פריסת מס שבח לבעלי נכס מקרקעין או ליורשיו על פי סעיף 48א לחוק מסמ"ק

להלן שני מקרים: 1. אדם היה בעלים של נכס. הוא מכר אותו וילדיו קיבלו את התמורה ושילמו את מס השבח (אותו אדם נפטר זמן קצר לאחר מכן). 2. הבעלים של הנכס הוריש את הנכס לילדיו והם מכרו אותו ושילמו את מס השבח. השאלה: 1. האם את הפריסה אחורה של מס השבח יש לעשות לבעלים של הנכס או ליורשיו (בנוגע לשני המקרים)? 2. האם את הפריסה של מס השבח עושים למי ששילם אותו וקיבל את התמורה ממכירת הנכס (ללא קשר לבעלים של הנכס בתקופת המכירה)?

עו"ד אורית קוך משיבה: פריסה של מס השבח נעשית מכוח סעיף 48א(ה) לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-1963 (להלן: "החוק") הקובע כי "המוכר רשאי לבקש כי המס על השבח הריאלי יחושב כאילו נבע השבח בחלקים שנתיים שווים...". "המוכר" הוא מי שהיה בעל הזכות במקרקעין ביום המכירה. לפיכך, במקרה הראשון המתואר, "המוכר" הוא האב, שכן בעת המכירה הוא היה בעל הנכס והוא שביצע את המכירה. לפיכך, פריסת המס תחושב על בסיס הכנסותיו של האב בארבע השנים האחרונות (או על בסיס תקופת בעלותו בנכס - הקצרה מבין השתיים). במקרה השני המתואר נפטר האב לפני ביצוע המכירה, ומשכך ילדיו הם "המוכר".

תקופת הפריסה הקבועה בחוק היא ארבע שנות המס האחרונות או תקופת הבעלות בנכס, לפי הקצרה שבהן. "תקופת הבעלות בנכס" מוגדרת כ"תקופה שתחילתה בתחילת שנת המס שלאחר שנת המס שבה הגיעה הזכות במקרקעין לידי המוכר וסיומה בתום שנת המס שבה יצאה הזכות במקרקעין מידיו". פרשנות רשות המסים למונח "תקופת הבעלות בנכס" היא שהכוונה לתקופת הבעלות בפועל בידי אותו המוכר, גם אם לצורכי קביעת "יום הרכישה" נכנס המוכר לנעלי הבעלים הקודם (כמו במקרה של ירושה או מתנה). לפיכך, במקרה השני המתואר -תקופת הפריסה תהיה רק לתקופה שמתחילה בתחילת שנת המס שלאחר שנת המס שבה נפטר המוריש, שכן רק אז "הגיעה הזכות במקרקעין לידי המוכר".

המשיבה - ממשרד זיו שרון ושות', עורכי דין

התשובות אינן מהוות תחליף לייעוץ משפטי, ואין המומחים המשיבים או המערכת אחראים לתוצאות השימוש בהן