הרחבת הזכאות לקצבת זקנה לעקרת הבית

במסגרת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 138), התשע"ב-2012 (להלן: "תיקון 138") הורחבה זכאותן של "עקרות בית" שנולדו לפני 1.1.1931, כך שהחל מינואר 2013 הן יכולות לקבל קצבת זקנה בגיל הזכאות. במסגרת זו נזכיר גם את הכללים הבסיסיים בנוגע לזכאות לקצבת זקנה של עקרות בית. רקע תיקון 138 הוא שלב נוסף לאחר תיקון 7 מינואר 1996, אשר במסגרתו הוגדלה הזכאות לילידות ינואר 1931 ואילך. הגדרות עקרת בית נשואה - אישה נשואה למבוטח תושב ישראל (או ידועה בציבור) שאינה "עובדת שכירה", אינה "עובדת עצמאית" ואינה מקבלת קצבת נכות כללית מן המוסד לביטוח לאומי. אלמנה בת קצבה עקרת בית - אלמנה המקבלת מן המוסד לביטוח לאומי קצבת שאירים או קצבת תלויים, והיא אינה "עובדת שכירה" ואינה "עובדת עצמאית". זכאות לקצבת זקנה ככלל, עקרת בית כאמור בהגדרות שלעיל אינה מבוטחת לקצבת זקנה, אלא אם צברה תקופת אכשרה במהלך השנים (144 חודשי ביטוח מגיל 18, או 60 חודשי ביטוח בתוך עשר השנים שקדמו למועד הזכאות לקצבה, או 60 חודשי ביטוח מכלל התקופות שבהן הייתה תושבת ישראל בתנאים שנקבעו). כיוון שעקרת בית נשואה אינה משלמת דמי ביטוח לאומי, היא זכאית לקבל תוספת לקצבה של הבעל (שמכוחו היא מבוטחת) בהתאם להכנסותיה ולגילה. "אלמנה בת קצבה" מקבלת קצבת שאירים או קצבת תלויים. קבוצה נוספת של עקרות בית שאינן מבוטחות כוללת נשים שעלו לארץ בגיל שעולה על 62-60. תיקון 7 לחוק בתיקון 7 לחוק מינואר 1996 נקבע כי עקרת בית שהיא נשואה או אלמנה בת קצבה זכאית לקבל קצבת זקנה בעד עצמה, כפוף לתנאים כלהלן: 1. האישה נולדה אחרי 31.12.1930. 2. האישה הייתה תושבת ישראל במשך חמש שנים לפני "גיל הזכאות" (בשעתו - 65 שנים). הזכאות לקצבה היא רק מגיל הזכאות (שאינו מותנה בהכנסות). תיקון 138 - הקריטריונים לזכאות הרחבת הזכאות מיום 1.1.2013 על פי תיקון 138 לחוק תהיה בתנאים הבאים: 1. האישה היא עקרת בית-נשואה או אלמנה בת קצבה. 2. האישה נולדה לפני 1.1.1931, כלומר מלאו לה 82 שנים ומעלה. 3. האישה צברה חמש שנות תושבות לפני גיל 65 (כלומר הייתה תושבת ישראל בגיל 60 עד 65). היא יכולה בתנאים מסוימים להמשיך לצבור תקופות ביטוח. למרות התיקונים האמורים, במצבים הבאים אין זכאות לקצבה: 1. אישה נשואה שעלתה לראשונה ארצה מעל הגיל (בין 62-60 לפי תאריך הלידה) - הבעל ימשיך לקבל תוספת בעבורה. 2. במקרה של פטירה של עקרת בית שמקבלת קצבת זקנה כ"עקרת בית", האלמן אינו זכאי לקבל קצבת שאירים מכוחה (אך זכאי לקבל מענק פטירה). 3. במקרה של פטירת הבעל, האלמנה בוחרת בקצבה הגבוהה מבין קצבת הזקנה וקצבת השאירים (בדרך כלל קצבת השאירים גבוהה יותר). 4. אלמנה שמקבלת קצבת תלויים עשויה להיות זכאית לקצבת זקנה ומחצית מקצבת התלויים, או קצבת תלויים ומחצית מקצבת הזקנה, כגבוה מביניהם. 5. אישה שלא צברה תקופת אכשרה כתושבת ישראל, תידחה תביעתה לקצבת זקנה. מקבלי תוספת השלמת הכנסה תשלום קצבת זקנה לעקרת הבית עלול לגרום להפסקת תוספת השלמת הכנסה בקצבת הבעל. על פי התיקון לחוק, בני הזוג ימשיכו להיות זכאים לכל ההטבות הנלוות שקיבלו בהיותם זכאים לתוספת השלמת הכנסה (הנחה בתרופות, בארנונה וכדומה). המוסד לביטוח לאומי אמור ליזום תביעה למבוטחת העונה לתנאים שפורטו לעיל. תובנות כדי לקבל קצבת זקנה בגיל פרישה ולא רק בגיל הזכאות מומלץ לשמור תיעוד בגין תקופות שבגינן שולמו דמי ביטוח לאומי. כדאי לאישה לבדוק במוסד לביטוח לאומי אם חסרות תקופות ביטוח להשלמת תקופת האכשרה כעובדת מבוטחת.

הכותבים - ממיזם הביטוח הלאומי של משרד ארצי, חיבה את אלמקייס פתרונות מיסוי עם רו"ח אורנה צח (גלרט)