חדש וכדאי להכיר! הדרך היעילה ביותר לביצוע השוואת ניירות ערך
כולנו אוהבים להשוות. למי יש יותר גדול, יותר חזק, יותר יפה וכשבשוק ההון עסקינן - מי יציב יותר ומשיג תשואה גבוהה לאורך זמן ברמת סיכון נמוכה ככל שניתן.
אכן מידי יום אפשר לראות באתרי האינטרנט ובעיתונות הכלכלית גרפים וטבלאות להשוואת ניירות ערך - מניות אל מול קרנות, מדדים אל מול תעודות סל, מטבעות וסחורות.
בכתבה זו נציג בפניכם מסך חדש ומתקדם המאפשר במהירות וביעילות לבצע השוואת ניירות ערך מכל הסוגים והמינים ועל פי פרמטרים שונים. ניתן לקבלם גם בגרף וגם בטבלה.
מסך השוואת התשואות שהינו חלק מהאתר החדש של בורסה גרף מאפשר בראש ובראשונה לבצע השוואת תשואות והשוואת התנהגות פשוטה. שימו לב לדוגמא הבאה הכוללת השוואת מטבעות נבחרות אל מול הדולר האמריקני.
הסתכלות מהירה על הגרף מלמדת אותנו כי בתקופה האחרונה התשואה של הדולר האוסטרלי היתה הגבוהה ביותר מבין המטבעות שהשתתפו בהשוואה.
השוואת מטבעות
כמו כן אפשר ללמוד על הקורלציה שבין המטבעות השונים (אוסטרלי, ין יפני, פאונד) לעומת התנהגות הדולר מול השקל שהינה ברמת קורלציה נמוכה יותר. בתחתית המסך, מתחת לגרף, ניתן לראות את כלי "הבטא" שמוכר וודאי לכל מי שבילה כמה חודשים או שנים על ספסלי האקדמיה בלימודי הכלכלה והמימון.
הבטא מבטא במספרים את הקורלציה או רמת המתאם שבין שני ניירות. בדוגמא, נבחרה האפשרות להצגת בטא בין השקל-דולר לבין הדולר-אירו. ניתן לראות שבתקופה האחרונה התייצבה הבטא על ערכים של מינוס 0.5 מה שאומר שבממוצע עלייה של 1% באירו (מול הדולר האמריקני) הובילה לירידה של 0.5% ביחס השקל-דולר. יחס הפוך של 1 ל-2. הבטא נעה סביב ציר ה-0 כאשר רמות הקרובות ל-0 מצביעות על העדר מתאם. בטא חיובית מלמדת על תנועה בכיוונים דומים ובטא שלילית - בכיוונים מנוגדים.
לגוון את התיק
שימוש במסך זה וביכולות ההשוואה יכולים לבוא לידי ביטוי, לדוגמא, בחיפוש ניירות עם רמת מתאם (קורלציה) נמוכה לעומת המדדים המובילים בשוק. זאת כדי לחפש ניירות שיגוונו את תיק ההשקעות שלנו וישאירו סיכוי לעליות גם כאשר השוק יורד בכללותו.
שימו לב לדוגמא להשוואה שבין מדד הנאסד"ק והזהב - למרות ששני הניירות השיגו תשואה די דומה של כ-25%-30% בשנה האחרונה, ניתן לראות שהבטא שלהם קרובה ל-0. כלומר רמת ההתאמה והקורלציה נמוכה. גיוון תיק ההשקעות עם תעודות סל המשקיעה בזהב יכולה להיות צעד חכם ע"פ ההשוואה הזו. אגב בחירת תעודת הסל מבין מגוון התעודות הקיימות יכול להיעשות גם כן באמצעות המסך הזה.
השוואת נפט וגז
נסיים עם סקטור הנפט והגז. השוואה קלאסית הינה השוואת ניירות מאותו הסקטור בתוספת מדד הסקטור. בדוגמא, מספר ניירות מתחום הנפט עם המדד. מלבד הגרף ואפשרויות המשחק עם תקופת ההשוואה ניתן לראות בחלקו העליון של המסך את הטבלה המאפשרת לקבל ולהשוות נתונים פיננסיים אודות החברות וכן נתונים מעולם הניתוח הטכני.
*אין במידע המוצג באתר ובמאמר זה משום המלצה לקנות או למכור נייר ערך או מדד כלשהו. הנתונים והסקירות מוגשים ככלי עזר לקבלת החלטות וכאינפורמציה טכנית והפועל על פיהן עושה זאת על סמך שיקול דעתו בלבד. אנו ממליצים לכל העושה שימוש במידע זה לפעול לאחר שקול דעת, לימוד והיכרות עם תחום הניתוח הטכני.
