כשסורים על הגדרות - איך רואים הזרים את שוק ההון המקומי?

ביום הנכבה, אשר חל השבוע, נרשמו אירועים חריגים בישראל, הן בתוכה (פיגוע דריסה בת"א) והן בגבולות המדינה (פריצת גדר המערכת או ניסיונות במצרים, ירדן, לבנון וסוריה). באופן לא מפתיע, הגיבו שווקי המניות בישראל בירידה ונרשמה היחלשות של השקל אל מול הדולר במסחר באופציות.

אירועים אלו, בהמשך ישיר למהומות הפנימיות במדינות ערב במזרח התיכון, ממשיכים להמחיש כי אמנם ישראל הינה חברה ב-OECD, אך אנו רחוקים מלחיות בסביבה "נורמלית" ולפיכך אנו עדיין נושאים על כתפינו את "עול" הסיכון הספציפי המאפיין את ישראל - הסיכון הביטחוני/גיאופוליטי. השאלה המעניינת היא כיצד בוחנים הזרים את האירועים האחרונים הללו?

סביבת ההשקעות העולמית

זירת ההשקעות העולמית נמצאת בפני בעיה. סביבת אפסית איננה מאפשרת למשקיעים לקבל מספקת עבור השקעתם ולפיכך נודדים כספים למחוזות מסוכנים יותר בעבור תשואה גבוהה יותר. אי לכך, חזינו בביצועים יפים בשווקי המניות המרכזיים בעולם מתחילת השנה. הדאו ג'ונס רשם עליה של כ-9%, ה-S&P500 עלה בכ-5.7% ופרנקפורט עלתה בכ-14% במונחים דולריים בעוד המעו"ף רושם תשואה שלילית.

תשואת S&P500 ומדד ה-DAX מתחילת השנה במונחים דולריים.

(קרדיט: בלומברג)

יחד עם זאת, המצב המאקרו כלכלי בשווקים המפותחים איננו טוב. אמנם הדוחות הכספיים של החברות, בעיקר הרב-לאומיות וחברות הטכנולוגיה, הם ברובם מצוינים, אך הקרקע איננה מאפשרת המשך זינוק חד כל-כך כפי שנצפה בשווקים מתחילת השנה. הרדיפה אחר תשואה היא הגורם המרכזי ליצירת בועות פיננסיות. כך קרה ב-2007 וכך מסתמן גם היום, כאשר לטובת התשואה מזניח המשקיע את הסיכון.

האג"חים הארוכים של ממשלת ארה"ב ובשרשור אליהן, כולל שוק אגרות החוב הארוכות, אינם מגלמים את הסיכון הכרוך בכלכלת ארה"ב ורבים הם: , משבר חובות של הממשל, פשיטת רגל של מדינות וערים בתוך ארה"ב, אבטלה וכמובן משבר הדיור בארה"ב הינם דוגמאות ספורות בלבד לבעיות הקשות בפניהן ניצבת ארה"ב.

מצבן של שאר המדינות המפותחות המרכזיות לא טוב יותר. יפן קורעת תחת נטל של האסונות האחרונים שפקדו אותה, יחס חוב תוצר אדיר, היעדר צמיחה, אוכלוסייה מבוגרת ועוד. בגרמניה הסכנה העיקרית היא של משבר החובות באירופה והתלות הגדולה של גרמניה כיצואנית מובילה, מעמד אשר מאוים הן ע"י סין והן ע"י חזרה למיתון עולמי. המשקיעים אינם אדישים לגמרי לגבי הסיכונים הנ"ל ולכן מוצאים הצדקה בפיזור ההשקעות גם למחוזות מסוכנים יותר.

היעדר תשואות באפיקים "דפנסיביים" מעודד את המשקיעים בעולם לחפש יחס תשואה-סיכון טוב יותר במקומות מסוכנים יותר. כתוצאה מכך, נוצרת מגמה מתמשכת של עלייה בסיכון בתיקים העולמיים, מגמה אשר החלה לפני מספר שנים של עלייה בהשקעות בשווקים מתעוררים על חשבונם של שווקים מפותחים, מגמה אשר הולכת ומתעצמת.

הקשר הישראלי

שוק ההון הישראלי עלה לבמת ההשקעות העולמית עם הצטרפותה של ישראל לשווקים המתעוררים ועליית קרנה של האחרונה בעיני המשקיעים בעולם. לאור הצטרפותה של ישראל ל-OECD, "זוכה" ישראל בתשומת לב של משקיעים זרים בעלי מאפיינים שונים מאלו שהתרגלנו אליהם עד לא מכבר. אמנם קצב ההשקעות במניות פוחת (עם המעבר משווקים מתעוררים לשווקים מפותחים), ברם, נרשמת עליה בהשקעות בתחום האג"חים, הפיקדונות ועסקאות ההחלף.

משקיעי האג"ח העולמיים הינם מטבע הדברים משקיעים דפנסיביים יותר. לפיכך, עלייתה של ישראל לכותרות עקב אירועי הנכבה או אפילו עליית המזרח התיכון לכותרות מעורר עצבנות בקרב המשקיעים הזרים, אשר לא כולם היו מורגלים להשקיע בישראל.

לכן, ייתכן ולאירועים הגיאופוליטיים והביטחוניים האחרונים תהיה השפעה משמעותית על שוק ההון המקומי ועל היחלשות השקל. יחד עם זאת, הזמן יעשה את שלו והטירוף הגיאופוליטי שלו אנו מורגלים כישראלים יראה עם חלוף הזמן משני למשקיעים הזרים ואלו האחרונים ימשיכו להזרים כספים לשוק ההון המקומי כל עוד מצבנו הכלכלי ימשיך להיות איתן ובהיעדר אלטרנטיבות השקעה ראויות בעולם. מגמה של עליית ריבית בעולם עלולה להפוך את הקערה על פיה ולהרטיב את כל שוק ההון המקומי.

*הניתוח הכלול בדוח זה הינו למטרת אינפורמציה בלבד. ניתוח זה משקף את דעת הכותב לפי מיטב הבנתו ביום עריכת הניתוח. הניתוח אינו מהווה בשום צורה שהיא תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. הכותב ומי מטעמו לא יהיו אחראים בכל צורה שהיא לנזק ו/או הפסד שיגרם משימוש בניתוח זה