המידע ה'א-סימטרי' - כיצד יכול המשקיע להתגבר על הבעיה?
אין זה סוד כי המידע בשוק ההון איננו זמין לכולם באותו הזמן ובאותה רמת דיוק. מטבע הדברים, לחברות יש מידע עודף על המשקיעים אשר ניזונים רק מדוחות כספיים והודעות לבורסה. תופעה זו נקראת מידע א-סימטרי.
הבעיה העיקרית בחוסר השוויון ברמת המידע איננה בסחר במידע פנים (כאשר גורמים מקורבים רוכשים או מוכרים מניות לפני ההודעה בפועל של החברה), כי אם בפערים בידע המקצועי. בעיה זו נוסחה בצורה יפה ע"י חתן פרס נובל ג'ורג אקרלוף בשנת 1970 במאמר בשם ""The Market for Lemons: Quality Uncertainty and the Market Mechanism. המאמר מתאר מצב בו מידע א-סימטרי גורם להחלטות השקעה על בסיס בחירה מנוגדת (adverse selection). כאשר ללקוח (או למשקיע) אין את היכולת המקצועית לבחור אם מדובר במוצר טוב (או השקעה טובה), הלקוח נוטה לשלם מחיר ממוצע. כתוצאה מכך, ליצרן אין אינטרס לייצר מוצרים טובים (ויקרים) שכן גם כך מחיר המכירה שואף למחיר ממוצע (אלא אם כן יש להם יכולת להוכיח ליצרן באופן אובייקטיבי את עליונות המוצר שלהם).
לפיכך, הסכנה הינה שהמשק ייצר עוד ועוד מוצרים גרועים עד למצב שהדבר עלול לגרום לקריסה במשק (או בשוק הרלוונטי). אקרלוף משתמש במאמרו באנלוגיה לעולם המכוניות המשומשות (טרום תקופת מכוני הבדיקה). כאשר היית רוכש רכב משומש היית חשוף למקרה של רכב עם בעיות מכניות קשות מבלי לדעת (בסלנג אמריקני זה נקרא לימון lemon). לפיכך מחירי הרכבים יד שנייה "נלחצים" כלפי מטה, ואז אין אינטרס למכור מכונית משומשת במצב מכני תקין.
במסגרת שוק ההון הישראלי, הבעיה עלולה להתרחש כאשר יש פער מידע גדול בין המשקיעים לבעלי החברה. במיוחד כאשר החברה מתמקדת בתחום פעילות שלמשקיעים אין ידע או יכולת לבחון את כדאיות ההשקעה.
דוגמא לכך ניתן היה לראות בשוק ההון הישראלי בשנת 2007, עת כל חברת נדל"ן אשר השקיעה בפרויקטים מעבר לים, הצליחה לגייס כסף רב מהציבור בין אם במניות ובין אם באג"ח. למשקיע הישראלי הממוצע אין את הידע או היכולת לבחון את טיב ההשקעה במזרח אירופה, במזרח הרחוק וכדומה.
לפיכך, על פי מאמרו של אקרלוף, לא פלא שחברות רבות (לא כולן, כמובן) אשר הנפיקו לציבור הון או חוב, מכרו מוצר (קרקע בחו"ל) באיכות נמוכה, בעוד חברות גדולות או ותיקות יותר (דוגמת גזית גלוב) לא מיהרו להגיע לאותם השווקים. כתוצאה מהמשבר של 2008 והשלכותיו, המשקיעים אשר נכוו בהשקעות נדל"ן' חשדניים בימינו כלפי ענף הנדל"ן בישראל, שנסגר ברובו בפני שוק ההון המקומי (למעט החברות המאוד גדולות).
בעקבות זאת, לא מפליא כי אנו רואים תהליכים של הצעות רכש מטעם חברות נדל"ן קטנות יחסית (דוגמת
צילו-בלו
0%
צילו-בלו
297.1
0%
***אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל
תודה.
לתגובה חדשה
חזור לתגובה
