פיזור השקעות לחו"ל? הנה מספר סיכונים הקשורים לעניין

לאחרונה אנו עדים להסטה הולכת וגוברת של השקעות מהשוק המקומי לשווקים בחו"ל. ההסטה לחו"ל והפיזור הגיאוגרפי בהשקעות מתבקשים במינון התואם את מצב השווקים ואת סיכוני השוק המקומי. בשנת 2009 מצבה של ישראל היה טוב בהרבה מזה של השווקים המובילים בעולם ולכן משקל השוק המקומי בתיק ההשקעות היה גבוה מאוד. מאידך, יש עתה מקום להסטה מסוימת של ההשקעות לחו"ל על רקע חששות גיאופוליטיים לקראת ספטמבר.

איני סבור שיש מקום להסטת מירב התיק לחו"ל בשל הסיכון המטבעי הנובע ממגמת התחזקותו של השקל וכמובן בשל המצב הכלכלי האיתן של ישראל. על אף הצורך בפיזור גיאוגרפי קיימים מספר שיקולים מרכזיים שיש להביא בחשבון כדי להימנע מסיכון שיעלה על התועלת המצופה. ראשית קיים סיכון המטבע, השקל מול המטבע המקומי. רכישה של ני"ע במטבע זר יוצרת חשיפה למטבע בו נסחר הנייר. הסיכון נובע מתנודתיות שער החליפין שבין השקל למטבע הרלוונטי.

נניח שבוצעה רכישה של הנסחרת בנאסד"ק בארה"ב ב-10 ד' וששער החליפין בעת הרכישה הוא 3.7 ש' לדולר, שווי ההשקעה בשקלים הוא 37 ש'. נניח כעת שכעבור חצי שנה שער המניה עלה ל-10.5 ד' ( של 5%) אך שער החליפין ירד ל-3.4 ש' לדולר. שווי ההשקעה שלנו יהיה 35.7 ש', המשקף הפסד של כ-3.5% על ההשקעה שביצענו למרות שהנייר עצמו עלה. כלומר, בהשקעה בשווקים או הניירות בחו"ל חשוב מאוד לבחון גם את המטבע המקומי מול השקל וניתן עדיפות להשקעה בנייר הנסחר במטבע חזק.

לחילופין ניתן לבצע הגנות על החשיפה המטבעית, להשקיע בתעודות סל או קרנות מנוטרלות מטבע שיבטלו את החשיפה המטבעית ויחשפו רק לנכס הבסיס. העיקרון שיש לזכור הוא שבסופו של יום רובנו בודקים את ביצועי התיק במונחים שקליים ולכן החשיפה המטבעית עשויה לשחוק את תשואת התיק במונחי שקל. שנית, ישנן עלויות המסחר - על פי רוב עמלות המסחר בני"ע זרים שגובים הבנקים והברוקרים הזרים יקרות משמעותית מעלויות המסחר בני"ע ישראלים.

בדרך כלל, מלבד הבנק ישנו גם זר הגובה עמלה נוספת שעשויה להגיע לעשרות דולרים בגין כל פעולה. העלות הגבוהה שנשלם עבור ביצוע פעולה ישירה בני"ע זרים עלולה לפגוע משמעותית בביצועי התיק וההשקעה עשויה להפוך ללא כדאית. פתרון נוח לסיכון זה הוא השקעה באמצעות קרנות נאמנות מתמחות או תעודות סל. השקעה באמצעות אחד משני מכשירים אלה מאפשרת למשקיע להשיג פיזור טוב של נכסים בעלויות נמוכות וללא מאמץ.

סיכון נוסף נובע מחוסר בנגישות למידע - בחירה של ני"ע או מדד להשקעה היא פעולה לא קלה הדורשת מיומנות וידע רב שבדרך כלל חסרים למשקיע הפרטי. ביצוע השקעה ללא בחינה מקצועית של הנכס עשויה לחשוף את המשקיע לסיכון גבוה. הדבר נכון בהשקעות בארץ ואף יותר כאשר מדובר בהשקעות בחו"ל, שם מקורות המידע פחות מוכרים ופחות זמינים ואופן הצגת הדוחות הכספיים ונתוני המאקרו עלול להיות שונה ממה שמוכר לנו בשוק המקומי. גם במקרה זה, הפיזור שנקבל באמצעות השקעה בעזרת קרנות נאמנות או תעודות סל, יעזור לצמצום הסיכון שבביצוע פעולות השקעה תחת תנאי אי וודאות גדולים מהרגיל.

לסיכום, חשוב מאוד לבצע פיזור בתיק ההשקעות בין ניירות, אפיקים, סקטורים ושווקים. השימוש במכשירים פיננסים כמו קרנות נאמנות ותעודות סל עשוי להתגלות כיעיל ונוח למשקיע הפרטי. למרות זאת, השקעה בשוק או נייר זר שתעשה מבלי התייחסות לסיכוני המטבע, לעלויות המסחר ולפערי המידע עלולה להביא יותר נזק מתועלת. חשוב גם לשנות את החשיפה לשווקים ולסקטורים בהתאם להתפתחויות כלכליות בשווקים ובשערי החליפין ולא להתקבע על חשיפה קבועה או שוק ספציפי.

***אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.