תגובה לאורי רודריגז, כי לכל מערכת יחסים יש שני צדדים
"בוקר טוב, גלית?" "הי, כן. מי זה?" "עודד מעוצמה תקשורת חוויתית". "אה... אני עסוקה. תתקשר למשרד". ניתוק. "הי, גלית? הי, כן. מי זה?" "עודד מעוצמה תקשורת חוויתית. שלחתי לך מייל עם הצעה לכתבה על התזמ..." "אה. לא קיבלתי. שלח שוב". ניתוק "הי, צהריים טובים גלית". "אהלן, צהרים מצוינים! מי זה"? "עודד מעוצמה תקשורת חוויתית דיברנו מוקדם יותר וביקשת שאשלח לך שוב את המייל לגבי התזמ..." "אה.. כן". "תיראי..., הם הזמינו להופעה איזה 20 ילדים סינים עם תסמונת ABC יש פה גם תרומה לקהילה, וצעד חברתי נדיר". "אני לא יודעת מה זה תסמונת ABC אבל זה טוב. נשמע שהם מאוד מסכנים. אפשר כיתוב תמונה. יש לי כותרת מצוינת: פרצו את גדר סין, משחק מילים כזה, חומת סין, גדר סין, גדרה".
"זה גם יוסיף קצת צבע לעיתון. המון סינים עם כינורות. אולי כיתוב בתמונה שניים סינים עם כינור גדול? שלח לי תמונה של ילד סיני חולה בתסמונת ABC ברזולוציה גבוהה כמובן. ושילבש חולצה לבנה עם צווארון כחול. ושיעמוד ליד 3 חבר'ה עם כינור. אם לא - זה לא יכנס".
"טוב גלית, אני אנסה למצוא תמונה כזו".
"מעולה. אז תשלח לי שוב את הידיעה, וגם לריכוז מערכת כי לא יהיה לי זמן להעביר אותה, וגם שלח לי דיסק עם תמונות. וגם פסקה קצרה על הדבר הזה שיש להם, איך אמרת? ABS"? "לא, ABS זה של האוטו, ABC זה המחלה".
"אה, כן, טוב. אז שלח לי על זה חומר. אבל שיהיה עם שם של איזה מומחה כמובן. לפחות מנהל מחלקה בבית חולים או איזה פרופסור. ואולי יש לך גם כרטיסים להופעה הקרובה שלהם בארץ? לא בשבילי, אתה יודע שאנחנו לא עושים דברים כאלה. אבל העורכת שלי פעם למדה לנגן על פסנתר והיא תשמח להתרשם מהיכולות המקצועיות של התזמורת...".
כמובן שהשמות והאירועים בדויים - אבל הכוונה ברורה. אגב, לעניין הסלולארי, אף עיתונאי מעולם לא שאל אותי אם זה מפריע לי שהוא מתקשר לנייד שלי. כנראה כי אני איש יחסי ציבור ולכן ברור לו שכל מה שאני רוצה בשעה 23:15 זה לדבר איתו, למצוא לו מומחה, לתפור לו מרואיין, להשיג לו תמונה וכדומה.
בעקבות הפוסט של אורי עשיתי חישוב בלתי מדעי בעליל, ממנו עלה שכל יום אני שורף כשעה על שיחות סרק, מיילים סרק, תכתובות סרק ותחקירי סרק בשביל עיתונאים. זה יותר מ-25 שעות בחודש, בהם יכולתי ללכת לחדר כושר, להיפגש עם חברים, או סתם לרבוץ בבית כי גם לנו מגיע!
צודקים החברים העיתונאים שאין להם כוח לענות לעוד אחת מאלפי השיחות של היחצנים שמציעים עוד אייטם שכבר נטחן בכל מקום אחר. אבל "תודה אבל זה לא מתאים" במייל היה חוסך את שיחת הטלפון וגם את השאלה הטיפשית "קיבלת את המייל?". שמקורה בתשובה-הלא-פחות-טיפשית של אותם עיתונאים שאין להם כוח לחפש באינבוקס ו/או לא נעים להם להגיד שהאייטם לא מעניין אז הם שולפים: "לא קיבלתי, שלח שוב".
ואם בענייני מיילים עסקינן - גם אנחנו לא באמת אוהבים לקרוא את כל המיילים של אלה ש:"לצילומי מגזין מחפשת שולחן עץ אלון בורוד פוקסיה עם רגל אחת משנת 1937". בטח לא כשאנחנו עוסקים רק בתיקים ציבוריים... תאמינו לי, גם לנו יש עוד עשרות מיילים ממתינים באינבוקס, לקוחות עצבניים בנייד ועשרות אייטמים לטיפול.
