חדש וכדאי להכיר! הדרך היעילה ביותר לביצוע השוואת ניירות ערך
כולנו אוהבים להשוות. למי יש יותר גדול, יותר חזק, יותר יפה וכשבשוק ההון עסקינן - מי יציב יותר ומשיג תשואה גבוהה לאורך זמן ברמת סיכון נמוכה ככל שניתן.
אכן מידי יום אפשר לראות באתרי האינטרנט ובעיתונות הכלכלית גרפים וטבלאות להשוואת ניירות ערך - מניות אל מול קרנות, מדדים אל מול תעודות סל, מטבעות וסחורות.
בכתבה זו נציג בפניכם מסך חדש ומתקדם המאפשר במהירות וביעילות לבצע השוואת ניירות ערך מכל הסוגים והמינים ועל פי פרמטרים שונים. ניתן לקבלם גם בגרף וגם בטבלה.
מסך השוואת התשואות שהינו חלק מהאתר החדש של בורסה גרף מאפשר בראש ובראשונה לבצע השוואת תשואות והשוואת התנהגות פשוטה. שימו לב לדוגמא הבאה הכוללת השוואת מטבעות נבחרות אל מול הדולר האמריקני.
הסתכלות מהירה על הגרף מלמדת אותנו כי בתקופה האחרונה התשואה של הדולר האוסטרלי היתה הגבוהה ביותר מבין המטבעות שהשתתפו בהשוואה.
השוואת מטבעות
כמו כן אפשר ללמוד על הקורלציה שבין המטבעות השונים (אוסטרלי, ין יפני, פאונד) לעומת התנהגות הדולר מול השקל שהינה ברמת קורלציה נמוכה יותר. בתחתית המסך, מתחת לגרף, ניתן לראות את כלי "הבטא" שמוכר וודאי לכל מי שבילה כמה חודשים או שנים על ספסלי האקדמיה בלימודי הכלכלה והמימון.
הבטא מבטא במספרים את הקורלציה או רמת המתאם שבין שני ניירות. בדוגמא, נבחרה האפשרות להצגת בטא בין השקל-דולר לבין הדולר-אירו. ניתן לראות שבתקופה האחרונה התייצבה הבטא על ערכים של מינוס 0.5 מה שאומר שבממוצע עלייה של 1% באירו (מול הדולר האמריקני) הובילה לירידה של 0.5% ביחס השקל-דולר. יחס הפוך של 1 ל-2. הבטא נעה סביב ציר ה-0 כאשר רמות הקרובות ל-0 מצביעות על העדר מתאם. בטא חיובית מלמדת על תנועה בכיוונים דומים ובטא שלילית - בכיוונים מנוגדים.
לגוון את התיק
שימוש במסך זה וביכולות ההשוואה יכולים לבוא לידי ביטוי, לדוגמא, בחיפוש ניירות עם רמת מתאם (קורלציה) נמוכה לעומת המדדים המובילים בשוק. זאת כדי לחפש ניירות שיגוונו את תיק ההשקעות שלנו וישאירו סיכוי לעליות גם כאשר השוק יורד בכללותו.
שימו לב לדוגמא להשוואה שבין מדד הנאסד"ק והזהב - למרות ששני הניירות השיגו תשואה די דומה של כ-25%-30% בשנה האחרונה, ניתן לראות שהבטא שלהם קרובה ל-0. כלומר רמת ההתאמה והקורלציה נמוכה. גיוון תיק ההשקעות עם תעודות סל המשקיעה בזהב יכולה להיות צעד חכם ע"פ ההשוואה הזו. אגב בחירת תעודת הסל מבין מגוון התעודות הקיימות יכול להיעשות גם כן באמצעות המסך הזה.
השוואת נפט וגז
נסיים עם סקטור הנפט והגז. השוואה קלאסית הינה השוואת ניירות מאותו הסקטור בתוספת מדד הסקטור. בדוגמא, מספר ניירות מתחום הנפט עם המדד. מלבד הגרף ואפשרויות המשחק עם תקופת ההשוואה ניתן לראות בחלקו העליון של המסך את הטבלה המאפשרת לקבל ולהשוות נתונים פיננסיים אודות החברות וכן נתונים מעולם הניתוח הטכני.
*אין במידע המוצג באתר ובמאמר זה משום המלצה לקנות או למכור נייר ערך או מדד כלשהו. הנתונים והסקירות מוגשים ככלי עזר לקבלת החלטות וכאינפורמציה טכנית והפועל על פיהן עושה זאת על סמך שיקול דעתו בלבד. אנו ממליצים לכל העושה שימוש במידע זה לפעול לאחר שקול דעת, לימוד והיכרות עם תחום הניתוח הטכני.
הזמנה מיוחדת! בורסה גרף ו-USG Capital שמחים להזמינכם לכנס בנושא שיטת הניתוח הטכני ומערכות המסחר הפרטיות. בכנס יוצגו בפניכם כלים מתקדמים למסחר ולניתוח מדדים, מניות וסחורות בשווקים הגלובאליים תוך התייחסות ליתרונות המערכות החדישות של השוק הפרטי לעומת מסחר באמצעות הבנקים.
ב
- 4.עמי 27/07/2011 14:43הגב לתגובה זולא אמרת לפני שלושה ימים שהיא חיובית?
- 3.שפו - תוספת מוצלחת (ל"ת)יובל 27/07/2011 11:55הגב לתגובה זו
- 2.היועץ 27/07/2011 11:32הגב לתגובה זועדיף שתמשיך עם כתבות מהסוג הזה ותעשה פסק זמן מניתוח טכני, על הניתחים שלך אפשר להגיד,רחמנא ליצלן, הניתוח הצליח אבל החולה מת ,,,,,ו
- 1.ישראל 27/07/2011 10:19הגב לתגובה זושלום אייל, בימים אלה כשכולם מדברים על מחירי הדירות, עולה השאלה: האם ניתן לנתח טכנית את מחירי הדירות, ואם כן- איך עושים זאת? על אלו גרפים מסתכלים? אשמח אם תדגים ניתוח טכני כזה.

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
.jpg)