האם נטישה של יוון או איטליה את הגוש תשפר את מצבן?
ראשי ממשלות איטליה ויוון ירדו מקדמת הבמה, אך תלאותיו של גוש האירו רחבות ומקיפות בהרבה. שוקי ההון קיבלו את פרישת השניים בהתלהבות, אבל הדשדוש הכלכלי בגוש ישוב עד מהרה להעסיקם.
גוש האירו נראה כיום רע יותר בהשוואה לאזורים אחרים, לרבות ארצות הברית ומדינות מתעוררות נבחרות. על רקע זה, מדובר לאחרונה על עזיבה אפשרית של מספר מדינות בקשיים, תוך אימוץ מודל חדלות הפירעון הארגנטיני. אולם, אם לשפוט לפי מצבן של עשר מדינות האיחוד האירופי שלא הצטרפו לגוש האירו, מצבן של הנוטשות לא בהכרח ישתפר.
הגירעונות והחובות הגדולים של ממשלות גוש האירו מככבות בראש החדשות - בשנה שעברה הסתכם ממוצעם ב-6.2 ו-85.4 אחוזים מהתוצר, בהתאמה. השנה תחול הרעה נוספת. אמנם מדובר בחריגה קשה מהיעדים המעוגנים באמנת מאסטריכט (גירעון בשיעור 3% וחוב בשיעור 60% מהתוצר), אך מצבן של המדינות שאינן בגוש האירו אינו טוב יותר. לראיה, לגירעונות והחובות של כל 27 מדינות האיחוד האירופי שיעורים דומים: 6.6% ו-80.2% בהתאמה.
גם בנושא האינפלציה אין הבדלים גדולים. לדוגמא, ב-12 החודשים האחרונים, עמד קצב השינוי הממוצע במדדי המחירים לצרכן בקרב 17 חברות גוש האירו על 2.5%, בעוד באיחוד האירופי כולו הסתכם השינוי ב-2.9%. עם זאת, השונות בין המדינות גבוהה, והדבר מעמיד בחיסרון את מדינות גוש האירו, הכפופות לריבית אחידה ומתקשות לנהל מדיניות מוניטארית עצמאית.
המדדים המקובלים לפעילות העסקית (בטור זה בחנתי את מדד הייצור התעשייתי ומדד המכירות הקמעונאיות המשקפים בהתאמה את ההיצעים והביקושים הכלכליים) אינם מציגים תמונה אחידה:
ב-12 החודשים האחרונים רשם מדד הייצור התעשייתי של מדינות גוש האירו עלייה בת 5.3%, כנגד עלייה נמוכה יותר בת 4.3% בלבד בכל 27 מדינות האיחוד האירופי. לחברות הגוש היה יתרון קל במדד זה בששת החודשים האחרונים. מנגד, לפי מדד המכירות הקמעונאיות מדינות גוש האירו נמצאות בחיסרון עקבי בהשוואה למדינות מחוץ לו. לדוגמא, ב-12 החודשים האחרונים, ירד המדד ב-1% בגוש האירו וב-0.8% בכל מדינות האיחוד. עם זאת, לא מדובר בחיסרון של ממש.
המצב הכלכלי משליך על שוקי העבודה ומצבן של שתי הקבוצות לא מלהיב, בלשון המעטה: שיעור הבלתי מועסקים גדל בהתמדה, בחודש ספטמבר 2011 הסתכם בממוצע ב-10.2% בגוש האירו ו-9.7% בכל מדינות האיחוד. כאן ניתן להצביע על יתרון למדינות שאינן חברות בגוש, אך לא במידה שתצדיק מבחינתן עזיבה.
לבסוף, בחנתי גם את שיעורי החיסכון של משקי הבית והשקעות של המגזר העסקי בשתי הקבוצות, ובגוש האירו הן החיסכון והן ההשקעות נוטים להיות גבוהים יותר.
בשורה התחתונה, הנתונים מראים כי עזיבה של מדינות את גוש האירו לא תיטיב מצבן, ובמספר מקרים הן אף תיפגענה מהמהלך. עם זאת, יש להיזהר במסקנה זו, שכן מדינות שעלולות לנטוש, כגון איטליה וספרד, גדולות משמעותית מהמדינות שנותרו מראש בחוץ (למעט בריטניה).
תודה.
לתגובה חדשה
חזור לתגובה
-
3.אבל החוב שלהן ביורו אז מה יעזור אם יעזבו? (ל"ת)קובי 16/11/2011 20:22הגב לתגובה זו0 0סגור
-
קובי 3רונן מנחם 17/11/2011 08:13הגב לתגובה זו0 0אכן כך, זו בדיוק התסבוכת המשפטית. הם ירצו להנפיק חוב חדש במטבע מקומי והשאלה אם יהיו מוכנים להלוות להם לאחר תספורות הענק יייגרמו מעצם הנטישה.סגור
-
2.איזו מטרה נטישה של גוש האירו אמורה לשרת?יוסי עמית 16/11/2011 10:38הגב לתגובה זו0 0האם הנטישה אמורה לאפשר למדינות מצב שבו הן תוכלנה, אולי במקרה קיצון, להדפיס כסף ואז להמנע מחדלות פרעון?סגור
-
יוסי עמית 2רונן מנחם 16/11/2011 11:22הגב לתגובה זו0 0שלום, יוסי. הנטישה אמורה לאפשר למדינות היוצאות לנקוט מדיניות מוניטארית עצמאית (הן תוכלנה להחליט שהריבית תהייה כמו בארה" ב נניח ולא כמו בגוש) ולפחת את שער החליפין. גם ההיסטוריה של ארגנטינה לטובתן, למרות ההבדלים בין שני המקרים. מנגד ברור שהחסרונות עצומים – הסתכנות בבריחת הון ואובדן אמון המשקיעים, המרות מטבע, שאלות משפטיות אפשריות ועוד.סגור
-
1.כתבה מעניינת, שאלה קשהאנליסטית בחופשה 16/11/2011 09:06הגב לתגובה זו0 0שלום רונן, כרגיל נהנתי לקרוא את טורך. נשאלת השאלה, אמנם מצב המדינות מחוץ לגוש האירו אינו יותר טוב מהמדינות בגוש, אך מעולם לא קרה שמדינה יצאה מהגוש. היום מצבן של איטליה, ספרד, יוון אירלנד ופורטוגל כל כך קשה, שאולי באמת בלעדיהן תהיה השפעה חיובית על הגוש. האם בחנת את הנתונים הכלכליים שציינת בנטרול המדינות הנ" ל. בכל מקרה, גם אם הנתונים יובילו למסקנה זהה, אולי עצם הוצאתם מהגוש ישפר את המצב שלו, כאשר לא יצטרכו לתמוך במדינות הללו והן עצמן יוכלו לפחת את המטבע שלהן על מנת להגדיל ייצוא?סגור
- טען עוד
-
אנליסטית בחופשהרונן מנחם 16/11/2011 10:37הגב לתגובה זו0 0שלום. אכן, הוצאתן של המדינות הללו מהרשימה תציג את הגוש באור פחות שלילי, אך אם מטבעותיהן יפוחתו בשיעורים חדים לאחר הוצאתן, האחרות תיפגענה בתחרותיות הייצוא. בנוסף, עצם ההוצאה עלולה לגרום זעזוע בשוקי ההון ולדרדר עוד יותר את ביטחון המשקיעים.סגור