אומ"ץ פנתה למבקר המדינה: לחקור את היעדר המידע הפומבי על 17 מיליארד שקל בחשבונות רדומים

כ-15-17 מיליארד שקל מעלים אבק בחשבונות רדומים, בחברות המנהלות קופות גמל, פנסיה וקרנות השתלמות, כך עולה ממחקר שנערך בכנסת. תנועת אומ"ץ פנתה למבקר המדינה לחקור את הנושא. באומ"ץ מתריעים כי מדובר בגניבה לכאורה בסדר גודל ענק מכספי המדינה. "איננו רוצים להעלות על הדעת שפקידי מדינה בכירים הדואגים ליום המחר ומחפשים מישרות לאחר סיום שירותם במדינה, פועלים בפרשה זו לטובת נותני שכר פוטנציאליים בעתיד", נמסר מאומ"ץ.

על בסיס הערכה זו של היקף החשבונות הרדומים הוגשה לכנסת לפני כחודשיים הצעת חוק פרטית, המחייבת את הממונה על שוק ההון באוצר להקים מאגר מידע פומבי של החשבונות, שיהיה נגיש לציבור ויאפשר לאתר את הזכאים לכספים הרדומים. מאגר מסוג זה קיים במדינות רבות בעולם, אך לא קיים בישראל.

הצעת החוק, שהוגשה על ידי ח"כ מאיר שטרית, גורסת, כי יש להקים יחידה מיוחדת באגף שוק ההון, שתהיה אחראית לרכז במאגר את החשבונות שאין להם דורש. עוד עולה מהצעת החוק, כי המוסדות הפיננסיים יחויבו לדווח ליחידה זו על קיום החשבונות, פעמיים בשנה במועדים קבועים. היחידה תעדכן כל חצי שנה את נתוני החשבונות שיפורסמו ברבים.

בחשבונות אלה אמורים להצטבר כספים שהופרשו לקרנות פנסיה קופות גמל, קרנות השתלמות, ולפוליסות מנהלים וביטוח חיים. המאגר יקיף גם חשבונות בנקים של תוכניות חיסכון, כספי פיצויים, ניירות ערך ודיבידנדים שאין בהם תנועה במשך תקופה ארוכה (שטרם הוגדרה) או שלא נפדו במועדם. "בישראל אין כיום נתונים בדוקים על היקף הכספים שאין להם דורש ועל מיקומם", אומר ח"כ שטרית. הוא מתייחס לחשבונות שבעליהם נפטרו ושאריהם אינם מודעים לקיומם, כמו גם לכספים שבעליהם עזבו את הארץ, נשכחו מסיבה כלשהי, וכאלה שזהותה לא ידועה או לא אותרה.

ח"כ שטרית מדגיש, כי למרות הנחיות האוצר לטיפול בכספים ללא דורש, הרי שברוב המקרים המוסדות הפיננסיים לא עושים מאמצים לדווח על הכספים לבעלי החשבונות או למוטבים שלהם. מצב זה מוליד לדבריו טענות וחשדות לכאורה, שהמוסדות הכספיים מעוניינים להחזיק בכספים שנשכחו ומגלגלים אותם בעסקאותיהם.

יש לציין, כי יהודה דרורי, ששירת כחמש שנים בתפקיד דירקטור מהציבור בחברת אסיף שניהלה 16 קופות גמל של בנק הפועלים, ושלוש שנים בכלל גמל שניהלה 20 קופות גמל וקרנות השתלמות בסכום כולל של כ-23 מיליארד שקל, החל להתריע כבר לפני כשלוש שנים על תופעת החשבונות הרדומים. אלא שדרורי לא הצליח להניע את הגורמים הרלוונטים לפעולה בנושא.

בעבר נחלצה גם תנועת אומ"ץ לטפל בנושא ובעקבות טיפולה הגיש ח"כ משה כחלון (ליכוד), שכיום הוא שר התקשורת, הצעת חוק אבל לא הספיק להעבירה בקריאה ראשונה בגלל הקדמת הבחירות והיא נגנזה. יתרה מכך, אחת מקרנות הפנסיה הודיעה לתקשורת שהיא תחלק את הכספים הרדומים בין עמיתי הקרן, אלא שצעד זה מנוגד לחוק. למרות זאת, ההכרזה עברה ללא תגובת המדינה.

הפגם בהצעתו של ח"כ שיטרית טמון בכך שאין בה התייחסות לגורל הכספים שבעליהם לא אותרו. ההצעה גם אינה מגדירה מתי נכנסים הכספים לקטגוריה המחייבת לדווח עליהם ולפרסם את דבר קיומם. החסרים יושלמו בהמשך תהליך החקיקה.