שנה טובה לצדק חברתי

רבות נכתב על נושא הצדק החברתי בחודשיים האחרונים, על מנהיגיו, פעולותיו והסחרור שהחל במחאה קטנה בפייסבוק וצמח להפגנות, מחאות ובעיקר ליציאה קצרה מהאדישות האופיינית לנו.

האם הכל הסתיים? האם נסתפק בהטיית תקציב לצד כזה או אחר? איך ממשיכים? ובעיקר, איך ממתגים את המשך המאבק?

התשובה נעוצה במהות ועטיפתו. המהות הינה הצבת מטרות. כל פלג (דפני ליף, סטודנטים, דרום, מרכז וכיו"ב) חייב לקבוע לעצמו מטרות. מטרות חופפות בין פלגים - הווה אומר מיזוג אפשרי. מטרות שונות - הווה אומר פילוג והחלשת המחאה.

מהמטרות, חייבים לעבור לעטיפה. והעטיפה היא מיתוג המאבק. מאד קשה לשכפל את עטיפת המיתוג הקודמת, אך מעצם קיומה ברורה חשיבותה. העטיפה הקודמת הייתה כמובן "צדק חברתי" (בדיוק כמו "אביב העמים הערבי" בחודשים האחרונים, או "מחאת הקוטג'" שסימלה ועטפה את מחאת הצרכנות הצודקת וההוגנת).

"צדק חברתי" היווה עטיפה קליטה הממצה את מהות ומטרות ההתקוממות; בהקשר זה הוא היווה יותר מסלוגן - הוא עטף את המחאה, הפך אותה זמינה, ברורה וכזו המייצרת קשר רגשי בין המותג (המאבק) לצרכניו (הציבור) - בדיוק כפי שמיתוג אפקטיבי צריך להיות.

אבל ה"צדק החברתי" הסתיים, או ליתר דיוק החל להתפוגג מסיבות שונות קיפול המאהל (שהיווה חלק מהמיתוג ולא מהמהות), פילוג מנהיגי המחאה, הקמת ועדת טרכטנברג ונושאים גאו-פוליטיים המספקים חדשות מסעירות יותר בימים אלה.

שימוש חוזר במיתוג "הישן" עלול לייצר דווקא אנטגוניזם מפאת חוסר פעילויות המלוות אותו. מהאמור נובע הצורך במיתוג מחדש של המאבק.

מיתוג מחדש צריך להיות חיובי ולא אנטי - קרי, לא "אנחנו נגד ועדת טרכטנברג", אלא המשך אבולוציוני מנהיגותי ואולי אפילו פוליטי של הבוסריות במאבק האוהלים.

מיתוג מנהיגותי, כזה הנושא אופי של מפלגה, או אפילו העצמת דמות מרכזית במאבק, עשוי לאסוף את כל הקולות שצצו פה בחודשים האחרונים והחלו להתפזר ולמקדן בעשייה ניהולית.

עוד תכניות

יש לעצב ולנסח מיתוג מחדש הנוגע להובלה מתוך אחריות, מתוך חזון - מתוך מנהיגות. מיתוג שכזה עשוי להחזיר את האמון במאבק, להעלותו על סדר היום מחדש ובעיקר למקד את ראשי המאבק ואת הציבור ההולך אחריהם.

שנה טובה, שנה של מנהיגות הצדק החברתי.

הכותב הינו מומחה אסטרטגי-שיווקי ומנכ"ל משותף בחברת Profit לייעוץ שיווקי וקידום מכירות