אוסף בכפיות ושופך בדליים, המשקיע שאתה לא רוצה להיות

יוסי פרניק, מנהל מסחר עצמאים ב- IBI, כותב עצות בסיסיות לכותב האופציות המתחיל. למי מתאים ולמי כדאי להתרחק?
יוסי פרניק | (14)

זהו סיפור על אדם שעבד שנים רבות והצליח לחסוך הון עצמי מכובד של מאות אלפי שקלים. בשנים האחרונות גילה שיש חיים מחוץ לעולם הפק"מ, והשקיע את חסכונותיו בשוק ההון בצורה מפוזרת ונבונה. בדרך זו, הצליח להגדיל את הונו באופן מכובד. אותו אדם שמצא עצמו מתעניין בשוק ההון יותר ויותר. שמע מפי אנשים שונים על שיטה לעשות תשואה של אחוזים שלמים בכל חודש בסיכון סטטיסטי נמוך. המכשיר הפיננסי בו השתמש לצורך הוצאת השיטה לפועל הינו אופציות על מדד המעו"ף. שיטת ניהול הכספים בה נהג הינה כתיבת אוכף קטום / כתיבת שוקת.

לטובת מי שאינו מכיר את האסטרטגיה, להלן הסבר מקוצר של הבסיס לאסטרטגיה. מוכרים אופציות Call במחיר מימוש גבוה. במקביל, מוכרים אופציות Put במחיר מימוש נמוך (לדוגמה אם מדד המעו"ף עומד על 1,030 נקודות, נכתוב אופציית call ב-1,120 ואופציית put ב-940). הפרמיה / הסכום שהתקבל מהמכירה נשאר בחשבון עד הפקיעה, כל עוד מדד המעו"ף לא זז וחצה את מחיר המימוש של האופציה.

אסטרטגיה זו טובה כאמור כל עוד נכס הבסיס לא "השתגע". כלומר, לא זז בחדות למעלה או למטה, מצב שצפוי להעלות את המחיר של האופציה (בגלל התקרבות מחיר נכס הבסיס למחיר המימוש או בגלל עליה בסטיות התקן). במצב זה, אם אצטרך לקנות את האופציות בחזרה, זה יעלה לי יותר ממה שהכנסתי מהמכירה, כך שלמעשה הפוזיציה עוברת להפסד.

הבדיקות שעשה גיבורינו הראו שברוב החודשים, מדד המעו"ף פוקע לא יותר מ-איקס אחוזים מהמדד של הפקיעה הקודמת. בנוסף, שמע שיש בכך הגיון, כיוון שישנם שחקנים גדולים שלא יתנו לשוק "לברוח".

אם כך, גיבורינו הצליח לקבל תשואה יפה של אחוזים שלמים בכל חודש במשך מספר חודשים. לאחר התקופה הטובה הגיע חודש אוגוסט 2011 וטרף את כל הקלפים. תחילה הפסיד התיק "רק" 10% מערכו. המשקיע שלנו שכנע עצמו שמדובר באירוע של פעם ב... ועכשיו, בטח אסור להפסיק. הוא ביצע התאמות לפוזיציה כדי שזו תתאים לתמחור הנוכחי של השוק. אבל לאחר עוד שבוע סוער, כשהתיק הגיע להפסד של 50%, הוא שיתף את אשתו בהתרחשויות ולמחרת סגר לחלוטין את הפוזיציה.

אם נשכיל ללמוד איפה שגה הגיבור הטרגי של סיפורינו, אולי נצליח לחסוך מקרים דומים בעתיד. כמה עצות בסיסיות לכותב אוכפים מתחיל:

- כתיבת אופציות זה משחק מסוכן שלא מתאים לכל אחד. בכתיבת אופציה, ההפסד הפוטנציאלי בלתי מוגבל.

- אם נכנסתם לפוזיציה על סמך בדיקה סטטיסטית של השערים מפקיעה לפקיעה, אל תשכחו לבדוק גם את הסטטיסטיקה של התנודות התוך חודשיות.

- אל תנצלו את מלוא הבטחונות שברשותכם כנקודת פתיחה. תשאירו לעצמכם מרחב תמרון בדמות בטחונות פנויים. כך שתקטינו את ההסתברות לכך שתדרשו לבצע התאמות בפוזיציה מוקדם מהצפוי, שלא על-פי התכנון המקורי ובהפסד.

- דעו כי לסטיית התקן הגלומה יש השפעה גדולה על מחיר האופציה. עלייה בסטיות תקן מעלה את המחירים של האופציות. היא עלולה לגרום להפסדים למי שכתב את האופציה לפני העלייה בסטיה.

- עלייה בבטחונות הנדרשים יכולה לנבוע מתנודה בשוק, עלייה מסטיות התקן הגלומות או עלייה בסטיית התקן שמשמשת לצרכי חישוב הבטחונות על-פי הבורסה.

