ספטמבר הגיע ואיתו אירועי חורצי גורלות - מהו האירוע המשמעותי ביותר?

במהלך חודש ספטמבר צפויים מספר אירועים משמעותיים ברחבי הגלובוס. הם ישפיעו על השווקים וחלקם אף יהוו נקודת מפנה. בזירה המקומית, הרשות הפלסטינית צפויה להכריז על הקמת מדינה עצמאית. בארה"ב, ישנה ציפייה להתייחסותו או אי התייחסותו של ברננקי לתוכנית QE3. באירופה, הצבעת הפרלמנט הגרמני לגבי חילוצה של יוון. בהמשך נבחן את מידת ההשפעה של אירועים אלה על השווקים.

ב-21 לספטמבר צפויה הרשות הפלסטינית להכריז על הקמת מדינה ריבונית עצמאית. הכרזת מדינה הינה דבר ידוע וצפוי, אך עם זאת ישנם סימני שאלה באיזה אופן תוכרז המדינה. הכרזה על כל שטח מדינת ישראל ובירתה ירושלים, הכרזה על מדינה ללא ציון גבולותיה הברורים, הכרזה על מדינה בגבולות 67' ובירתה מזרח ירושלים. ככל שאופן ההכרזה יהיה בולט וקיצוני יותר, כך תגבר מידת חוסר הוודאות באזור.

בהערכה אופטימית נראה כי שני הצדדים אינם מעוניים להגיע להסלמה באזור, לכן להערכתי שני הצדדים ינקטו במידה רבה של איפוק. אם אכן הדברים יתנהלו כך, לא צפויה השפעה ניכרת על שוק ההון המקומי, וכל השפעה שהיא, תהיה נקודתית.

ב-20-21 בספטמבר תתקיים ישיבת FOMC (הועדה הפדרלית לשוק הפתוח). יו"ר הפד, ברננקי, החליט להאריך את הדיונים ליומיים. הדיונים יתמקדו בשאלה, מהי מידת ההקלה הכמותית הנוספת שאכן תעודד צמיחה, ותגרום לשיפור ברמת האבטלה. ככל שארה"ב מציגה נתוני צמיחה חלשים עם קיפאון בשוק העבודה, עם רמת אבטלה מעל ל-9%, המשקיעים מצפים להכרזה על QE3.

למרות זאת, הפתרון הנכון לבעיית האבטלה צריך להינתן דווקא דרך המדיניות הפיסקלית (פעולות של הממשל להגדלת מספר המועסקים), ולא המוניטרית. אך כל הנראה יכולתו של אובמה להעברת תוכנית כזו בקונגרס קטנה. עובדה כי ברננקי החליט להאריך את הישיבה ליומיים, על מנת לאפשר דיון מעמיק בהאטת הכלכלה והתגובות האפשריות העומדות בפני הפד למצב זה.

דברים אלו עוררו ציפייה אצל המשקיעים לתוכנית הקלה נוספת, כאשר ברננקי ציין כי יש לו כלים להמרצת הכלכלה האמריקנית (החלפת קצרות באג"ח ארוכות, ביטול תשלום הריבית לבנקים על פיקדונות, המשך רכישת נכסים בדומה לתוכנית הקודמת).

חשוב לזכור כי מרווח הפעולה של הנגיד הצטמצם מאוד. רמת החוב האמריקני שוברת שיאים ורמת האינפלציה גבוהה מרמתה ב-2008. התייחסות לתוכנית כלשהי יכולה להניע את המשקיעים לכיוון מסוים וליצור נקודת הכרעה. עדיין נשאלת השאלה מה באמת כוחו של הפד לעורר את הכלכלה, אם לאחר שתי תוכניות קודמות של הפד, הכלכלה ניצבת שוב בפני גלישה למיתון? ההבדל הוא שהיום אין צורך בהצלת הבנקים והמערכת הפיננסית כולה מקריסה, אלה למנוע את התכווצותה של הכלכלה.

ב-29 בספטמבר צפויה ההצבעה בפרלמנט הגרמני לגבי אישור סיוע נוסף ליוון ומדינות נוספות במשבר. גרמניה ניצבת בפני החלטה הרת גורל, שתשפיע לא רק על האיחוד האירופי אלה גם על הכלכלה העולמית. גרמניה צריכה להחליט בין שתי אפשרויות, שאף אחת מהן אינה רצויה לה.

אפשרות אחת היא להמשיך ולחלץ את חברות האיחוד שלא עומדות בהחזר החוב שלהן, או להחליט להיפרד מגוש האירו ולעבור למטבע מארק חדש. רק פתרון ארוך טווח יכול להבטיח את המשך קיומו של גוש האירו. לפתרון בדמות הנפקת אגרות חוב - אירו בונד - שהמנפיק הינו האיחוד האירופי, אנגלה מרקל, מתנגדת בתוקף.

ההצבעה הצפויה בפרלמנט היא לגבי הגדלת היקף הסיוע והגדלת הקרן ל- 440 מיליארד אירו. המשמעות היא שגרמניה, על חשבון משלם המיסים הגרמני כמובן, תממן את התהוללותם וחוסר אחרויותם של מספר מדינות, כאשר הקשר ביניהן הוא מטבע משותף וקשרי מסחר ענפים בלבד.

אנגלה מרקל, קנצלרית גרמניה, הולכת ומאבדת תמיכה. בשבוע שעבר הפסידה מרקל בבחירות האזוריות שנערכו במחוז ממנו באה מרקל עצמה. זהו ההפסד החמישי שלה השנה בבחירות מקומיות. קיים חשש ממשי שכוח האופוזיציה והמתנגדים להמשך חילוץ מדינות ה-PIIGS הולך וגדל. כמו כן, ישנו פחד כי הממשלה לא תצליח לקבל את אישור הפרלמנט לכך. במידה זו, קיימת אפשרות של פרישת גרמניה מהאיחוד ומעבר למארק חדש. לדעתי, אפשרות זו הינה פחות סבירה.

ההשפעה על הכלכלה תהיה עצומה. המארק הגרמני יהיה חזק מול שאר המטבעות, בעיקר באירופה. במדינה שהקטר שלה הוא הייצוא, דבר זה יכול לפגוע בעוצמה בכלכלה, התחרות במחירי הייצוא תיעלם והביקוש לתוצרת גרמנית יקטן משמעותית. כל זאת בניגוד למצב היום, שהיחלשותו של האירו (בשל בעיות במדינות אחרות בגוש) מאוד עוזר להתפתחות הכלכלה הגרמנית.

הסיכון לחוב של הממשלות, הינו הגורם המניע את השוק ומשפיע במידה הגדולה ביותר על התנהלותו של שוק ההון והמשקיעים. אירועים שונים באזורים שונים צפויים לקראת סוף חודש ספטמבר, אך המשמעותי ביותר, לדעתי, הינו התנהלותה של גרמניה לגבי המשבר.

במידה והפרלמנט יאשר את הגדלת קרן הסיוע, הדבר יקטין במידה ניכרת את חוסר הוודאות לגבי המשך התפתחות משבר החוב, ויגרום לרגיעה בשווקים. אם הפרלמנט לא יאשר את ההצעה, עלול להיווצר חוסר אמון אצל המשקיעים. בעקבות כך, המשך עליית התשואות של אג"ח האירופיות וירידות בשווקי המניות בכל העולם.

***אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.