מדבררים מהשטח: הזרקור על ת"א אבל גם לדוברי המחאה מחוץ לעיר יש עבודה

עד לפני 3 שבועות אף אחד לא ממש הכיר או שמע על רועי נוימן. היום הוא אחד הדוברים העסוקים ביותר בישראל. אבל הוא לא לבד. אל נוימן מצטרפים דוברים נוספים כשלחלקם מדובר בהתמודדות מקצועית "רגילה" ואילו עבור אחרים זו פעם הראשונה בתפקיד.

'דולפין יחסי ציבור', בבעלות ענת שור, הוא אחד המשרדים המקצועיים שמלווים את התאחדות הסטודנטים לצד הדובר איל בסון. שלומי לאופר, יועץ התקשורת וסמנכ"ל המשרד, מלווה בין היתר את המאהל בחדרה בראשו עומדת הדוברת מורן שגב.

לאופר מתאר את פעילות הסטודנטים כזו הזוכה להכי הרבה חשיפה: "מהיום שהסיפור התחיל וההתאחדות תפסה עמדת מפתח, אנחנו מעורים במה שקורה ומחזקים את הסטודנטים שבאופן טבעי עומדים מאחורי רוב הפעולות בכל חלקי הארץ. הרבה מאוד מתבצע דרך אייל בסון שהוא האיש בשטח וגם אנחנו מסייעים ככל שנדרש".

- איך הגעתם למאהל בחדרה?
"במקביל לפעילות עם הסטודנטים התבקשנו לסייע למורן שגב שהיא דוברת המאהל בחדרה וכשקוראים לנו למען מטרה ראויה, אנחנו שמחים להתייצב".

- חלק ניכר מהטענות שנשמעות הן בנוגע לחוסר הסדר של המארגנים. עד כמה אתם עובדים בתיאום מול הדוברים האחרים?
"באופן גורף כל הארגונים והגורמים שמעורבים במאבק משתדלים לשמור על מידה מסוימת של שיתוף פעולה. יש יוזמות משותפות ויש יוזמות עצמאיות כאשר המטרה של כולם היא זהה".

- מה האתגר הכי רציני שאתם מתמודדים מולו כעת?
"יש לא מעט ניסיונות מצד גורמים אינטרסנטים להציג את המאבק כאילו הוא נדחק מהתקשורת או מפולג ומפיצים שמועות שרוצים להחליף את הנהגה אבל זה לא יותר מספין תקשורתי שאין מאחוריו שמץ של אמת. אנחנו חיים במדינה בה סדר היום התקשורתי משתנה פעם ביום וכבר 3 שבועות שאנחנו מצליחים להחזיק את הנושא בכותרות הראשיות. הדוברים והפעילים בהחלט יכולים להיות גאים שנעשה משהו שלא נעשה כמותו מה שמטבע הדברים מביא הרבה כאב הראש למי שצריך לכאוב לו הראש על זה".

- מה דעתך באמת על הקריאה להחליף את המרואיינים הקבועים של המאבק בתקשורת?
"המאבק הזה לא פרסונאלי, הוא חברתי והוא משותף להרבה מאוד אנשים שאין ביניהם שום מכנה משותף אבל מטרה מאחדת. אני לא חושב שדובר כזה או אחר ישנה את האופי המאבק. צריך לשמור על המחאה בפרונט ולא על האנשים"

בניגוד ללאופר שמתפרנס מייעוץ תקשורתי, עבור שי הופמן, סטודנט לתואר שני מהוד השרון, מדובר בתפקיד הדוברות הראשון שהוא ממלא בחייו.

"הצטרפתי למאבק ב-20.7 בלי רקע או ניסיון בתחום הדוברות", אומר היום (ה'), הופמן בשיחה עם אייס. "יש כאן 25 אוהלים עם קרוב ל-30 חבר'ה קבועים ועוד כ-80 אנשים שמגיעים בשעות הערב".

- איך אתה מתמודד עם התפקיד?
"לקחתי על עצמי את המשימה מתוך הבנה שחשוב שיהיה כאן מישהו כזה. אנחנו משתדלים לעשות את העבודה על הצד הטוב ביותר וזה לא פשוט עם התנאים שיש כאן, אנחנו כל היום בחוץ ועובדים בכל האמצעים שיש אם זה בפייסבוק ובאינטרנט ועד מודעות ופליירים".

- דווקא בסוף השבוע המאהל בעיר עלה לכותרות כשזוג מקומי התארס בו, זה עזר?
"כל אזכור עוזר. העניין עם הצעת הנישואין גרר הרבה התעניינות. ידעתי על זה בערך יום מראש, הוצאתי מיילים בעניין וניסיתי לקדם את זה מול אמצעי תקשורת שונים. הגיעו מ-4-5 ערוצי טלוויזיה וגם מעיתונים מקומיים. זה לא משהו שתוכנן כחלק מאסטרטגיה אבל ניסינו למנף את זה".

- מה המשימה העיקרית שלך כעת?
"כיום רוב הפוקוס התקשורתי ניתן לתל אביב מצד אחד ומצד שני המראה של המאהל בעיר הפך איכשהו לשגרתי. בגלל זה אנחנו מנסים להראות דברים אחרים כמו הופעות, שיחות, לגייס אמנים שמשפיעים על דעת קהל וכיוצא באלו".

- איך נראה סדר היום שלך?
"אני קם בסביבות 8-9 ומתארגן עם הנוכחים ליום חדש. אחרי שמסתדרים קצת במאהל אני יוצא לחנויות מקומיות לאסוף תרומות, מדווח למשטרה על מה שמתוכנן מדבר עם התקשורת, ומקבל טלפונים. חשוב לי לציין שבניגוד לערים אחרות, העירייה פה לא ממש תומכת בנו לא עם מים ולא עם חשמל ככה שזה קצת מקשה. היום שלי מסתיים בסביבות 2, 3 לפנות בוקר אבל אנחנו מסרבים להשבר".