על הציטוטים שוודאי הצליחו לגרום לנתניהו לתלוש שערות

לראש הממשלה יש יועצת אסטרטגית חדשה, אורית גלילי-צוקר. היא אפילו קיבלה ראיון עם חן שליטא בגלובס. ראשית, אני חייב להודות שיש לי בעיה רצינית עם התואר 'יועץ אסטרטגי'. אם יש כזה דבר אז בהכרח אמור להיות גם 'יועץ טקטי' שזה תפקיד שעד היום לא שמעתי עליו בתקשורת. או שאולי בעצם ליועץ אסטרטגי אמורים להיות גם כישורים טקטיים? אם כך, אז מה הופך אותו דווקא ל'אסטרטגי' ומה ההבדל בינו לאיש מקצוע שהוא פשוט 'יועץ'? הכינוי 'יועץ אסטרטגי' מקורו במוחם הפלצני של היחצנים, ומן הראוי שאלו יתחילו להיות עם רגליים על הקרקע.

הציטוטים ששליטא הביאה מהראיון עם היועצת החדשה של נתניהו אורית גלילי צוקר גרמו לי לקרוא את הטקסט פעמיים מאחר ובפעם הראשונה חשבתי שלא הבנתי אותו. מהטקסט עולה השאלה האם הלקוח והיועץ משדרים באותה רמה, שזה הדבר הראשון שהייתי מצפה. אבל ציפיות לחוד ומציאות לחוד.

עצמאות תקשורתית של שרה זו סוגיה של ביטחון לאומי

כבר בהתחלה גלילי צוקר מציינת שאינה ידעה על הראיון של שרה לטלוויזיה, שכן זו החליטה על הדבר בעצמה. מעבר לעובדה שנתניהו נראה מגוחך מול נתיניו כשנאמר לנו שאשתו היא אדון לעצמה ברמה התקשורתית יש פה סוגיה הרבה יותר חשובה, סוגיה של ביטחון לאומי. לא יכול להיות שאשתו של רוה"מ שמכיר את הסודות הכי חשובים של מדינת ישראל, תחליט בעצמה מתי לדבר, ולא משנה על מה! סוגיית הביטחון הלאומי קיימת כמובן רק אם אתם מניחים ששרה עושה מה בראש שלה.

הציטוט הבא של גלילי צוקר שודאי הצליח לגרום ללשכת נתניהו לתלוש שערות היה זה שאמר לנו ששרה שותפה לכתיבת נאומים בזמן שאנשי רוה"מ מכחישים את הדבר בתוקף לאורך כל שנות כהונתו. אז איך הציגה היועצת את הלקוח? במילה אחת שקרן. אבל לציבור זיכרון קצר וזה יעבור, אותי באופן אישי הדהים משהו אחר. בישראל, יש מנהג לקוי לשנוא את מי שהצליח לאתגר את המערכת הקפיטליסטית. והעובדה שיש פה אוכלוסיה קשת יום שהיא גדולה יותר כמותית מאוכלוסיית המעמד גבוה מציבה את הפוליטיקאים במצב בו הם מנסים/ אמורים לפגוע במכנה המשותף הרחב ביותר, קרי הנמוך ביותר.

סיגר הוא לא רק סיגר

השאיפה לפגוע במכנה המשותף הנמוך ביותר זו בדיוק הסיבה שאנחנו מקבלים תמונות משפחתיות של פוליטיקאים או תמונות מימונה כאלו ואחרות. החכמים מבין אלו גם יטרחו להצטלם עם ג'ינסים ולא עם חליפה ושעון בשווי 40 אלף ש"ח. אגב, לא סתם ביבי לא אוהב להצטלם עם סיגרים, הוא אמנם לא יוכל אף פעם להיות עממי אבל גם הוא יודע שעממי זה הכי.

ולכן נדהמתי לגלות שגלילי צוקר החליטה לציין שביבי שווה המון כסף כמרצה בזמן שהעבודה הנוכחית שלו היא ניהול מדינה ושלדבריה נתניהו מסמל את מי שהגשים את החלום ולכן אחרים מעריצים אותו. הוסיפה היועצת חטא על פשע בשנית כשהשוותה את נתניהו לאנשי המגזר העסקי ואמרה שהציבור מעריץ את הצלחותיהם "כי הם חושבים שגם להם זה יקרה". הקונוטציה הראשונה שעולה לי לראש מהמשפט הזה היא תיאוריה מרקסיסטית משהו: יש שולטים ויש ונשלטים. הנשלטים חושבים שאולי יום אחד הם יהיו חלק ממעמד שולטים, חיים באשליה, בורים משהו. ואף אחד לא אוהב להרגיש בור ע"י היועצים של ראש הממשלה שלו. ההשוואה למגזר העסקי, גם היא לא הייתה חכמה, בלשון המעטה. הדבר המדהים אך בו בעת די הגיוני הוא התגובה בסביבת נתניהו שם אמרו שסוכם כי להבא היא תעניק ראיונות בתיאום עמו, וגם שהמסרים יתואמו, בוקר טוב אליהו. לסיום, ניוז פלאש לכל "היועצים האסטרטגים": כשאתם מעניקים ראיון אישי אתם אמורים לייצג את הלקוח. לא את עצמכם.

עוד תכניות

לתלונות, הצעות או גידופים: [email protected]