האם מערכות הייעוץ של הבנקים בישראל באמת יעילות?
כאשר התחלתי לעסוק בשוק ההון, ניסיתי להבין מה באמת המשמעות של "השקעות אלטרנטיביות" אז החלטתי ללמוד על הנושא. היום ניתן למצוא חומר רב באינטרנט וחיפוש בגוגל הופך מידע מקצועי ברמה הגבוהה ביותר לנגיש. אחרי שעות רבות של חיפוש, לימוד וקריאה אינטנסיבית, נתקלתי בהתייחסות של הבנקים הגדולים בחו"ל לנושא זה. המאמר הראשון שמצאתי היה של בנק אוף אמריקה, בו צוין שעל מנת לפזר היטב את הסיכון בתיק ההשקעות, יש לשלב בו אסטרטגיות דו כיווניות. לאחר מכן מצאתי מאמר של HSBC אשר מפרט ומסביר באמצעות מודל מרקוביץ, מדוע השקעות אלטרנטיביות תורמות הן לתשואה והן להקטנת הסיכון של תיקי השקעות? או במילים אחרות לתזוזת עקומת היעילות למעלה ושמאלה.
השקעות אלטרנטיביות פותחו במשך השנים על ידי קרנות הגידור ומהותן היא השגת תשואה ללא קשר להתנהגות השוק. מבחינה מעשית ההבדל הוא שהשקעות רגילות נמדדות מול מדד היחס שלהן ולעומתן בהשקעות אלטרנטיביות ההצלחה נמדדת מול יעד רווח שאמור להיות מושג בכל מצב שוק.
בין האסטרטגיות השונות של השקעות אלטרנטיביות ניתן למצוא את לונג שורט מניות, לונג שורט איגרות חוב, ארביטראז' סטטיסטי, ארביטראז' אג"ח להמרה, ניהול חוזים ואופציות, מקרו גלובל ועוד אסטרטגיות רבות אחרות.
בהמשך מצאתי עוד ועוד מאמרים ומחקרים רבים של מנהלי ויועצי השקעות. כל מאמר או מחקר שכזה מסביר את חשיבותן של ההשקעות האלטרנטיביות לפיזור הסיכון של תיקי השקעות מזוויות שונות. את המאמרים הללו כל אחד יכול למצוא על ידי חיפוש קצר בגוגל, כולל יועצי ההשקעות ומחלקות המחקר התומכות מבחינה מקצועית ביועצים. מדוע אם כך, כאשר לקוח סטנדרטי מגיע לבנק בסניף כלשהו ומקבל ייעוץ בין השאר על הרכב תיק ההשקעות שלו וחלוקה בין האפיקים השונים, אין התייחסות להשקעות אלטרנטיביות? מדוע הרוב המוחלט של תיקי השקעות בישראל כוללים רק איגרות חוב ומניות בצורה ישרה או דרך קרנות נאמנות ותעודות סל?
מערכות הייעוץ בבנקים בישראל אינם מספקים ללקוחותיהם את הפיזור האידיאלי של הסיכון בתיק ההשקעות זאת משום שאם כל הרכיבים בתוך תיק ההשקעות מתנהגים בצורה דומה ובמתאם גבוה לשוק, אזי הסיכון אינו קטן. פיזור הוא הדבר הבסיסי ביותר בבניית תיק השקעות.
מפליא מאד שלא נעשה דבר עד כה בכדי לסגור את הפער מול ארה"ב ואירופה מבחינת בניית תיק השקעות. כאשר יועץ השקעות בארה"ב בונה תיק ללקוח, מקובל להקצות 10%-30% מהתיק להשקעות אלטרנטיביות. בגלל הקשר הנמוך של תשואות השקעות כאילו לרווחים או הפסדים בשוקי המניות ואיגרות החוב, החשיבות של שילובן בכל תיק השקעות הוא קריטי להשגת היחס האופטימלי בין סיכוי לסיכון, להקטין את תלות התשואה בעליית שערי המניות ובירידת הריבית ולמנוע מצב בו כל הרכיבים בתיק יתנהגו בצורה דומה.
יועצי השקעות בישראל אינם מודעים דיו לחשיבות של השקעות אלטרנטיביות וזאת בגלל שמערכות הייעוץ של הבנקים לא מספקות להם את המידע הדרוש. הבנק היחידי שעשה צעד ראשון בנושא הוא בנק דיסקונט שמחלקת המחקר שלו הוציאה מסמך ליועצים המסביר את החשיבות של שילוב השקעות אלטרנטיביות בתיקי הלקוחות וכיצד לבצע אותם, אולם גם בדיסקונט הדרך עוד רחוקה ועד שהיועצים אכן יהיו מודעים ויפעלו בהתאם ייקח עוד זמן.
