הפספוס הגדול של המחאה החברתית - פרשת אגרקסקו כמשל

השינוי באופיו של השיח הציבורי בישראל הוא ללא ספק ההישג המרכזי של המחאה החברתית. עם זאת, המחירים היקרים של מוצרים ושירותים, שהם אלה שהוציאו למעשה את האנשים לרחוב, המשיכו לעלות באין מפריע גם על רקע ההפגנות. כך קרה שהמרווח הקמעונאי על פירות וירקות נמצא בשיא של 5 שנים, מחירי החשמל והדלקים עלו באופן משמעותי והמחירים היחידים שיורדים הם של האג"חים שנסחרות בבורסה ומהוות מרכיב חשוב בחיסכון הפנסיוני של כולנו.

הדרישה של מובילי המחאה החברתית, לשינוי ארגוני ומבני בפעילות הכלכלית ובהגברת הפיקוח עליה, ניראות אולי מתבקשות וטבעיות, אך במציאות הישראלית זה כמו לבקש מהחתול שישמור על השמנת. המדינה עצמה פוגעת באזרחיה, ומשמשת דוגמה לעושק ציבורי שיתר העוולות מחווירות לעומתו.

קחו לדוגמה את פרשת אגרקסקו שעלתה היום שוב לכותרות בשל ההחלטה לשלוח את החברה לפירוק סופי. זו דוגמה שאין טובה ממנה לכמה מהקלקולים והכשלים העיקריים בהתנהלות המדינה. ראשית, זו "התספורת" האגרסיבית ביותר שיעשו פה אי פעם לאג"ח. תספורת שפשוט תמחק מיליונים מקרנות הפנסיה וקופות הגמל של הציבור. זה קורה, כמה מפתיע, דווקא באג"ח שהנפיקה חברה ממשלתית. שנית, מדובר בהעברתם של נכסי מדינה לידיים פרטיות ללא תשלום ואפילו מבלי משים, כאשר המתחרה העיקרית של אגרקסקו, חברת מהדרין, היא הנהנית הגדולה מן ההפקר.

ברוב תחומי הייצוא החקלאי, היו עד כה מהדרין ואגרקסקו דואופול. בחלק מהתחומים, אבוקדו למשל, נתח השוק של מהדרין הוא יותר מ-50%. בתחום הייצוא העיקרי, פירות הדר, מובילה מהדרין עם נתח שוק של כ-65%. נפילת אגרקסקו יצרה הזדמנות עסקית בלתי חוזרת עבור חב' מהדרין, שיכולה כעת בשל גודלה ועוצמתה בשוק כה מצומצם, לספח לעצמה ספקים ולקוחות שנותרו ללא מענה וחוששים לעתידם.

כך ניתן למהדרין, הלכה למעשה, מעמד של מונופול בייצוא תוצרת חקלאית ישראלית, מה שהיה עד לא מזמן נכס של המדינה והציבור. אגב, למי שמתעניין, הבעלות על מהדרין מתחלקת כמעט שווה בשווה בין חברת נכסים ובניין וחברת הפניקס.

הכישלון של ניהול חברת אגרקסקו כעסק, וההתנהלות הכושלת בנכסי החברה לאחר שחדלה מלהיות עסק, באה לידי ביטוי באופן ישיר בתשואות כספי הפנסיה שלנו. באופן עקיף הביא ההפסד ביצירת מונופול חדש. מונופול, שהמדינה תוכל בשלב מאוחר יותר להאשים ביצירת פערים חברתיים, עליות מחירים ועושק הספקים. ובכך תנסה להטיל עליו, בדיעבד, מגבלות, קנסות ומיסים.

דוגמה נוספת לחברה ממשלתית שתשואות האג"ח שלה עלו לאחרונה, בין היתר בשל אובדן אמון המשקיעים בתמיכת המדינה באג"ח שהנפיקה, היא חברת החשמל. מעבר לירידה בשווי האיגרת שנמצאת בתיקי הפנסיה של כולנו, האפשרות הריאלית של דחיית תשלום או "תספורת" והעלאת תעריפי החשמל למשקי הבית לצורך עמידה בתשלום החוב אינם תסריט דמיוני. כך פוגעת המדינה בכיסנו בטווח הקצר ובטווח הארוך ואיש מאיתנו איננו חסין מפגיעתה.

איך כל זה קשור למחאה החברתית? במיקוד שלה. הטעות המשמעותית ביותר של מובילי המחאה החברתית, היא ההתמקדות במחירי המוצרים והשירותים ולא בהפסד החברתי המשמעותי מכל - הפגיעה בקרנות הפנסיה וקופות הגמל והתנהלות המדינה בנכסי הציבור. אם האנרגיה הזועמת הזו לא תופנה למקום הנכון, לא ירחק היום שנתגעגע למחירים ולתנאים ששררו פה טרם המחאה.

יובהר כי לכותבת ו/או לחברה שבה היא מועסקת ו/או לחברות קשורות אליה עשוי להיות עניין אישי ו/או החזקות בניירות ערך ו/או בנכסים פיננסיים ו/או באפיקי ההשקעה המוזכרים בכתבה. אין הכתוב מהווה ייעוץ/שיווק להשקעות ו/או למס והוא אינו בא להחליף את שיקול הדעת העצמאי של הקורא ו/או מתן ייעוץ מקצועי, לרבות ייעוץ מקצועי על ידי יועץ/משווק השקעות מוסמך, בהתחשב בנתוניו ובצרכיו המיוחדים של הקורא.