מחפש מקלט ממשבר גלובאלי עתידי? הוא נמצא מתחת לאף

בחודשיים הקרובים אמורה יוון לשלם חובות בסך של כ-13 מיליארד אירו. הסיוע, אותו היא ממתינה לקבל מקרן המטבע (12 מיליארד אירו) הוא אוויר לנשימה בשבילה והיא צריכה אותו ממש כדי לשרוד.

משבר החובות של יוון האיר פן מעניין במציאות הכפר הגלובלי בו אנו חיים. תראו כיצד, מבלי משים, הפכו השווקים בכל רחבי העולם רגישים למה שקורה במדינה קטנה שאיננה משמעותית משום אספקט כלכלי: לא מבחינת ייצור ולא מבחינת יצוא או צמיחה.

משקלה של כלכלת יוון בכלכלה העולמית עומד על כ-0.5% ובכל זאת, הבעיות שלה הפכו לנחלתן של המדינות החזקות ביותר בעולם.אפילו הסינים, כפי שהתבשרנו אתמול בערב, החליטו לשלוח את היד לכיס ולעזור להניע מחדש את גלגלי הכלכלה היוונית למרות שלכאורה אין להם כל קשר. כך קרה שמאפייני כלכלת השוק המודרנית הפכו משבר חוב מקומי לסוגיה מהותית: עד היכן מגיעה הערבות ההדדית בין שותפות סחר?

תוואי הקשרים הצפוף בין מדינות העולם הביא לכך שהן סוחפות זו את זו באותה מידה של התלהבות לפרקים של צמיחה, שגשוג ומשברים כלכליים. נגיד הבנק המרכזי האירופי (ECB), טרישה, היטיב לבטא את החשש, כאשר בנאומו האחרון התייחס לאופציה של "הידבקות" המערכת הפיננסית האירופית במשבר החוב היווני. אגב, ההידבקות לא כוללת רק את הבנקים בצרפת ובגרמניה שהם עיקר מחזיקי החוב היווני. לדיפולט של היוונים חשופים גם בנקים מחוץ לאיחוד, הבנקים האנגלים למשל וגם כמה קרנות גידור, בעיקר אמריקאיות, שתמחרו את הסיכון הזה קצת אחרת מהשווקים.

בנוסף, לא ניתן להתעלם מהעובדה המצערת שיוון איננה בודדה במערכה ומיד אחריה ברשימה המפוקפקת הזו נמצאות מדינות כמו אירלנד, פורטוגל, ספרד ואף איטליה, שגם היא רחוקה מיציבות פיסקלית. אף שווקי האג"חים, המוכרים יותר בשם CDS, נתונים כיום ללחצים בעניין וגם אם לא נגיע לכדי משבר שיאלץ אותן לחתוך משמעותית ברווחיהן, נגיע, במקרה הטוב, למצב שבו נוסחאות תמחור הביטוח יתאימו את עצמן למצב החדש.

ההחלטה, שנראית כמעט בלתי נמנעת, לבצע איזושהי "תספורת" לבעלי החוב, בכפוף לאישור צעדי ההתייעלות שעל יוון לנקוט, תשפיע גם על הותרת או הורדת דירוג החוב שלה. לכן, מדובר בהחלטה מהותית לכל המערכת. שאפילו בטרם נתקבלה, כבר מעוררת שאלות חברתיות ומוסריות כמו: עד כמה מדינה צריכה לתמוך בשכנתה על חשבון אזרחיה שלה? עד כמה ניתן לחייב מדינות אחרות לשאת בנטל? ומעל לכל ,האם לא הגיעה העת להגות תוכנית שיקום סוציאלית וסיעודית למדינות?

הכפר הגלובלי בו אנו חיים לא מאפשר לנו להתעלם מהקשרים האינטנסיביים בין מדינות ויבשות. היום, זה כבר נכון לכל השקעה. העובדות בשטח מדברות בעד עצמן: מערכת הפיננסים מתכנסת לעבודה תחת כללים דומים (כללי באזל 1 ו-2), המערכת המוניטארית משולבת (שערי מטבעות וריביות מתואמים) ומערכות המסחר מתהדקות בתחומים כמו מזון, אנרגיה וידע טכנולוגי.

לכן, בתקופה בה משקיעים רבים, מוסדיים בעיקר, בוחרים להסיט השקעות לחו"ל, חשוב לבדוק היטב לא רק להיכן מייצאת המדינה וממי היא מייבאת, אלא היכן מושקעים כספי התושבים המקומיים כולל כספי הפנסיה? והיכן השקיעו קרנות הגידור שם את כספן?

שאלה פרקטית אחרת שעולה פתאום היא, האם ניתן עדיין למצוא מדינות מוטות השקעות מבית? מדינות צומחות שחשופות פחות להשפעות גלובליות? ובכן יש לפחות דוגמה אחת כזו, ארצנו הקטנטונת למשל. הנטייה הטבעית של המשקיע הישראלי להשקיע בשוק המקומי הביאה לכך שמשברים גלובאליים קצת פסחו עלינו או לפחות ערכו ביקור יחסית קצר. את אותו הדבר אפשר להגיד גם על החשיפה המקומית לאג"ח של ממשלת יוון, פורטוגל, ספרד וכו'. מדובר בחשיפה זניחה וכל קריסה שתהיה, אם תהיה, צפויה לחלוף עלינו בקלות ובמהירות יחסית.

*יובהר כי לכותבת ו/או לחברה שבה היא מועסקת ו/או לחברות קשורות אליה עשוי להיות עניין אישי ו/או החזקות בניירות ערך ו/או בנכסים פיננסיים ו/או באפיקי ההשקעה המוזכרים בכתבה. אין הכתוב מהווה ייעוץ/שיווק להשקעות ו/או למס והוא אינו בא להחליף את שיקול הדעת העצמאי של הקורא ו/או מתן ייעוץ מקצועי, לרבות ייעוץ מקצועי על ידי יועץ/משווק השקעות מוסמך, בהתחשב בנתוניו ובצרכיו המיוחדים של הקורא.