של 60% קיצבה לבת הזוג (שהנחנו שהיא בת גילו) על 189.57. אין בכונתנו להכנס שוב לנושא ההבטחה בפוליסת הביטוח למקדם לעומת קרנות הפנסיה אבל במקרה הזה תעמוד לטובת הלקוח קיצבה חודשית של כ-5,275 שקל על אותם 1 מיליון שקל.
בדקנו את אותו לקוח עם אותם נתונים ובדקנו מה יקרה אם הלקוח יחליט למשוך קיצבה כבר בגיל 60?
בגיל 60 יעמוד המקדם בביטוח המנהלים עם אותם הנחות על כ-223.2 ובמקרה זה תעמוד הקיצבה של הלקוח על כ-4,480 שקל בקרן הפנסיה באותה דוגמא יהיה המקדם בגובה של 215.7 והקיצבה תעמוד על 4,634 שקל.
כלומר בדחיית הפרישה מגיל 60 לגיל 67 גדלה הקיצבה החודשית של המבוטח בביטוח המנהלים בכ-500 שקל לחודש ובקרן הפנסיה בכ-640 שקל לחודש.
מה הפסיד אותו לקוח בדחיית קבלת הפנסיה?
באותם 7 השנים בהן דחה המבוטח את קבלת הקיצבה הוא היה יכול לקבל באופן תאורטי מביטוח המנהלים סך של כ-376,000 שקל (קיצבה של 4,480 לחודש מוכפלת ב-7 שנים) ומקרן הפנסיה סך של כ- 390,000 שקל.
כלומר כדי להדביק את הפער של דחיית תאריך קבלת הקיצבה צריכים להשתלם כ-750 תשלומי פנסיה מגיל 67 זאת כמובן מבלי להתחשב בערך הכלכלי של הכסף שנמצא אצל המבוטח באופציית קבלת הקיצבה המוקדמת.
יאמרו מביני הדבר כי במהלך אותם 7 השנים היה הסכום שנצבר לטובת המבוטח נושא ריבית ועל כן בגיל 67 יש לחלק סכום גבוה יותר ולבדוק מה היא הקיצבה.
בדקנו גם את זה ואכן בהנחת ריבית נטו של 3% מתקזז מעט הפער והסכום הנצבר גדל לכ-1,230,000 שקל בגיל 67 ויוצר קיצבה של 6,127 שקל. עכשיו בשביל להדביק את הפער יש צורך רק ב-228 תשלומי קיצבאות מגיל 67.
אז מה זה אומר?
גיל הפרישה כחוק איננו הגיל בו אנו מחויבים לקחת פנסיה מהמכשירים הפנסיונים העומדים לרשותנו. מכיון שמקדמי הקיצבה חושבו אקטוארית. קיימים משתנים נוספים שלא הובאו כאן בחשבון כמו פטירה בטרם עת והנחות נוספות. יחד עם זאת עקב הפער שמוצג חשוב לדעת גם על האופציות הנוספות בקבלת הקיצבה.
*המקדמים הינם מקדמים מייצגים בלבד ומשתנים בין חברה לחברה
הבדיקה התיחסה לסכומים ברוטו וכאמור לא התייחסה לסיכונים נוספים הנובעים כתוצאה מפרישה מוקדמת
**אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ במוצר פנסיוני ו/או שיווק פנסיוני ו/או המלצה לביצוע פעולותו/או ייעוץ במוצר פיננסי ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות ו/או הקופות המוזכרים לעיל ו/או נמצאים בקשרים עסקים עם החברות המוזכרות.
- 11.חיים 24/03/2011 09:57הגב לתגובה זושלום ירון, האם תוכל בבקשה לפרט החישוב שמוביל למסקנה הבאה שכתבת : " כדי להדביק את הפער של דחיית תאריך קבלת הקיצבה צריכים להשתלם כ-750 תשלומי פנסיה מגיל 67" . הדבר מביא לכך שרק בגיל 130 שנה תתבצעה הדבקת הפערים. להבנתי, לפי ערך זה, אין סיבה לחכות לגיל 67. תודה.
