אילן בן דב צריך לזכור את שאמר ביוני 2008, ולהכניס את היד לכיס

הסדרי החוב אשר עולים לכותרות ב-2011 שונים באופיים מאלו של 2008 בכמה אופנים. הראשון והחשוב שבהם הוא שהסדרי החוב של שנת 2008 (להוציא את אפריקה ישראל) היו ברובם של חברות קטנות יחסית אשר לקחו חוב מהציבור על מנת להשקיעו בפרויקט אחד או בכמה פרויקטים בודדים מעבר לים, לרוב במזרח אירופה (כגון: אסים השקעות) או בארה"ב (כגון דיידלנד). הסדרי החוב של שנת 2011 הינם של חברות גדולות יותר (לרוב חברות אחזקות) וגם של "שחקנים כבדים יותר" בשוק ההון הישראלי או דמויות מוכרות יותר במשק כגון: אבי ורטהיים, ליאון רקנטי ושירי ויצמן.

את הסדרי החוב של שנת 2011 הדור הבא, ניתן לסווג לשני סוגים עיקריים:

1. הסדרי חוב אשר הפעילות העסקית של החברות נקלעה לקשיים (עסקיים או תזרימיים) ונכסי החברות וכיסי בעל הבית הינם קטנים יחסית לחוב. במקרה הנ"ל, הסדר חוב יטיב לרוב קודם כל עם בעלי החוב ובעל המניות יישאר לרוב ללא החברות וללא נכסים משמעותיים (כמובן, שאין זה אומר שבעל הבית יפשוט רגל חס וחלילה ויתחיל לפקוד את בתי התמחוי בישראל).

2. חברות המבקשות הסדרי חוב למרות שבשרשור יש להן נכסים טובים ו/או לבעלי הבית יש כיסים עמוקים. במקרה השני, הסדר החוב נועד בראש ובראשונה לאפשר לבעל הבית פריסה טובה יותר של החוב ושיפור מבנה ההון של החברות בשליטתו ובאופן הזה לשפר קודם כל את מצבו של בעל הבית.

דוגמא להסדרי החוב של 2011 ניתן לקחת מהימים האחרונים, בהם עולה לכותרות הסדר החוב המתגבש (או שמא לא) של {טאו} תשואות בשליטתו של אילן בן דב. ההסדר המוצע ממלא את דפי העיתונים ואתרי האינטרנט הכלכליים בכתבות ופרשנויות על הסדר החוב.

בעיצומו של המשבר האחרון (משבר הסאב פריים) כאשר השווקים דרשו אסיפת בעלי חוב (יוני 2008) מאילן בן-דב, פנה האחרון אליהם בנימה נרגשת ואני מצטט מדבריו: "אני מאוד אוהב אתכם ואני ביחד איתכם באותה סירה", פתח בן-דב את האסיפה. "צר לי על בעלי האג"ח. העיתונות קופצת על מה שקרה לי כמוצאת שלל רב. אל תהיו נגטיב, אתם כל הזמן נגטיב, תהיו פוזיטיב. אני רוצה שתחשבו חיובי, שתנשמו עמוק", "אני עצוב על כל אגורה שכל אחד מפסיד".

באותה תקופה טאו תשואות וגם בעל הבית שלה אכן היו במצב כספי עגום. ברם, אין המצב כך היום. אילן בן-דב שולט על אחד משלושת ענקי התקשורת בישראל, פרטנר. לפרטנר שווי רב (נכון להשבוע, עמד שווי השוק של פרטנר על כ- 8 מיליארד שקלים). בנוסף, חברת פרטנר היא יצרנית מזומנים גדולה, למרות הרגולציה ההולכת ומתהדקת אשר פוגעת ברווחיות שלה.

לפיכך, אבקש להזכיר לאילן בן-דב יכבד את אמרותיו מאסיפת בעלי החוב מיוני 2008 – "כולנו באותה הסירה". לכן, יכניס נא בן-דב את ידיו לכיסיו, יפשט את מבנה האחזקות שלו כך שבעלי המניות בהסדר החוב המתגבש יזכו לקבל נתח משמעותי יותר מנכסיו של בן-דב. שותפים בהגדרה מתחלקים, לא רק בהוצאות כי אם גם ברווחים. אילן בן-דב הרוויח כסף רב בזכות החוב שנטל מן הציבור. רצה הגורל וכישרונו של בן-דב כך שהצליח האחרון לרכוש את חברת פרטנר. הגיע הזמן שישתף את הציבור בחלק ממזלו הטוב, כישרונו או הקארמה הטובה שלו אם ירצה.


* סקירה זו אינפורמטיבית בלבד, ולא נועדה לשמש הצעה או המלצה לביצוע עסקה כלשהי בניירות ערך ו/או בנכסים פיננסיים אחרים. סקירה זו אינה מהווה תחליף לייעוץ מקצועי המותאם לצרכיו המיוחדים של כל אדם. הקורא סקירה זו אינו יכול להניח כי הסתמכות על הדעות וההמלצות המובאות בה תיצור עבורו רווחים והסתמכות כאמור הינה באחריותו הבלעדית של הקורא.