לאחרונה שוחחתי עם נאדיה פאפג'ניס, אסטרטגית השקעות אלטרנטיביות בחברת הדירוג "מורנינגסטאר" בארה"ב, נאדיה היתה המומה מכך שאין שום התייחסות להשקעות אלטרנטיביות על ידי הבנקים בישראל, והתקשתה להאמין שתיקי השקעות בישראל מכילים איגרות חוב ומניות בלבד. בראיון מצולם איתה מסבירה נאדיה כי אחד ההבדלים בין השקעות רגילות להשקעות אלטרנטיביות הוא ניהול סיכונים שאינו קיים בהשקעות הרגילות. מסיבה זו, מסבירה נאדיה, ככל שהלקוח סולידי יותר כך יש להגדיל את החלק של השקעות אלטרנטיביות בתיק שלו.
אם הבנקים בישראל רואים את טובת הלקוח לנגד עיניהם, ואם הרצון שלהם הוא להגיע לתיק השקעות מאוזן ברמה אופטימלית אזי יש לעדכן את מערכות הייעוץ בישראל כך שיכירו בחשיבותן של השקעות אלטרנטיביות ולמעשה כאשר יועץ בונה תיק ללקוח, התיק צריך לכלול השקעות אלו ובתמיכת מחלקת המחקר.
הייעוץ בבנקים מתבצע גם על פי מודלים של דירוג קרנות נאמנות. המודלים הקיימים מחטיאים את מטרתם שכן המודלים יודעים להשוות בין קבוצה של קרנות דומות ולקבוע מי מבניהן טובה יותר או גרועה פחות. כדי להמחיש את הנושא ניתן דוגמא קיצונית, נניח שקיימות 20 קרנות שמשקיעות במניות היתר ושאנחנו נמצאים בסוף שנת 2008 כאשר מדד היתר ירד בכ-65%.
נניח גם שכל הקרנות היו גרועות ושכולן ירדו ביותר מ-65% כך שאף אחת מהן לא הצדיקה את עמלת הניהול שלה ולא נתנה תועלת למשקיעים. למרות האפיק הגרוע והביצועים הגרועים של כל הקרנות באפיק, יקבלו 4 מתוך 20 הקרנות הללו חמישה כוכבים שהוא הדירוג הגבוה ביותר. למרות תכונות אילו, חלק מהיועצים רואים בדירוג את הכלי שבאמצעותו ניתן לקבוע האם קרן היא טובה או לא. בגלל מגבלות המודלים, יש להשתמש בהם רק בשלב האחרון של בחירת הכלי הספציפי ורק אחרי שהחלטנו על סכום השקעה באפיק מסוים כלומר, קודם כל אסט אלוקיישן.
חישוב מקדם המתאם של השקעה כלשהי להשקעה אחרת חשוב מאוד עבור המשקיעים והיועצים בקבלת החלטותיהם. הסיבה לכך היא שככל שהמתאם נמוך יותר, כך ניתן להקטין את הסיכון בצורה יעילה יותר. שום מודל להערכת ביצועי קרנות נאמנות אינו מכיל מידע על מקדם המתאם של הקרן למניות ולאיגרות חוב. על המודלים להוסיף פרמטר חשוב זה למודל להערכת ביצועי קרנות כדי שהיועץ יידע לבחור קרן שמקדם המתאם שלה להשקעות מסורתיות נמוך ככל האפשר. חישוב כזה הוא חישוב פשוט וקריטי לקבלת החלטה.
בניגוד לעבר בו השקעות אלטרנטיביות היו אפשריות רק דרך קרנות גידור ועבור משקיעים גדולים בלבד, היום גם למשקיע הקטן יש יכולת לפזר את כספו בצורה נכונה. בשנתיים האחרונות הונפקו תעודות סל בחו"ל על קרנות גידור וקרנות נאמנות רבות בארץ ובחו"ל משתמשות באסטרטגיות הגידור כדי להניב רווח בכל מצב של השוק.
ואיפה הרשות לניירות ערך שמבצעת פיקוח על המודלים של הערכת ביצועי קרנות, על מערכות הייעוץ ועל יועצי ההשקעות? מסקרן אותי לדעת כמה זמן ייקח עד שבישראל יתחילו לפעול ולייעץ כמו בארה"ב ובאירופה.