- 10.איציק 24/03/2011 08:39הגב לתגובה זוהשינוי הגדול החל ב- 1995 (המעבר לפנסיה המשלמת לפי מנות)- בהנחה שמדובר בציבור חוסכים סביב גיל 30, אזי בהגיעם לגיל 60, קרי ב-2025 לערך, תהיה פרישה מסיבית לפנסיה מוקדמת- דור מפונק שלא יסכים לעבוד לאחר גיל 60 במיוחד לאור העליה ברמת החיים בישראל, וחישובים כמו שמופיעים בכתב רק ידרבנו אותו לעשות כן.
- 9.Z 23/03/2011 22:45הגב לתגובה זוהעלאת גיל הפרישה לנשים מ-62 ל- 64 פוגעת בהן בתקבולים מהביטוח הלאומי ללא קשר באיזה גיל הן עוזבות את העבודה בפועל.מאחר וככלל נשים בחייהן עובדות ביותר ממשרה אחת בבית ובחוץ ולא רק שלא קיבלו שכר גבוה משל גברים כפי שהיה מגיע להן.הן מקבלות שכר נמוך משכר של גבר על אותה עבודה אזי כשהן מקבלות פיצוי מהביטוח הלאומי בגיל יותר מוקדם (גיל הפרישה בחוק) גם על זה עינם של הגברים צרה?? הנשים שטוענות שצריך להשוות או שלא מבינות בכלכלה או שלא זקוקות לכסף ואז באמת כדאי לעשות שינוי בתשלומי הביטוח הלאומי לנשים כאלה שמרוויחות הרבה מעל הממוצע במשק וגם בעליהן מרוויחים כמוהן .
- 8.יהודי ישראלי 23/03/2011 19:28הגב לתגובה זוירון שמיר,תודה לכתבה ושאלה בירשותך:האם יש עשרות או מאות מישתנים בנוסחא לוותיקים?...עד כמה מסובכת,מפותלת,ותחמנית..הנוסחא הסודית?מה מסתירים הגנבים התמימים?תן רק רמז..בבקשה
- 7.מעל כ- 8,000 שח בחוד 23/03/2011 18:05הגב לתגובה זומשום מה כולכם מתעלמים מנתון חשוב זה. האוצר הכניס את העז שלא ניתן לחסוך הונית. לכן הקצבה עללולה להיות גבוהה מדי ותשלומי המס הכפולים (בהפקדה תגמולי העובד הם מהנטו אחרי מס שולי !!) גורמים לזה שעדיף לחסוך לבד מהנטו - וזאת מבלי לדבר על החסכון של דמי הניהול השערורייתיים בגמל ובביטוח.
- קשר של שתיקה סביב הפ 23/03/2011 18:48הגב לתגובה זוכל בור השומן ששמו פנסיה וגמל בארץ לא מטופל. המפקחים למיניהם דואגם רק ליציבות חברות הביטוח, מה שמתנגש עם דאגה למבוטח. דאגה כזו עלולה לייבש את מקורות הרווח המופרז של חברות הביטוח והגמל ולאיים על יציבותן. שום מפקח לא קיבל צל" ש על דאגה למבוטח אבל אוי ואבוי אם חברת ביטוח תפשוט רגל במשמרת שלו. הבנתם את זה? - תדאגו לעצמכם, חיסכו לבד ורצוי להוציא חלק מהכסף לחול (אם יהיה לכם יותר מדי אולי לא תקבלו כל מיני קצבאות מההמדינה ועוד הטבות המותנות במבחן הכנסה בגיל המבוגר)
- ירון שמיר 23/03/2011 18:31הגב לתגובה זונכון שביטול הרכיב ההוני פגע בחוסכים, אך בהתנהלות נכונה אפשר להגיע למס נמוך מאד אם בכלל גם על קיצבה שמעל 8,000 ש" ח.
