אלטרנטיבות השקעה למדד התל בונד השקלי

משבר החובות אדיר הממדים באירופה חי ובועט, וקיים חשש שמדינות אירופיות נוספות יכנסו למיתון בשנת 2012. המשק הישראלי אשר אינו מנותק מכלכלות העולם, צפוי אף הוא להיפגע, כיוון ש-35% מיצוא המשק הישראלי מיועד לאירופה (כך ראינו ירידה של 30% ביצוא הפרחים מישראל לאירופה עבור חג המולד).

הפרופסור סטנלי פישר, אמר לאחרונה שהמשק הישראלי נמצא כבר עכשיו בתהליך של האטה, וציין שבנק ישראל צפוי להוריד את תחזית הצמיחה למשק הישראלי לשנת 2012 (כעת עומדת תחזית הצמיחה על 3.2%), בעוד שיעור האבטלה במשק צפוי לגדול בשנה הקרובה. מדד המחירים לצרכן לחודש נובמבר ירד בשיעור של 0.1% (בהובלת סעיף הדיור שנחלש ב-0.7%) לעומת צפי לעלייה של 0.2%, וחיזק את ההערכות שהנגיד יפחית את הריבית במשק לחודש ינואר 2012 ב-0.25% לרמה של 2.5% בלבד.

היחלשות האינפלציה בארץ גרמה למשקיעים להעדיף את ההשקעה באג"ח שקליות על פני אלה צמודות המדד. ניתן להבחין בכך כאשר אנו בוחנים את מדדי התל בונד:
- מדד התל בונד 60, צמוד מדד - ירד מתחילת השנה בכ-1% בעוד מדד התל בונד השקלי זינק מתחילת ב-4.31%.
- הפער בין מדד התל בונד השקלי לאג"ח ממשלתית שקלית במח"מ דומה, עומד כעת על 2.15% בלבד, בעוד התשואה לפדיון ברוטו ירדה לשיעור של 5.39%.
- לעומת זאת, באג"ח הקונצרניות השקליות שאינן כלולות במדד התל בונד השקלי, ראינו ירידות שערים חריפות מתחילת השנה שנובעות בעיקר מפדיונות ענק של כ-20 מיליארד שקלים מתחילת 2011 בקרנות הנאמנות המשקיעות באג"ח קונצרניות. כמו גם מהסדרי החוב של טייקונים למיניהם. מצב זה יצר הזדמנויות באג"ח קונצרניות שאינן כלולות במדד.

במהלך 2011 חיוויתי דעה חיובית והמלצתי על השקעה באגרות-חוב כאלה ואחרות, ביניהן {אליאנס אגח ב} (1.3.11), {גלובל כנפיים אגח א} (11.1.11), {דלתא אגח כ} (31.5.11) ו{דמרי אגח כג} (14.6.11). אגרות החוב אלו אכן ירדו במהלך השנה במספר אחוזים (5% בממוצע), אולם נתוני החברות ממשיכים להיות איתנים וחיוביים. להלן נתוני מדד התל בונד השקלי ביחס לאותן אגרות-חוב עליהן המלצתי כהשקעה כדאית:

ניתן לראות שאג"ח המומלצות ירדו מתחילת השנה בשונה ממדד התל בונד. הדבר נובע מפדיונות ענק של הציבור בקרנות נאמנות המשקיעות באג"ח קונצרניות וממחסור בידיים חזקות של משקיעים מוסדיים, המשקיעים בעיקר במדד התל בונד השקלי.

הדירוג של אגרות החוב אמנם נמוך מהדירוג של מדד התל בונד השקלי, אך עדיין מדובר בדירוג טוב המעיד על סיכון אשראי נמוך של החברות. התשואה הממוצעת לפדיון ברוטו של אג"ח הינה 11.56% לעומת תשואה ממוצעת של 6.23% בלבד בתחילת מארס 2011. כמו כן, התשואה גבוהה במעל ל-6% מתשואת מדד התל בונד. זאת לעומת פער של פחות מ-1% בתחילת מארס 2011.
המח"מ הממוצע של אג"ח הינו 2.79 - מח"מ קצר ונמוך משמעותית ממח"מ התל בונד. בזמן שהמרווח בין מדד התל בונד למקבילו הממשלתי עלה במתינות מתחילת מארס מ-1% ל-2.15%, זינק המרווח הממוצע של אג"ח מממשלתי במח"מ דומה באותה תקופה מ-2.13% ל-8.65% - עלייה של 306%.

לסיכום, לאחר עלייה נאה מתחילת השנה, התשואה כיום על מדד התל בונד נמוכה יחסית, וכך גם המרווח מממשלתי במח"מ דומה. כתוצאה מן המימוש האגרסיבי של הציבור בקרנות הנאמנות הקונצרניות, נוצרו הזדמנויות מעניינות באג"ח קונצרניות שקליות מדורגות שאינן כלולות במדד התל בונד השקלי.

המשבר בשוק אג"ח הקונצרניות הוביל למצב בו ניתן לבנות תיק אג"ח קונצרניות מדורגות במח"מ קצר, בתשואה ממוצעת ברוטו לפדיון של מעל ל-11% ברמת סיכון נמוכה יחסית. לדעתי, בניית תיק שיכיל בין היתר, גם אג"ח של חברות איכותיות מדורגות (גם אם ללא ביטחונות), יניב בשנה הקרובה תשואה עודפת משמעותית מול מדד התל בונד השקלי.

הכותב, סיון ליימן, הינו יועץ השקעות פרטי ומנכ"ל כנען ייעוץ השקעות

* אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.