השכר הקובע לדמי לידה בשנת שבתון למורה
ביום 18 באוקטובר 2012 קבע בית הדין האזורי לעבודה בחיפה בעניינה של גברת אעלימי שילדה בשנת שבתון, כי דמי לידה ישתלמו לה בהתאם לשכר שקיבלה ברבעון שקדם ללידה
ביום 18 באוקטובר 2012 קבע בית הדין האזורי לעבודה בחיפה (ב"ל 19673-01-12) בעניינה של גברת אעלימי (להלן: "המבוטחת") שילדה בשנת שבתון, כי דמי לידה ישתלמו לה בהתאם לשכר שקיבלה ברבעון שקדם ללידה, ולא לפי שכרה המלא טרם יציאתה לשנת השבתון. שנת שבתון לעובדי הוראה - הכוונה לשנה שבה המורה מקבלת תשלום מקרן השתלמות ונמצאת בחופשה ללא תשלום. התשלום מקרן ההשתלמות אינו חייב בדמי ביטוח. רקע עובדתי המבוטחת יצאה לשנת שבתון מעבודתה כעובדת הוראה במועצה המקומית כפר קרע מיום 10.9.2008 עד יום 31.8.2009, וילדה בת ביום 15.5.2009. במהלך השבתון קיבלה המבוטחת תשלום מקרן השתלמות למורים בשיעור 66% משכרה ערב יציאתה לשבתון, כפי שמורה התקנון. בתקופה זו עבדה המבוטחת במשרד החינוך בשליש משרה. המוסד לביטוח לאומי (להלן: "המל"ל") אישר למבוטחת תשלום דמי לידה בהתאם להכנסותיה בשלושת החודשים שקדמו ללידה. המבוטחת דרשה מקרן ההשתלמות לשלם לה דמי לידה לפי תקנון הקרן, ומהמל"ל דרשה לחשב את הגמלה בהתאם לשכרה בשלושת החודשים טרם יציאתה לשבתון. קביעת בית הדין לפי תקנון הקרן, לידה במועד הנדון אינה מזכה בדמי לידה מהקרן. למבוטחת לא נגרם נזק כספי מאחר שהקרן המשיכה לשלם לה תשלום חודשי בתקופת ההשתלמות גם בזמן חופשת הלידה ועד תום שנת ההשתלמות. על פי חוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה-1995 (להלן: "החוק"), דמי הלידה מחושבים לפי הכנסות המבוטחת בשלושת החודשים שקדמו ליום שבו הפסיקה לעבוד בהיותה בהיריון שנסתיים בלידה (להלן: "היום הקובע"). השכר שיובא בחשבון לצורך חישוב דמי הלידה הוא בגין חודשים פברואר עד אפריל 2009 (עת עבדה בשליש משרה במשרד החינוך), שממנו שולמו דמי ביטוח ברבע השנה שקדם ליום הקובע. אין בסיס משפטי לשלם למבוטחת דמי לידה לפי בסיס שכרה בשלושת החודשים לפני יציאתה לשבתון. בנסיבות אלה התביעה נדחתה. בשולי הדברים נזכיר כלהלן: א. בתקופת חופשה ללא תשלום (להלן: "חל"ת") חייב המעביד בתשלום דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות (להלן: "דמי ביטוח") בחודשיים המלאים הראשונים. מכאן ואילך חייב העובד לשלם מינימום בעצמו, כולל אם מדובר בעקרת בית נשואה. אם העובד בחל"ת עובד במקום אחר - מעבידו שבחל"ת פטור מתשלום. ב. אם מבוטחת מפסיקה לעבוד בהיותה כבר בהיריון ואינה עובדת במקום אחר, דמי הלידה מחושבים לפי הרבעון שקדם ליום הקובע, קרי - שכרה המלא טרם הפסקת העבודה. ג. חשוב להזכיר את תקנה 2(א) לתקנות הביטוח הלאומי (אמהות), התשי"ד-1954 מכוח סעיף 55 לחוק. כוונת התקנה לפצות יולדת שצמצמה היקף עבודה עקב היותה בהיריון. לדוגמה: מבוטחת עבדה בשני מקומות, וצמצמה מקום עבודה אחד עקב היריון. הבסיס לדמי הלידה יכלול את ההכנסה משני מקומות העבודה ברבע השנה שקדם להפסקת העבודה במקום השני. היולדת חייבת להביא אישור רפואי או אישור מהמעביד שיעידו כי סיבת הצמצום היא ההיריון.
הכותבים - ממיזם הביטוח הלאומי של משרד ארצי, חיבה את אלמקייס פתרונות מיסוי בע"מ עם רו"ח אורנה צח (גלרט)
![](http://img.bizportal.co.il/giflib/news/hashavim.jpg)