מובילי המחאה: הגבירו פעילות ברשת
פיגוע הדריסה שהתרחש ביום שני לפנות בוקר לא הוזכר בעיתוני הבוקר שהופצו שעות לאחריו מאחר שהם ירדו לדפוס כשעה לפני התרחשותו. פער זה בין העיתונות הכתובה והמדיה החדשה התרחש גם בבוקר שלאחר מפלתו של מובארק ובשעות לאחר שהכור בפוקושימה נפגע מרעידת האדמה.
מצב זה, בו מהדורות החדשות האלקטרוניות עוסקות החל מהשעה 6 בבוקר באירוע משמעותי שאינו מוזכר כלל בעיתונים מזכיר לנו את היתרונות האדירים של המדיה האלקטרונית על פני העיתונות הכתובה, אשר עומדת מזה שנים בפני משבר זהות ומשבר כלכלי כאחד.
בזמן שערוצי טלוויזיה, תחנות רדיו, אתרי אינטרנט, בלוגים, פורומים ומשתמשים ברשתות חברתיות מקיימים דיונים אקטואליים ואינטראקטיביים שמתגלגלים יחד עם ההתפתחויות בנוגע למעצרו וחקירתו של המחבל, העיתונות המסורתית כלל לא רלוונטית.
אנשי תקשורת עוסקים בנושא כבר שנים והכיוון ברור פחות או יותר - ה'פרינט' יהפוך למגזיני יותר וחדשותי פחות, לתחקירי עומק וכתבות צבע אשר נשמח לקרוא במיטה, במרפסת ואפילו בשירותים. היום זו עדיין מדורת השבט, אך השינוי מתרחש יום יום.
את החדשות החמות, העסיסיות והדרמטיות שמתרחשות בשניות אלו ובלילה שעבר נוכל לקבל רק באמצעות התקשורת האלקטרונית, אם באמצעות גורמי תקשורת מקצועיים וממוסדים, אם באמצעות אנשים פרטיים שמזינים התרחשויות ומידע שבידיהם באמצעות רשתות חברתיות ובלוגים למיניהם.
אין עוררין על כך שהתקשורת המסורתית תמכה באופן גורף במחאה הציבורית בשבועות האחרונים ושללא תמיכה זו המחאה לא הייתה מגיעה למימדים המרשימים אליה הגיעה. עם זאת, לאחר שבוע אלים ומתוח בדרום ניכר היה כי סיקורה התקשורתי, כמו גם היקפה האמיתי של המחאה נחלש. המתיחות בדרום עשתה את שלה והתקשורת חזרה לשיגרה בטחונית שמוכרת עיתונים בקלות ועלולה, לצערנו, להחריף בכל רגע- בלב תל אביב, בדרום הארץ ואפילו בצפון.
קשה להאמין שב"צעדת המיליון" המתוכננת לשבוע הבא לא יצעדו מיליון אנשים. יתכן שאפילו לא חצי מיליון. עם זאת, גם 400 אלף אנשים שצועדים יחדיו הם הישג אדיר ועל כן אסור למובילי המחאה להסתמך רק על התקשורת המסורתית.
כמובן שלעיתונות הכתובה יש חשיבות מכרעת והעיתונים הגדולים חורצים גורלות וקובעים סדר יום, אך אם חלילה יתרחש אירוע בטחוני בשעות שלאחר הצעדה, אפקט המחאה יאבד.
על מנת לסיים את המאבק הנוכחי באקורד הרצוי יש לנצל את זירת האינטרנט ואת כוח ההמונים שתומכים במאבק מהבית. יש להשקיע מאמצים רבים להגברת החשיפה במדיה החדשה, בדגש על:
-הכנה והפצה של קליפים וסרטוני גולשים שהשתתפו בצעדה.
-בלוגרים שיכתבו על החוויה והקשיים, משתמשים ברשתות חברתיות שיצייצו ויעלו תמונות מההכנות לצעדה, מהצעדה עצמה ומהתכווצויות השרירים שאחריה.
-גימיקים מעניינים, מצחיקים ומעוררי מחשבה שלא יגיעו לחדשות אך יועברו במיילים.
-כתיבת מאמרים אינפורמטיביים בנושא באתרים שונים, בלוגים ופורומים. לשם כך ניתן להיעזר בכל מי שצועד ואפילו באלו שנשארים בבית, כולל ילדים, דודים וסבתות שאוהבות להעביר מכתבי שרשרת למיניהם.
אם הנהגת המחאה תשתף את הציבור הרחב בפעילות זו, יותר אנשים ירגישו מעורבים ויחליטו לפעול למען המטרה המשותפת והמחאה הגדולה ביותר שהייתה כאן מזה עשרות שנים תוכל להגיע לסיום מכובד שמשאיר טעם של עוד.
יער גדיש הוא יועץ התקשורת לשעבר של מתן וילנאי ועוסק כיום בנושאים ציבוריים ופוליטיים.
- 4.גילית את אמריקה... (ל"ת)מושיק 30/08/2011 13:36הגב לתגובה זו
- 3.יאללה יער (ל"ת)פזית 30/08/2011 13:14הגב לתגובה זו
- 2.להחליף את דפני (ל"ת)יונית 30/08/2011 13:09הגב לתגובה זו
- 1.ערן 30/08/2011 12:55הגב לתגובה זווברשת האינטרנט אבל משום מה שכחו לתחזק את זה שם.