- כתיבה של אופציות Put, מפחידה אף יותר. כשהשווקים קורסים, העוצמה של הירידות תמיד מפתיעה מחדש. תשקלו את הגבלת ההפסד הפוטנציאלי ע"י קנייה של אופציות רחוקות יותר. גם אם הדבר בא על חשבון התשואה.

- אחת לתקופה, תהיה תנודה חדה מאוד במדדים. לכן גם אם הצלחתם להשיג תשואה חיובית טובה מדי חודש בחודשו, קחו בחשבון שאחת לתקופה, בחודשים כמו חודש אוגוסט האחרון, הפוזיציה שלכם חשופה להפסדים כבדים.

רב האנשים לא בנויים לאסטרטגיה הפוכה שמפסידה חודש בחודשו, אבל אחת לתקופה מרוויחה הרבה. אלו שפועלים הפוך מכם חושבים עליכם ככאלו שאוספים בכפיות ושופכים בדליים.

תגובות לכתבה(14):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    צימרמן 22/09/2011 09:49
    הגב לתגובה זו
    מבארת את נושא האסטרטגיות המדוברות, עשתה לי קצת סדר בראש. יש לי תחושה שאופציות זה לא בשבילי...
  • 6.
    אמיר 21/09/2011 21:58
    הגב לתגובה זו
    זה ציטוט מהכתבה. זה נכון, אבל למען הדיוק ההיפך הוא יותר נכון. סטיות התקן הגלומות מחושבות לפי מחירי האופציות ולא להיפך !!! המלצה אישית: אל תתעסקו עם כתיבות. ואם אין לכם מושג באופציות, אל תתעסקו עם אופציות בכלל. נדרשת זהירות רבה מאד, וכניסה לתחום עם סכומים קטנים ובהדרגה. ועוד טיפ: כל ענין האסטרטגיות הוא קשקוש אחד גדול. בטווח הארוך אין הבדל בין אסטרטגיות מורכבות לבין אופציות ערומות (שלא משלבות לונג עם שורט). ההבדל הוא רק בתנודתיות של התשואות אבל לא בתשואה הכוללת לאורך זמן.
  • אמיר 21/09/2011 23:37
    הגב לתגובה זו
    עליה בסטית התקן ההיסטורית של נכס הבסיס מעלה את מחירי האופציות.
  • 5.
    אופ-ס ! 21/09/2011 14:40
    הגב לתגובה זו
    מי מרוויח בסופו של דבר ?
  • הקזינו מרוויח, בתי ההשקעות והבנקים על עמלות. (ל"ת)
    r 21/09/2011 15:43
    הגב לתגובה זו
  • ידע הגון 21/09/2011 16:42
    א. מה לא ברור מי המרוויחים?ומי המפסידים.מאיפה באים ההכנסות עתק של הבנקים.ובתי השקעות?אלה המתעסקים עים סו של הימור מסוכן זה . נופלים כטרף קל לאלה השולטים בשוק זה מסוכן .
  • 4.
    r 21/09/2011 11:51
    הגב לתגובה זו
    אותו משהו, סימן שאין לו ידע כלל ושלא יתעסק באופציות.
  • r 21/09/2011 12:40
    הגב לתגובה זו
    או במילים אחרות מהמר. ויש יותר גרוע מי שחושב שהוא מבין באופציות ומאבד כספם של אחרים תוך הבטחה לתשואה.
  • ידע הגון 21/09/2011 13:44
    למה קזינו כה ריווחי ?כי 99.3% מהמהמרים מפסידים כך מי שלא מבין. אותו חוק חל על כל הימור, ואפילו יותר. וכך לגבי הפוט והקול . שימרו על המועט שנותר לכם
  • ידע הגון 21/09/2011 12:35
    הגב לתגובה זו
    חברים! זה הימורים נטו מבה" ס הקפיטליטי החזירי. במספר ארצות מערביות, נאורות אסרו כתיבת אופתיות מסוג זה ,כדי לשמור על שוק הוגן.קרוב היום בו הרגוליציה תישלח מהמרים אלו ,למקום המתאים להם , הקזינו
  • עאלק ידע באופציות. (ל"ת)
    נכון! 21/09/2011 12:41
  • 3.
    אופציות למי שאין לו מה לעשות בחיים. (ל"ת)
    לעלובי החיים. 21/09/2011 10:14
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    חבל שלא ראיתי לפני שהפסדתי את כספי. (ל"ת)
    כתבה חשובה. 21/09/2011 10:11
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    כתבה יפה ובגובהה העיניים!של הסוחר הקמעונאי! (ל"ת)
    סוחר 21/09/2011 10:10
    הגב לתגובה זו
כלכלת ישראל (X)כלכלת ישראל (X)

נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?

נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?

ענת גלעד |

לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.

המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.

הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון

בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.

הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.

הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.