- 6.אבי 23/03/2011 16:50הגב לתגובה זובהנחה שעובד הגיע לסף של 35 שנות עבודה ו/או מקסימום הצבירה 70% , ונותרו לו עוד מספר שנים עד גיל 67
- ירון שמיר 23/03/2011 20:57הגב לתגובה זוהסיפור בקרנות הותיקות שונה ולא מתהל בצורה הזו. בקרנות הותיקות הפרישה היא בגיל פרישה כחוק בלבד
- 5.איציק 23/03/2011 14:48הגב לתגובה זוהאם נכון להבין שעמית שנצברה לטובתו סכום נכבד ביותר, כדאי לו לצאת לפנסיה כמה שיותר מוקדם ולהנות מהכסף (ויתכן לשלם פחות מס)?
- 4.שאול 23/03/2011 14:29הגב לתגובה זוזה חשוב מאוד האם צריך להפריש ממשכורת של 10000 ש,ח או ממשכורת של 6000 ש" ח. אודה אם תתיחס לשני האופציות. לי נראה שממשכורת של 6000 ש" ח בקושי יקבל חצי.
- 3.נחמד 23/03/2011 14:26הגב לתגובה זוכתבה עניינית . לא התייחסת לשכר המבוטח .(על איזו משכורת התבססת)
- ירון שמיר 23/03/2011 18:24הגב לתגובה זומהות הכתבה היא מהו הגיל האופטימלי ליציאה לפנסיה מבחינת הערך הכלכלי של הקיצבה. זה לא משנה אם הצבירה היא 1 מיליון ש" ח או 500,000 ש" ח ועל כן לא משנה מהי המשכורת היחס נשאר זהה
- 2.יואב 23/03/2011 11:08הגב לתגובה זוכמו תמיד כתבות מענינות, תודה
- 1.כתבה חשובה, תודה על האינפורמציה ! (ל"ת)איתן 23/03/2011 11:04הגב לתגובה זו
מתקן להשבת פסולת לאנרגיה, קרדיט: גרוקבשורה ירוקה: יוזמה להקמת מתקן ראשון בישראל לייצור אנרגיה מפסולת
3 הצעות נתקבלו במכרז בינלאומי ראשון מסוגו בישראל להקמת מתקן להשבת אנרגיה מפסולת שיוקם בנאות חובב ויטפל בכ-300 אלף טון פסולת בשנה
במסגרת יוזמה תקדימית של משרד האוצר והמשרד להגנת הסביבה הוגשו 3 הצעות: חברת אלקטרה, קבוצת דניה-משאב אנרגיה וקבוצת שפיר-בלוג'ן-דקל, כאשר כל קבוצה כוללת שותף בינלאומי, שהוא מומחה עולמי בתחום השבת האנרגיה, האחראי על הטמעת הידע והטכנולוגיה הדרושים להקמת המתקן. לכאשר יוקם, המתקן אמור לטפל בכ-300 אלף טון פסולת ולייצר אנרגיה בהספק של כ-30 מגה ואט לתקופה של כ-25 שנה, שלאחריה יועבר המתקן לבעלות המדינה.
במסגרת הפרויקט, המקודם בהמשך להחלטת הממשלה מס' 1895 מאוקטובר 2022, אושרה תכנית לתשתית לאומית (תת"ל 107) להקמת מתקן להשבת אנרגיה מפסולת בנאות חובב. מדובר במתקן הראשון מסוגו בישראל לטיפול בפסולת, אשר כולל מתקן למיון הפסולת, שיפריד את הפסולת לרכיבים שניתנים למיחזור. השאריות שלא ניתן למחזר אותן, יישרפו לצורך ייצור קיטור, שיפעיל טורבינה ויפיק כ-30 מגה-ואט חשמל. המתקן יוקם ויופעל בהתאם לדירקטיבה האירופית העדכנית המחמירה להשבת אנרגיה מפסולת משנת 2019, כנהוג במאות מתקנים עירוניים דומים באירופה, תוך יישום התקנים והטכנולוגיות הסביבתיים המתקדמים בעולם.