אני יודע שאתם מבצעים את התפקיד, ולעיתים (לרוב?) לכם פחות נעים מאיתנו. ואני יודע שגם לכם יש בוס שלפעמים מחליט להפיל אייטמים. אני גם יודע שעשרות ומאות משרדי יח"צ אחרים מתחרים כל יום על מקום בעיתון שלכם, וחלקם שולחים לכם ידיעות הזויות שכל קשר בינן לבין תכני העיתון שלכם מקרי בהחלט. הכול אני יודע, ועדיין, קצת יותר מקצועיות ואדיבות בענף הזה תעשה את החיים של כולנו הרבה יותר קלים, והרבה פחות לא נעימים.
הטור עלה במסגרת קבוצת הפייסבוק
- 10.גיא 04/05/2011 00:55הגב לתגובה זוכיום איש יחסי ציבור, בעבר עיתונאי. רבותי, כולנו באותה ביצה, כולנו שותפים לאותו גורל. קחו את החיים בקלות. זאת רק עבודה שבה אנחנו מתווכים בין בעלי כוח וממון, אנשי עשייה ותרבות, אנשים שעושים באמת ולא רק מדווחים, או מנסים לדחוף מידע. בקיצור, מסכים שחבל על האנרגיה של המתחים. לקחת את זה בהומור, בקלות. יש המון עיתונאים לא מקצועיים והמון יחצ"נים כנ"ל. אם אתם רציניים, אז תהנו לכם, תהיו חביבים זה לזה. ורבותי: אל תענו לטלפון באחת עשרה ורבע בלילה! את רובנו: העיתונאים והיחצ"נים דופקים בשכר - אז פחות אייטם, יותר אייטם - למי זה מזיז? תקדישו זמן לחבר/ה, לאיש או לאשה, לילדים למי שיש. ובעיקר לעצמכם! איש לא יחזיר לכם את השעות היפות: לא הבוס במשרד היח"צ ולא הבוס במערכת. זהו. תהנו.
- 9.אתי אשד 03/05/2011 16:54הגב לתגובה זואחלה תגובה לרודריגז! שידעו העיתונאים המתנשאים והעצלנים שלחבל שתי קצוות! ואנחנו היח"צנים באנו לעולם רק כדי לעשות את עבודתכם בזמן שאתם תוכלו להמשיך להיות עצלנים!
- 8.הילה יח"צ 03/05/2011 12:51הגב לתגובה זואדיבות משתלמת - נסו והיווכחו!
- 7.להגיד את האמת הכואבת בדרך ייחודית. שאפו (ל"ת)מירב 03/05/2011 10:10הגב לתגובה זו
- 6.גלית היחצנית 02/05/2011 15:30הגב לתגובה זומקצועיות ואתיקה חיוניות לשני המקצועות החייבים להבין שאינם יכולים לעבוד האחד ללא השני.
- 5.מד מן 02/05/2011 14:02הגב לתגובה זופעם הבאה להעביר את הקומניקט במסעדה סינית ,,נו הרי מדובר על סינים ,זה יכנס בטיל
- 4.אריאל 02/05/2011 12:56הגב לתגובה זוכולנו יודעים שאף עיתונאי היום כבר לא נובר בשביל למצוא סיפור. הרי בלי היחצ"נים הדבר היחיד שהיה לקרוא בעיתון זה מודעות האבל
- 3.אריאל 02/05/2011 12:54הגב לתגובה זוהעיתונאים שוכחים שכשהם צריכים מרואיין או אייטם לסגור הם רודפים אחרי היחצ"נים כמו כלבלבים. הרי בינינו אף עיתונאי כבר לא משיג סיפורים לבדו, אז בלי היחצ"נים היו בעיתון כנראה רק מודעות אבל
- 2.לאף אחד 02/05/2011 12:52הגב לתגובה זולכל אחד יש את המטרות שלו וצריך להפגש באמצע. אם אפשר אז בנימוס. יש יחצנים חסרי סבלנות ומעיקים ממש כמו שישי עיתונאים כאלה.
- 1.עיתונאית 02/05/2011 12:21הגב לתגובה זומלא פעמים ביקשתי דברים ספציעפיים אבל לאאאא למה להעביר את הדבר הספציפי אם יש משהו שחשוב למשרד/לקוח לקדם? מלא יחצניות מנסות להכניס דברים שלא קשורים לנושא הכתבות אבל מקדם את הלקוחות שלהם
- לקדם את הלקוחות שלהם?????? (ל"ת)נראה לך מוזר שמנסים 02/05/2011 12:38הגב לתגובה זו
- עיתונאית 02/05/2011 13:24זה של הלקוח וקשור ללקוח אבל ליחצן חשוב יותר להעביר דברים אחרים שלו..... אז פלא שדגברים לא נכנסים?
