היווצרות הריכוזיות במשק ודרכי המניעה

המחאה החברתית יוצאת לאתנחתא קלה עד לפרסום תוצאות ועדת טרכטנברג. אחת "התקוות" בהן שם הציבור את יהבו הינה המלחמה בריכוזיות. המשק הישראלי, גם מפאת קוטנו, הינו מאוד ריכוזי. החזקות ראליות ופיננסיות הן תופעה רווחת בשוק המקומי אך לרגולטור הישראלי תפקיד מפתח במצב הנוכחי.

הרגולטור הישראלי (ולא משנה מהו) מכוון באופן מהותי למשק קטן ללא תחרות. היד הנעלמה של הרגולטור הישראלי פועל לצמצום התחרותיות בכל תחום מתחומי החיים שלנו. חלק מכך עקב היותנו מדינה קטנה מלאה באינטרסים צולבים.

דוגמא לכך ניתן לראות בשוק המזון. הלכה למעשה, כמעט בלתי אפשרי לייבא לארץ מזון במחירים ראויים. כתוצאה מכך, מחירי המזון בארץ מאמירים למעלה מכיוון שכשאין תחרות, קל ליצרן המקומי לגבות מחירים מופקעים. זה נכון לגבי מוצרי חלב, מוצרי נייר (נייר חדרה) ואפילו יין (באירופה בקבוק יין עולה 5 אירו, בארץ לא פחות מ-40 ש').

ישנה בעיה משמעותית בטיפול בריכוזיות באמצעות פתיחת המשק לייבוא והיא ועדי העובדים. באם תפתח התחרות באמצעות הורדת חסמי ייבוא, יישלחו עובדי החברות הרלוונטיות לרחובות בהפגנות על פגיעה במקומות העבודה שלהם (כאשר יש צדק בדברים). בנוסף, פתיחת השוק לייבוא עלול לגרום לפיטורים שלהם. אין פוליטיקאי בישראל אשר ייתן ידו למהלך שכזה. הרי לא ניתן לקבוע רף רווח מינימלי, וכמובן שבעלי הממון לא יהיו מוכנים לוותר על הרווחיות הגבוהה. מה מביא אותנו לנקודה ללא מוצא.

הריכוזיות במשק הישראלי נולדה חלקה כתוצאה מהפרטות של נכסי המדינה (אלעל, כיל, בנקים וכדומה), כאשר האלמנט היחיד שעניין את הרגולטור המוכר זה כמות הכסף מהעסקה, ולא חלוקת הכח (והעושר) במשק הישראלי. דוגמא נוספת לכך ניתן לראות בשוק ההון. ועדת בכר הייתה הזדמנות עבור המשק לפזר סיכונים, להוריד תלות ולעודד תחרות.

בפועל, מכיוון שלא שמו חסמים אמיתיים על זהות הרוכשים, לא הגיעו שחקנים משמעותיים מחו"ל (כלומר מנהלי ערך מקסימום, מנהלי קרנות גידור עם ראיה קצרת טווח). ועדת בכר העבירה כח מהקבוצות הבנקאיות לחברות הביטוח, אשר חלקן נשלטות ע"י בעלי ההון בישראל. למעשה בצעד זה, הקטינה את התחרות במשק הישראלי.

החקיקה הישראלית ממשיכה לייצר ריכוזיות בכך שעלות הטיפול ברגולציה הגוברת והמגבלות השונות, מוציאות שחקנים קטנים מהמשק ושמה חסמי כניסה גבוהים לשחקנים חדשים. זה נכון לכמעט כל תחום במשק. בין אם ביצרני מזון, שוק הדיור או שוק ההון. העלות הרגולטורית כיום לחברה בשוק ההון מרקיעה שחקים ומוציאה שחקנים קטנים בשוק. כתוצאה מכך של צמצום המתחרים ועלויות הרגולציה, המחירים עולים (שימו לב למגמה דמי ניהול בקרנות נאמנות כספיות).

***אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.