זכויותיו של העובד הבוחר

יום הבחירות לכנסת, הנחשב ליום חגה של הדמוקרטיה, הוא יום שבתון לכלל העובדים במשק למעט עובדים שמועסקים בשירותי תחבורה או בשירותים אחרים שוועדת הבחירות המרכזית תקבע שיפעלו כסדרם (שירותים אלה כוללים, בין היתר, חניונים ותחנות דלק; מסעדות ובתי קפה; בתי מלון; חנויות לממכר מזון בין השעות 6:00 בבוקר עד 12:00 בצהריים; עיתונות, רדיו וטלוויזיה; שירותים רפואיים ושירותים נוספים). בשירותים אלה תינתן לעובדים אפשרות להצביע. ביום זה לא ניתן לחייב עובד לעבוד אלא אם הוא מועסק בשירותים שנקבע לגביהם כי יפעלו כסדרם. עובד שלא עבד ביום השבתון יהיה זכאי לתשלום שכרו הרגיל אם עבד אצל מעבידו 14 ימים רצופים לפחות (ובכללם ימי מנוחה שבועיים) סמוך ליום הבחירות. מקובל לשלם לעובדים שיועסקו ביום הבחירות שכר בגובה 200% מהשכר הרגיל או לחלופין שכר רגיל ונוסף על כך שעות חופשה כמספר שעות העבודה בפועל ביום הבחירות, זאת בעקבות נוהג שהשתרש במשק. נוהג זה מבוסס על פסיקת בית הדין האזורי לעבודה, חוזר התאחדות התעשיינים, הוראות התקשי"ר לגבי עובדי מדינה והנחיית יו"ר ועדת הבחירות בעבר. יצוין כי ייתכנו מגזרים שבהם יוסכם על שכר גבוה יותר. ואם כבר מדברים על בחירות, אי אפשר להתעלם מידיעה שפורסמה לאחרונה על השימוע שנערך למנהל בית ספר שכתב מאמר דעה ב"הארץ" ובו הביע את דעותיו הפוליטיות. השאלה אם ראוי שדמות חינוכית תביע את עמדתה הפוליטית בגלוי היא שאלה בעלת פנים ערכיים, תרבותיים וחברתיים. לעומת זאת, אי אפשר להתעלם מכך שבמסגרת הנורמות החלות על עובדים בשירות המדינה נקבע מפורשות בחוק האיסור לקיים תעמולה מפלגתית. נוסף על כך חשוב לדעת כי מהוראות חוק שוויון הזדמנויות בעבודה עולה כי תעמולת בחירות שעושה המעביד יכולה ליצור אצל עובדים שהשקפתם הפוליטית והשתייכותם המפלגתית שונה משל המעביד, חשש או חשד בדבר הפלייתם לרעה בשל כך, ולחשוף את המעביד לתביעות עתידיות שיוגשו נגדו בטענת הפליה על רקע השתייכות מפלגתית. לפיכך נראה כי גם במקומות עבודה פרטיים המעביד אינו רשאי לערוך תעמולת בחירות במקום העבודה. לסיכום, חשוב לזכור שמטרת יום השבתון היא להצביע... כי מי שמצביע משפיע!

(*) הכותבת - מנהלת "כל עובד", מרכז המידע בדיני עבודה של "חשבים-HPS"