"הציפוי על העוגה": הכיסוי שיקיף את האצטדיון האולימפי יותקן באביב

"האיצטדיון האולימפי בלונדון ייראה מרהיב בזמן המשחקים, והכיסוי יהיה הציפוי על העוגה"' כך בחר לורד סבסטיאן קו, יו"ר הוועדה המארגנת של המשחקים האולימפיים בלונדון, להציג את הרכיב המשמעותי האחרון שיתווסף לאצטדיון בן 80 מקומות הישיבה בסטראטפורד. הכיסוי המיוחד ייתלה על המבנה, יקיף את כולו ויעניק לו את המראה המיוחד שקו מתכוון אליו.

הכיסוי, שייצורו נדחה כבר מספר פעמים, יהיה מוכן ויותקן באביב 2012, מספר חודשים לפני פתיחת המשחקים. החברה שתייצר אותו תהיה "דאו כימיקלים". "דאו", שבשנה שעברה הוכרזה כשותפה בכירה של הוועד האולימפי הבינלאומי בחוזה עד 2020 השווה כ-170 מליון דולר, תשקיע בייצור הכיסוי כ-7 מליון פאונד (11.4 מליון דולר).

"דאו כימיקלים" האמריקנית (סימול חברה: DOW), שנוסדה ב-1897, היא יצרנית הכימיקלים השנייה בגודלה בעולם, מעסיקה כ-50 אלף עובדים ושווייה מוערך בכ-70 מליארד דולר. "דאו", שתוכל להציג את הלוגו שלה על הכיסוי רק עד סוף חודש יוני מאחר והוועדה המארגנת מחזיקה בעיקרון לשמור על האצטדיונים עצמם "נקיים" מפירסום בזמן המשחקים.

כמו כן, כדי לעמוד בסטנדרטים הירוקים של הוועד האולימפי, "דאו" התחייבה לייצר כיסוי בר-קיימא ולמחזר אותו בתום המשחקים. הכיסוי, שיתלה בגובה ממוצע של כ-25 מטרים מעל האצטדיון ושרוחבו יהיה כ-2.5 מטרים, ייוצר מחומרים שיהפכו אותו לקל ב-35% מכיסוי מקביל שייוצר מחומרים רגילים. "לדאו יש מחויבות חזקה לתוצרת ברת-קיימא, כפי שמתועד במסמך 2015 היעדים של החברה", אמר ג'ורג' המילטון, סגן נשיא בדאו לענייני שיתוף הפעולה עם הוועד האולימפי.

ז'אק רוג, נשיא הוועד האולימפי הבינלאומי, אמר: "דאו הפכה לשותפה בכירה שלנו ב-2010 וכבר אימצה את רוח התנועה האולימפית. אנחנו גאים לעבוד עם דאו בדרך להשגת מטרות הייצור בר-הקיימא בהכנות ללונדון 2012".

"דאו כימיקלים" הייתה מעורבת לאורך השנים במספר מקרים שנויים במחלוקת שהגיעו לבתי המשפט. בין היתר, בזמן מלחמת וייטנאם הייתה "דאו" הספק היחיד של נפלם לצבא ארה"ב וכמן כן סיפקה לצבא האמריקני חומר הגורם לנשירת עלים.

עוד תכניות

לפי האשמות בוייטנאם ובדרום קוריאה הרעיל החומר חלקים משרשרת המזון באזור. "דאו" נמצאה לא אשמה במקרה הזה בבית משפט ב-2005. ב-1999 רכשה מפעל בהודו, 15 שנה לאחר שדליפה בו הביאה למותם הישיר של כ-3000 בני אדם בתוך ימים ספורים. החברה מחזיקה גם בחברת "דאו קורנינג", יצרנית שתלי חזה אשר היו במוקד מחלוקת ותביעות משפטיות בשנות השמונים והתשעים.