עובדי קבלן - הצד שלא מראים במלחמה על זכויות העובדים

המאבק בין ההסתדרות לבין האוצר הגיע השבוע לשיא כאשר המשק הישראלי הושבת רוחבית ל-4 שעות תמימות. עבור ההסתדרות מדובר בתרומתה הישירה המשמעותית למאבק להגברת הצדק חברתי. עבור עובדי הקבלן, מדובר בהזדמנות יוצאת דופן לשיפור בתנאי העסקתם. כ-13% מכוח העבודה במשק (כ-400,000 איש) מוגדרים כעובדי קבלן.

ההסתדרות מכנה עובדים אלו כעובדים "שקופים" הנעשקים על ידי מעסיקיהם. היא שמה בחזית הדיון הציבורי את עובדי הניקיון ועובדי האבטחה כדוגמא לטענותיה. אולם עובדי הקבלן במשק אינם רק עובדי ניקיון ואבטחה, קיימים עובדי קבלן רבים לאורכו ורוחבו של המשק הישראלי.

ניקח לדוגמא את ענף הטכנולוגיה המקומי. דווקא בענף זה תופעת עובדי הקבלן פועלת מזה שנים, וברוב המקרים בהצלחה לא מבוטלת, תוך שמירה על כבוד וגאוות העובד ויצירת מנגנון WIN - WIN במשולש קבלן - מעסיק - עובד.

האם חברות הפרוייקטים הטכנולוגיים הגדולות דוגמת, מטריקס, נס, מלם ועוד, המשבצות כוח אדם טכנולוגי בגופים מרכזיים במשק, הם קבלני כוח אדם מגונים? אם כן, מדוע? אם לא, מה מבדיל בינם לקבלן כוח אדם בתעשייה המסורתית?

התשובה ככל הנראה נעוצה בשכר העבודה בענף הטכנולוגיה, לאופי העבודה בענף ולחתך האוכלוסייה העובד בענף. היא אינה קשורה למנגנון העסקה באמצעות קבלן חיצוני או כפי שמכבסים זאת בהיי-טק - מיקור חוץ.

מיקור חוץ הינו החלטה עסקית לגיטימית בעולם כולו, במהלכו מוותר המעסיק על בניית יכולות מסוימות בתוך כותלי הארגון, אשר לרוב אינן יכולות ליבה, ובוחר להשתמש בקבלן חיצוני בעל כישורים הולמים. בדומה לדיון הציבורי שנערך בישראל במהלכו מותגו הטייקונים כעוכרי ישראל ובעלי התמחות "בתספורות", כך גם במקרה הנוכחי ממותגים קבלני כוח האדם כגזלנים בני גזלנים ועובדיהם כמסכנים בני מסכנים.

הנוהג המגונה לבצע הכללה לשם קיום דיון פשטני מקובל במקומותינו בתחומים רבים. כך גם במקרה דנן העולם, שוב מחולק לטובים ורעים ובכך אנו חוטאים הן לדיון והן לאנשים אשר עומדים מאחורי הדיון.

לתפישתנו, מעסיק בכלל וכנגזר מכך קבלן כוח אדם אשר אינו מעניק לעובדו את מלוא הזכויות המוענקות לו בחוק, ראוי לקנסות כבדים. במידה ומדובר במקפח כרוני, הרי יש להכלילו "ברשימה שחורה" של מעסיקים אשר בין שאר הסנקציות שיופעלו עליו, לא יוכל לגשת למכרזים ממשלתיים. במקרי קיצון יישלל רישיונו של הקבלן להעסיק עובדים.

בכל האמור בזכויות העובד ובשל האנומליה במאזן הכוחות בין העובד למעסיק, ראוי להקפיד על קוצו של יוד בחוקי העבודה. המדינה צריכה להקים "קו לעובד" אשר יאפשר הגשת תלונות אנונימיות אודות מעסיק עבריין במידה והעובד חושש לפרנסתו, או תלונות גלויות במידה והעובד אינו חושש מלהיחשף. יש להקים ולממן מנגנון ייעוץ והגנה משפטית לעובדים במידת וטיעונם המשפטי יימצא ראוי.

לדעתי, אין לבצע דה-לגיטימציה למנגנון מיקור החוץ התעסוקתי התורם להגברת היעילות והתחרותיות של הפירמה בעולם של תחרות גלובלית תובענית. יש צורך לבנות מעטפת מוצקה של "הגנה עם שיניים" לעובד, לשכלל ולהעמיק את חוקי העבודה תוך דגש על זכויות סוציאליות מלאות לכל עובד. לדאוג לעדכון שוטף של שכר המינימום במשק על מנת לאפשר לכלל עובדי ישראל להתקיים בכבוד.

***אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.