OECD: "חולשת שוק הנדל"ן עשויה להחריף, יש סיכון שלא תושג נחיתה רכה"

הכלכלה הישראלית צלחה את המשבר הגלובלי של 2008-09 אך כיום סובלת בדומה כלכלות אחרות מההשפעות הנמשכות של המשבר הפוקד כיום את הכלכלה העולמית, זאת המסקנה העולה מהסקר הכלכלי שערך הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי, ה-OECD.

נתוני הסקר המתפרסמים היום לראשונה מעידים על כך שצמיחה הכלכלית במשק, שהאטה מ-4.7% ברבעון הראשון ל-3.4% ברבעון השלישי צפוייה להמשיך ולהוביל בסופו של דבר לצמיחה הנמוכה מ-3% ב-2012 (2.9%), כאשר כל המרכיבים של הסקטור הפרטי, המקומיים והזרים, צפויים לתרום להאטה. השנה הצמיחה צפויה להסתכם ב-4.7%.

ישראל הצטרפה באופן רשמי ל-OECD במאי 2010 לאחר ש-31 המדינות החברות בארגון היוקרתי אישרו את צירופה של ישראל (יחד עם ישראל הצטרפו גם אסטוניה וסלובניה, כך שהארגון גדל ל-34 מדינות). בשנים האחרונות סבלו חלק מחברות בארגון, שמרביתן מאירופה, מהשפעות משבר החובות הריבוניים במדינות אירופה. בין המדינות החברות ניתן למצוא את ארה"ב, יפן, בריטניה, קנדה, צרפת, גרמניה ואוסטרליה. מנגד, בארגון לא חברות מדינות משמעותיות אחרות כמו סין, רוסיה, הודו וברזיל.

"אנחנו גאים היום לקבל דו"ח מקיף של ה-OECD על כלכלת ישראל, על התמודדותה עם המשבר עד כה, וקבלת עצות לגבי המשך המדיניות הכלכלית. הדו"ח הזה מאוד חשוב לנו, ואני מניח שנשתמש בחלק גדול מהמלצותיו - למרות שלא מדובר בתורה מסיני. לרוב הדברים אנחנו מסכימים". כך אמר הבוקר שר האוצר יובל שטייניץ בעת קבלת הדו"ח.

בדו"ח הזהיר הארגון מפני פתיחה כלשהי של המסגרת התקציבית ב-2012. "ישראל הצליחה להימנע מהאתגרים הפיסקלים איתם מתמודדות כלכלות OECD אחרות. עם זאת, נותרו אתגרים רבים הנוגעים לאיזון שבין יעדי המדיניות הפיסקלית - הפחתת חוב, הבקרה על ההוצאות והרפורמה במס, אשר הודגשה ע"י הלחצים שנוצרו בהמשך למחאה הציבורית".

אנשי הארגון מדגישים כי הפחתת החוב צריכה להיוותר בראש סדר העדיפויות של הממשלה, אך גם צמיחה מהירה יותר בהוצאות מבורכת. לכן, ההבטחה שהכנסות המדינה ישארו על המסלול בטווח ארוך עדיין מהווה אתגר מרכזי, נכתב. בדו"ח גם החמיאו אנשי ה-OECD על העברת חוק ששינסקי, שהביא להגדלת הכנסות המדינה ממשאבי נפט וגז.

עוד תכניות

"נחיתה רכה" בשוק הנדל"ן

בדו"ח הקצו אנשי ה-OECD מקום נרחב לשוק הדיור הישראלי. צעדי המאקרו שנקטו הממשלה ובנק ישראל הגבירו את הביטחון בשוק המשכנתאות הישראלי שהיה שמרן עוד לפני כן. למרות זאת, עדיין קיימת סכנה כי שוק הנדל"ן הישראלי לא יהנה מ"נחיתה רכה" והיחס בין שכר הדירה וההכנסות יתנפח למימדים של בועה, ויגביר את הסיכוי לתיקון מסוכן. בכל מקרה, צעדי מאקרו עדיין נחוצים וכן שחרור קרקעות על ידי מנהל מקרקעי ישראל יהיה נחוץ. מצד שני, סימני החולשה הראשוניים של שוק הנדל"ן, עשויים להחריף למצב של ירידת מחירים חדה יותר מהמתבקש, מגמה שתדרוש פעולה הפוכה מצדו של המנהל.

ב-OECD מבקרים את מדיניות הדיור הציבורי בישראל וטוענים חלק גדול מההוצאה על סיוע בדיור מופנה לאלה שהתיישבו לאחרונה בישראל. "רוב התוכניות נדיבות יותר. למעשה ניתן סיוע משמעותי למשקי בית שאינם בהכרח נצרכים. כמו כן, הגישה לתוכנית הכללית לסיוע במשכנתאות נשלטת על ידי שיטת נקודות חריגה במידה מה, אשר לדוגמה כוללת נקודות בעבור מספר האחים/אחיות של המבקש, שלא מתחשבת במישרין בהכנסה של משק הבית ונותנת העדפה ברורה למשפחות גדולות."

בארגון מותחים ביקורת על אוזלת ידה של הממשלה ביצירת שוק שכירויות משוכלל - "שלא כמו מדינות רבות אחרות ב- OECD , אין לישראל חקיקה מיוחדת לגבי חוזי שכירות, ויתכן והדבר פוגע בהתפתחות שוק השכירות בישראל. לא קיימת מסגרת משפטית ספציפית המגדירה את הזכויות והאחריות של בעלי בתים ושוכרים. לדוגמא, אין כל חקיקה לגבי פקדונות, תקופות הודעה או חידוש חוזה. כל הפרטים הללו נתונים לחלוטין לקביעת כל חוזה שהוא הנחתם בין המשכיר לשוכר. יש לבחון הנהגת קריטריונים משפטיים מינימליים מתונים כלשהם, על מנת לקבוע גבולות מסוימים לתוצאות קבילות."