יונים, תפוחים וצרות של מעצבים

קשה לברוח מזה. החגים תופסים אותי לא מוכן גם בסטודיו. שום פרויקט מיתוג לא יכול להם. אף אסטרטגיה שייזום גדול הפלאנרים לא תבריח את מגיפת החג. אני נכנס ליוטיוב ומגביר את הווליום לאיזה דיסטורשן מטונף שיעזור להרחיק את "בשנה הבאה" שרץ בתוך הראש שלי בלופ אינסופי.

ממש ברגע שבו אני מתמסר לגיטרות, אלוהים מתעצבן ושולח אלי לקוחה ובידה נשק יום הדין, המיצוי המרוכז של תקופת החגים. אנחנו צריכים ברכת שנה טובה. משהו מגניב וקריאטיבי, משהו שונה. סבבה? .

זהו, אני עמוק עד הצוואר בתוך קערה של תפוחים עם המקל הזה של הדבש שאף אחד בחיים לא ישתמש בו. אז אם אני כבר חייב להנמיך את הדיסטורשן ולקבל על עצמי את מלוא אווירת החג, תחלקו איתי כמה אנקדוטות שמחברות בין עולם הקריאייטיב לתקופת החגים.

ברכה, יא בת של יונה אל תבינו אותי לא נכון, אני אוהב את החגים. וחשוב מזה, אני אוהב את הלקוחה. אני פשוט שונא ברכות שנה טובה. כולנו זוכרים את המשרד ההוא שהתפשט באומץ רב, לעיתים רב מדי.

והיה גם את המשרד ההוא שעשה הלוויה וקבר את השנה שעברה. וכמובן, המצחיקולים ההם מהפרסום שהשוו את ברכות השנה למקצוע שמתחרז עם יונה. הכל טוב ויפה אבל אם אתם במקרה קשורים לתחום הקריאייטיב על שלל תחומיו, אתם יודעים בדיוק כמוני שליצור ברכה לחג זה קצת מבאס.

עוד פעם רימון? עוד פעם לחבר בין הלוגו של הלקוח לתפוח? ולמה דווקא הלקוח ההוא שכבר יש לו תפוח בלוגו בכלל לא רוצה ברכה לחג?

ותמיד יש את ההם שרוצים ברכת רטרו מאוירת בסגנון מאורעות תרפ ט. גם אני, בהשראת געגועי לתפוח משופד על דגל (תודו שזו המצאה הזויה), נמשך בתקופה הזו אל עולם הפרינט הקסום. מרקמים של נייר ממוחזר, שטנצים מיוחדים, צבע חמישי ועוד השבחות דפוס רבות, זה הזמן לזרוח ממעמקי חיריית האונליין ולעשות קאמבק קצר. עושה לי טוב הפרינט הזה, אולי יש עוד תקווה לברכות החג? ברכה, יא בת של יונה אונליין מה כן מעניין בתחום החגים והאונליין? דווקא משרד ההסברה מפתיע באפליקציה חדשה שבונה על זה שכולנו מרגישים קצת יותר יהודיים בתקופה הזו. מדובר באפליקציה מגניבה שמאפשרת לברך יהודים אקראיים ברחבי העולם בשפתם. שתי יונים בעשר במשרד, במייל האישי, אפילו בוויקנד בברלין. החגים הגיעו לכל מקום. כמעט כל מדיית פרסום אפשרית מעודדת אותי לעשות שופינג כאילו אין מחר יום חול. מוצרי חלב מדלגים בין חרם חברתי ל שניים בעשר ועל כל מוצר שני מתנוסס מבצע חגיגי.

עוד תכניות

גבולות ההארד סייל נמתחים כמו התחתונים של יודה לה ונרקיס בלוק משדר לי חמישים אחוזי הנחה בגסות על מספר רב מידי של עמודים בדרך לטור של יאיר לפיד. אני סוגר את העיתון ומחפש קצת עניין בטלוויזיה וכשגם שם אני מרגיש מותקף במסרים עקובים מדבש, אני פשוט מושיב את הבן שלי, מוכה האווירה, ויחד אנחנו שרים שירים של פעם.

זהו, אני מוכן לפרוס את עוגת הדבש לעשרה תשלומים ללא ריבית. עוד רגע זה יגמר ואז יתחילו המבצעים של אחרי החגים.

הכותב הוא עמית המאיר, בעלים ומנהל קריאייטיב בסטודיו 'שלושת הדובים' למיתוג, עיצוב ואינטראקטיב