'מיט טעמען'? במקום להתחפש, בייגל בייגל הולכים עם האמת

אל תוך מאפית בייגל בייגל בפולניה בשנת 1880, (עולם שחור לבן שרק שלט בייגל בייגל הוא צבעוני), מתפרץ אברך יהודי מתלהב ומתחיל דיאלוג ביידיש עם הוריו, בעלי המאפיה. "מאמע! פאפע!" קורא הנער "אִיח חוב איינֵה קונץ!" ("יש לי רעיון"). הנער מציע להוריו ללכת על בייגלה דק דק בטעמים! (טעמען). עם פלפל חריף ('מיט פעפערס'), עם גבינה ('מיט צ'דאר') ועם תבלינים ('מיט תעבלינעס'). "עם תבלינים?" מזדעזע האבא, "הרי תבלינים זה אצל מרוקענרס", והאמא ההמומה מוסיפה ושואלת "טעם באוכל? הרי אנחנו פולנים?!".

ביום שבן גוריון יהיה ראש ממשלת ישראל, מצביע האב על פעוט עם תסרוקת של בן גוריון, אז נעשה בייגלה בטעמים, קובע האב. ונאנח, בייאוש, על בנו השוגה בחלומות שווא: "גוילם!".

הסרטון מוסר מסר ברור שאינו אלא חוליה נוספת בשרשרת פרסומות בייגל בייגל המדברות על דבקות חסרת פשרות במשימה הקדושה. בעבר, יצאה בייגל בייגל בסרטונים שהראו אב שקולע לבנותיו צמות בצורת בייגלה, מרוב שהוא שקוע ומסור לאפיית בייגלה. מאוחר יותר כולנו זוכרים את האגדות נוסח האחים גרים - כשכל הדמויות בנויות מבייגלה.

הפרסומת החדשה של בייגל בייגל - באומן בר ריבנאי


הפעם, כדי להשיק את הטעמים האקזוטיים, מזכיר לנו הקליפ שמוצאו של הבייגלה, הלא הוא הבייגלה, ממזרח אירופה, ובאותה נשימה, מזכיר לנו את תרומתה כבדת המשקל של העדה הפולנית לעולם הקולינאריה. הלא היא התפלות של המזון.

אם נחזור לאסטרטגיה של בייגל בייגל במערכה הניצחת בינו לבין בייגלה אסם, נגלה שיש מעט מאד מה להגיד על בייגלה. הקטגוריה מאתגרת כמעט כמו בלוקים לבנייה. בייגלה הוא החטיף הכי בסיסי, הכי ישן, הכי לא מרגש והכי יציקה שיש. הוא קיים בכל בית, בכל יום הולדת ובכל שתיית ראש השנה במשרד, והוא תמיד משווה נופח של פשטות יתר לאירוע, ומסמל אירוח לא מושקע.

ודווקא בגלל זה, ובגלל שכל הבטחה של "מממ..טעים" בבייגלה תיתפס כבלתי אמינה, הולכת חברת בייגל בייגל על האמת שלה וממנה היא מצליחה לעשות מטעמים:

דבר ראשון: הם היו שם קודם והם פה כדי להישאר.

דבר שני: הם מפולניה והם מודעים לעובדה שביום מן הימים הופרעה 'שלוותם' התפלה והמונוטונית בידי מדינה בה נאלצו לפגוש ולהאכיל צרכנים מעדות המזרח - כאלה שדווקא יש להם טעם באוכל, ושלנצח יחסר להם עניין ושעשוע בבייגלה.

אז במקום להתחפש למי שהם אינם, בחרו בייגל בייגל לצחוק על עצמם על גבול של לירות לעצמם ברגל - אקט מעורר כבוד בפני עצמו - והחליטו שכל עוד הם מציעים לחיך חוויות וריגושים חדשים בדמות טקסטורה דקה, תבלינים וטעמים - זה לגיטימי ואפילו מזמין.

מבחינה אסטרטגית התכסיס הוא תכסיס 'רוגטקה' - מתיחה לארוך במטרה לירות קדימה.. בבחינת "תראו מניין באנו ולאן הצלחנו להגיע". במקום לנסות להיות החטיף של החבר'ה או של המשפחה הישראלית - מסר שקצה נפשו בו ולו בלבד כי הוא מתאים ל80% מהמאכלים, המשקאות והחטיפים הנקנים בסופר - משדר בייגל בייגל הישר מהמקורות, ומצליח להכיל בתוך רעיון אחד חד גם את הפרֶה - היסטוריה וגם את הדבר הבא של המותג.