עדיין לא - אסור לנו לנוח על זרי הדפנה של תחזיות ה-OECD
בשבוע שעבר זכינו לתחזית חיובית מאוד של ארגון OECD. בד בבד הפליגו גם סוכנויות דירוג האשראי Fitch ו-Moody's בשבחנו. למעט חשש מסוים לגבי שוק הדיור והמתיחות באזור, הוצג המשק הישראלי כגן עדן של ממש.
המשק וקברניטיו אכן ראויים למחמאות, במיוחד אם נתבונן במצבן עגום של מספר מדינות ביבשת אירופה. מהמשבר העולמי יצאנו מחוזקים. אולם, במבט קדימה, כדאי מאוד לא להתבשם יתר על המידה ולא לנוח על זרי הדפנה. המשמעת והזהירות הפיסיקאלית תצטרכנה להימשך והן תהווינה אבני יסוד בהתמודדות המשק עם האתגרים שנכונו לו.
על מנת להדגים זאת, די אם נשוב חודש ימים לאחור ונתבונן בתחזית האחרונה של קרן המטבע הבינלאומית (IMF) למשק. תחזית זו פושרת בהרבה בהשוואה לתחזית ה-OECD. הקרן צופה שהתוצר יגדל 3.8% השנה ו-3.4% בשנה הבאה ואילו אירגון ה-OECD צופה שהתוצר יגדל 5.4% השנה ו-4.7% בשנה הבאה. התחזית של , אגב, נמצאת במקום טוב באמצע.
בשנה שעברה הסתכם התוצר ב-812.7 מיליארד שקלים ולכן מדובר בהבדל עצום: לפי תחזיות התוצר והאינפלציה של OECD, השינוי המצטבר בתוצר הנומינאלי יהיה גבוה ב-41 מיליארד ש' בהשוואה לתחזיות IMF השנה ובשנה הבאה.
לשם השוואה, הגירעון המתגלגל בתקציב המדינה (הגירעון ב-12 החודשים האחרונים) מסתכם ב-24 מיליארד שקלים. דוגמא נוספת: החוב הממשלתי הנומינאלי בסוף השנה שעברה הסתכם ב-608 מיליארד שקלים. אם התחזית של OECD תתאמת, מדובר בתוספת תוצר השקולה ל-7% מהחוב.
אין להקל בכך ראש, כש-Fitch נימקה מדוע לא העלתה את דירוג החוב של ישראל, למרות נתוניו המצוינים, הסבירה כי לנוכח הסביבה המדינית והביטחונית הבעייתית, עליו לחתור לרמת חוב נמוכה יותר במונחי תוצר בהשוואה למדינות דומות לו. מדובר לפיכך ברמת חוב נמוכה מ-60% תוצר - שזו הרמה המחייבת את מדינות גוש האירו. בסוף השנה שעברה הסתכם חובה של מדינת ישראל ב-75% תוצר ואם תחזית OECD תתאמת, נוכל לקזז רק בשל כך חלק נכבד מהפער בתוך שנתיים.
אולם, כמובן, אין הכרח שתחזית OECD דווקא תצא וידה על העליונה. תיתכנה הפתעות לרעה, כפי שחווינו באמצע שנת 2008, לדוגמא. לאחר התאוששות מרשימה בשנים 2009 ו-2010, לא מן הנמנע כי המשק ייקח אתנחתא.
הכלכלה העולמית עלולה להוריד הילוך (מדד מנהלי הרכש העולמי, לדוגמא, מזהיר מכך) והריבית המקומית במגמת עלייה. המשק קרוב מאוד לתעסוקה מלאה ואין לשכוח את המצב הגיאו פוליטי באזורנו.
בשורה התחתונה, עלינו לקחת בחשבון שהתחזיות לגבי האופק הכלכלי שלנו בשנים הקרובות אינן אחידות. אין למהר להגדיל את ההוצאות וכדאי לעשות שימוש בחלק מההכנסות המוגדלות הנוכחיות כדי להקטין את מרכיב החוב בתוצר.
כפי שראינו, בדרך זו נוכל לקרב את העלאת הדירוג המיוחלת וכשהדבר יקרה - התועלת לטווח ארוך שהמשק יפיק מכך, במונחי שיפור במעמד והוזלת גיוס ההון, תהייה רבה.
***אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.
תודה.
לתגובה חדשה
חזור לתגובה
-
2.אף פעם לא מומלץ לנוח על זרי הדפנה. ולענייננו,יוסי מזרחי 01/06/2011 08:12הגב לתגובה זו0 0האם התחזית של הOECD הביאה בחשבון תרחיש שבו הכלכלה העולמית נכנסת למשבר נוסף? שהרי בסופו של דבר איננו חיים בעולם משל עצמנו בו רק אנחנו קיימים - ולבטח המשק הישראלי יושפע, ברמה כזאת או אחרת ממשבר בכלכלה העולמית.סגור
-
יוסי מזרחי, 2רונן מנחם 01/06/2011 08:58הגב לתגובה זו0 0בוקר טוב. אכן OECD מצרפת לתחזית האופטימית שלה שורת סייגים, כולל האבטלה הגבוהה, עליית הריבית והעלייה באינפלציה. היא גם קובעת שקצב הצמיחה אינו אחיד בין המדינות (במיוחד שווקים מתפתחים מול מפותחים). בברכה, רונן.סגור
-
1.רונן כל הכבודהמומחה הסולידי 31/05/2011 11:39הגב לתגובה זו0 0לאחר קריאת המאמר קראתי את דבריו של הנגיד פרופ' פישר . רונן כיוונת לדעת גדולים ! דרך אגב דעתי אינה שונהסגור
-
המומחה הסולידי 1, תודה. (ל"ת)רונן מנחם 01/06/2011 08:58הגב לתגובה זו0 0סגור