הזמנה מיוחדת! בורסה גרף ו-USG Capital שמחים להזמינכם לכנס בנושא שיטת הניתוח הטכני ומערכות המסחר הפרטיות. בכנס יוצגו בפניכם כלים מתקדמים למסחר ולניתוח מדדים, מניות וסחורות בשווקים הגלובאליים תוך התייחסות ליתרונות המערכות החדישות של השוק הפרטי לעומת מסחר באמצעות הבנקים.
ב
- 4.עמי 27/07/2011 14:43הגב לתגובה זולא אמרת לפני שלושה ימים שהיא חיובית?
- 3.שפו - תוספת מוצלחת (ל"ת)יובל 27/07/2011 11:55הגב לתגובה זו
- 2.היועץ 27/07/2011 11:32הגב לתגובה זועדיף שתמשיך עם כתבות מהסוג הזה ותעשה פסק זמן מניתוח טכני, על הניתחים שלך אפשר להגיד,רחמנא ליצלן, הניתוח הצליח אבל החולה מת ,,,,,ו
- 1.ישראל 27/07/2011 10:19הגב לתגובה זושלום אייל, בימים אלה כשכולם מדברים על מחירי הדירות, עולה השאלה: האם ניתן לנתח טכנית את מחירי הדירות, ואם כן- איך עושים זאת? על אלו גרפים מסתכלים? אשמח אם תדגים ניתוח טכני כזה.
פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"
אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?
בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית".
"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא זהירה שקולה ופתוחה".
אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.
"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".
בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.
"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה".
הביקושים גבוהים
פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.
- לא תמיד הריבית הנמוכה היא הריבית המשתלמת ביותר
- האם הריבית תרד בסוף החודש? זה הנתון שיקבע
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.
כלכלת הבחירות של סמוטריץ - נותן לכם פטור במסים כדי לקבל מנדטים
שר האוצר בצלאל סמוטריץ' מקדם מהלך שיוזיל את הקניות מאמזון ואתרי יבוא אישי אחרים, אבל קשה להתעלם מהתזמון ומהמשמעות הכלכלית הרחבה שלו. הגדלת תקרת הפטור ממע"מ מ־75 דולר ל־150 או 200 דולר נשמעת כמו בשורה לצרכנים, אך בפועל היא עשויה להפוך לאחד הצעדים הפופוליסטיים היקרים של השנה.
מאחורי ההחלטה עומד מהלך שמוצג לציבור כעידוד תחרות, אך גורמי המקצוע באוצר מזהירים כי מדובר במהלך של כלכלת בחירות. וויתור על הכנסות ממסים בזמן שהמשק עדיין מתמודד עם עלויות המלחמה אינו צעד זהיר ובוודאי לא כזה שהדרג המקצועי תמך בו. בצמרת האוצר מדגישים כי שנים מדברים על ביטול פטורים, לא על הרחבתם, והמהלך הנוכחי הפוך לחלוטין לאג’נדה הרשמית של המשרד.
בניגוד לנרטיב של "הקלה ביוקר המחיה", רוב המוצרים שמוזמנים באינטרנט הם אופנה והנעלה ולא אלה שמכבידים באמת על תקציב משקי הבית, כמו מזון. כלומר, ההטבה לא פותרת את בעיית המחירים המשמעותית של הציבור, אלא רק יוצרת תחושת הטבה רגעית. הערכות באוצר מדברות על כך שסמוטריץ' נשען על תחזית לגידול בגביית המסים, מה שאמור לאפשר מהלכים שנויים במחלוקת בלי לפגוע בקופה. אבל תחזית איננה מציאות ואם ההכנסות לא יגיעו כפי שהוצג, הציבור יגלה מהר מאוד שההנחה הקטנה באמזון תעלה לו ביוקר במקום אחר.
- הכנסת אישרה: הטבות מס נרחבות ותגמול מוגדל ללוחמי המילואים
- הקרטל של תנובה ושטראוס - סמוטריץ' נלחם במחירי החלב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מבחינה פוליטית, המהלך מובן מאוד. העלאת הפטור מיד לפני קמפיין פוליטי משדרת "דאגה לציבור" ומייצרת כותרות חיוביות. בפועל, זהו צעד שמיטיב עם ציבור קטן של צרכני אונליין ומעמיק את הבעיה העיקרית של הכלכלה הישראלית: פער עצום בין מדיניות לטווח קצר לבין השלכות לטווח ארוך.