בישראל, כ-80% מהפסולת מוטמנת, כאשר הטמנת פסולת היא הפתרון הנחות והמזהם ביותר, כאשר הפסולת המוטמנת משחררת לאוויר גז מתאן, אחד מגזי החממה המזהמים ביותר- פי 2.5 מפחמן דו חמצני שנפלט ממכוניות. האתר הגדול ביותר להטמנת פסולת הוא אתר דודאים שנמצא בקירוב לבסיס חיל האוויר בחצרים ובעבר הועלו תלונות כי הפסולת באתר מושכת אליה אלפי ציפורים שמחפשות מזון באתר ומסכנות את מטוסי החיל. מציאות זו מחייבת מציאת חלופות בדחיפות, כאשר מדיניות המשרד להגנת הסביבה מכוונת לצמצום ייצור הפסולת, להגדלת כמויות הפסולות המועברות למחזור ולצמצום ההטמנה. השלמת שלב הגשת ההצעות במכרז מהווה ציון דרך חשוב בקידום חלופות מתקדמות להטמנת הפסולת, שיהוו חלק חשוב ממערך של פעולות ומתקנים ליצירת משק פסולת סביבתי ומתקדם כנהוג במדינות מתקדמות אחרות.
המתקן יספק שירותי טיפול פסולת למחוז דרום בלבד. במסגרת הסכם חתום בין עיריית באר שבע למדינה, סוכם כי כלל הפסולת העירונית המיוצרת בעיר, תעבור לטיפול במתקן זה. המתקן צפוי לחתום על הסכמים דומים עם רשויות מקומיות נוספות. המכרז יציע חסכון בעלויות השינוע לרשויות המקומיות שישתמשו בו ויצמצם באופן ניכר את העלויות הסביבתיות. מתקני השבת אנרגיה מטפלים בשאריות הפסולת שאינה ניתנת למחזור באופן סביבתי יותר משיטת ההטמנה הנהוגה כיום. יישום מדיניות של טיפול בפסולת, המשלבת הגדלת המחזור והשבה לאנרגיה תגרום לצמצום ההטמנה, הפחתת המפגעים הנגרמים ממנה ולשיפור ברווחת ואיכות חייהם של התושבים. המתקן הראשון בנאות חובב מהווה חלוץ מרשת של מתקני תשתית מסוגים שונים שאגף החשב הכללי והמשרד להגנת הסביבה מקדמים, בשיתוף השלטון המקומי והאזורי בכל רחב הארץ.
- מערכות בנייה מתקדמת - כל מה שלא חשבתם עליו
- סלינגר: "רשות שוק ההון יוזמת ומקדמת השקעות חברתיות של המוסדיים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המכרז נוהל בשיטת PPP (Public Private Partnership) על ידי ועדת המכרזים הבין משרדית לפרויקטי BOT בתחום הפסולת בראשות הגב' אושרת דוד, סגנית בכירה לחשב הכללי לתחום התשתיות, ובהשתתפות נציגי משרד האוצר, המשרד להגנת הסביבה, והחברה הממשלתית ענבל, ובשיתוף פעולה ובתיאום עם עיריית באר שבע. המתקן ימומן מכספי קרן הניקיון בניהול המשרד להגנת הסביבה.
קבלת טיפול רפואי בקופה קרדיט: chat gptלמרות השקעה נמוכה, מערכת הבריאות בישראל היא מהיעילות בעולם
למרות השקעה נמוכה מהממוצע במדינות ה-OECD, בישראל קיימת מערכת בריאות שנמצאת ברמה גבוהה שמקבלת ציונים טובים ברוב המדדים
מערכת הבריאות הכותרות נוטות להכות במערכת הבריאות בישראל על כך שההשקעה בה נמוכה מדי ביחס למדינו המערב. הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה בשבוע שעבר נתונים שהראו כי ההוצאה הלאומית על בריאות בשנת 2024 עמדה על כ‑7.3% מהתוצר, כאשר ההוצאה לנפש הגיעה לכ‑3,900 דולר לפי שווי כוח הקנייה. מדובר ברמה נמוכה בהשוואה לרוב מדינות רבות ב‑OECD, אך ראו זה פלא: ישראל בכל זאת מובילה בשירות הרפואי שהיא מעניקה לאזרחים ובפער, משאר המדינות שאנחנו נוטים להשוות את עצמנו אליהן.
שיעור הכיסוי הביטוחי הוא מהגבוהים בעולם, כאשר כל תושב מקבל סל שירותים אחיד הכולל גם טיפולים שגרתיים, ניתוחים ועד לתרופות מצילות חיים. נוסף על כך, מערכות המידע הרפואיות של קופות החולים נחשבות למתקדמות במיוחד, כך שהיסטוריית הטיפול הרפואי נגישה לרופאים בזמן אמת. מדובר ביתרון שמאפשר קיצור תהליכים, הפחתת טעויות ושיפור איכות הטיפול.
המצב הזה גורם לכך שישראל מציגה נתונים טובים ביחס למדינות מפותחות בלא מעט תחומים, כמו רפואה מונעת ושיעורי תמותה נמוכים ממחלות מסוימות. ישראל מדגימה מודל שבו יעילות ניהולית מצמצמת את השפעת מגבלות התקציב. מערכת הקהילה מפותחת, והשילוב בין רפואה מתקדמת ושירותים דיגיטליים מאפשרים שמירה על רמת טיפול טובה, גם אם לא בכל הפרמטרים ישראל מובילה. כנראה ניהול ממוקד, תמריצים תפעוליים ופריסת שירותים רחבה הם חלק מהגורמים המאפשרים לה להמשיך להציג ביצועים טובים בתחומים מסוימים.
תוחלת החיים של האוכלוסייה בישראל הגיעה לכ-83.8 שנים, מה ששם אותנו במקום 4 בדירוג ה-OECD בתוחלת החיים. נגישות וטיפול: בספר Health in a Glance 2023 של ארגון ה-OECD מצוין כי ישראל מפגינה ביצועים טובים במדדים של איכות וטיפול בהשוואה למדינות בהכנסה גבוהה. הדוח מצוטט כי "המערכת מתפעלת ביצועים טובים יותר מהממוצע ב-OECD ברוב המדדים הנוגעים לזמן המתנה, איכות וטיפול רפואי". בשל ההוצאה הנמוכה יחסית לעומת ביצועים לא רעים, ניתן לומר כי קיימת אפקטיביות במערכת: כלומר, "מה שמתקבל ביחס למה שמושקע" הוא גבוה באופן יחסי. היעילות הזו מתאפשרת הודות למבנה מערכת הבריאות והשירות שניתן לציבור דרך קופות החולים. רפואה בקהילה דרך הקופות פועלת בהיקף רחב, כך שעומס משמעותי מוסת מבתי החולים ונותר במרפאות המשמשות מקור מרכזי לטיפול שוטף. זה מסביר כנראה כיצד ישראל מצליחה להישאר באזור ביצועים איכותיים בחלק ממדדי השירות והאיכות, כולל רפואה מונעת, טיפול במחלות כרוניות ושמירה על קשר טיפולי הדוק בין רופא למטופל. הרפואה בקהילה. לפי הדו״ח של Observatory, כ-41% מההוצאה על בריאות בישראל מוקצית לטיפול בקהילה ומניעה. במילים אחרות, קיימת תשתית ארגונית יעילה שמאפשרת להפיק תועלת גבוהה יחסית מכל שקל שהממשלה משקיעה במערכת הבריאות.
