חובת תשלום מע"מ למלכ"ר המקבל שירותים מעוסק פטור
מלכ"ר מקבל שירותים מעוסק פטור הנותן הרצאות, אשר עיקר הכנסתו אינו ממשכורת. האם המלכ"ר מחויב לשלם מע"מ במקרה זה?
שאלה: ------------ השאלה: מלכ"ר מקבל שירותים מעוסק פטור הנותן הרצאות, אשר עיקר הכנסתו אינו ממשכורת. האם המלכ"ר מחויב לשלם מע"מ במקרה זה? תשובה: ------------ "עוסק פטור" הוא סיווג שהוסף בתיקון 23 לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975 (להלן: "החוק") לאחר ביטול הסיווג "עוסק זעיר". עוסק פטור הוא מי שהמחזור השנתי שלו אינו גבוה מ-70,605 ש"ח (הסכום היה אמור לעמוד על סך 100,000 ש"ח החל ב-1.1.2012, אולם החלטה זו אינה מיושמת). עוסק פטור אינו זכאי לניכוי תשומות על פי סעיף 41 לחוק, אך הוא פטור ממע"מ וכן מהגשת דיווחי מע"מ חודשיים כאמור בתקנה 22 לתקנות מס ערך מוסף, התשל"ו-1976 (להלן: "התקנות"). נציין כי בין חובותיו של עוסק פטור קיימת חובת דיווח שנתית עד 31 בינואר בכל שנה, שבה מצהיר העוסק הפטור על מחזור עסקאותיו בשנת המס אשר חלפה. מקור החיוב במע"מ מצביע על הגופים אשר בקבלם שירות ייווצר חיוב במע"מ כמפורט בתקנה 6א(א) לתקנות - "חיוב מקבל שירות בתשלום המס", כלהלן: "עוסק, מלכ"ר או מוסד כספי שקיבלו שירות מן המפורטים להלן ממי שעיקר הכנסתו ממשכורת, גימלה או קיצבה, יהיו חייבים בתשלום המס בשל השירות, זולת אם קיבלו חשבונית מס מנותן השירות". כוונת המחוקק אינה בהכרח לקבלת שירות מעוסק פטור, אלא לקבלת שירות בכלל ובעיקר משכיר, מגמלאי או מקצבאי. יש לזכור כי ממילא רשימת בעלי העיסוקים והמקצועות החייבים להירשם כעוסקים מורשים, ללא קשר לגובה מחזור העסקאות השנתי ואף אם הוא נמוך ממחזור עוסק פטור, כוללת בין היתר בעלי מקצועות חופשיים או כלשון תקנה 6א(2) לתקנות: "שירותים של בעלי מקצועות אלה: אגרונום, אדריכל, הנדסאי, חוקר פרטי, טוען רבני, טכנאי, טכנאי שיניים, יועץ לארגון, יועץ לניהול, יועץ מדעי, יועץ מס, כלכלן, מהנדס, מודד, מנהל חשבונות, מתורגמן, סוכן ביטוח, עורך דין, רואה חשבון, שמאי, בעל מעבדה כימית או רפואית, רופא, פסיכולוג, פיזיותרפיסט, רופא וטרינר, רופא שיניים או מרפא שיניים". תקנה 6א(1) לתקנות כוללת רשימה כדלקמן: "מופע אמנותי, לרבות הנחיה במופע; בניית תפאורה או הכנתה; הכנת מבחנים, בדיקתם וכן ניהול מבחנים או פיקוח עליהם; הרצאה, הוראה, הדרכה, תרגול או השתתפות במופע שאינו מופע אמנותי; כתבנות או קצרנות; תרגום בכתב או בעל פה; כתיבה או עריכה; פישור, כהגדרתו בסעיף 79ג לחוק בתי משפט (נוסח משולב), התשמ"ד-1984 או חברות בועדות שהוקמו על פי דין". מכאן עולה כי במקרה של בעלי מקצוע המפורטים בתקנה 6א(2) לתקנות, לא תעלה שאלת החשבונית - אלא רק במקרה של השירותים מכוח תקנה 6א(1) לתקנות. כדי לפתור את המצב הנוצר כאשר נותן השירות אינו רשום כעוסק והשירות שהוא נותן אינו עיסוק מהותי שלו, נקבעה האפשרות בתקנה 6א(ב) לתקנות כדלהלן: "לא הוציא נותן השירות חשבונית מס כאמור, יתן למקבל השירות הצהרה כי עיקר הכנסתו הוא ממשכורת, גימלה או קיצבה; לא נתן הצהרה כאמור, לא יהיה בכך כדי לפטור את מקבל השירות מחובת תשלום המס לפי תקנת משנה (א)". מכל האמור עולה כי גם אם נותן השירות לא נתן הצהרה בעניין "עיקר הכנסותיו", חובת תשלום המס חלה על מקבל השירות. לצורך כך אף נקבעו הוראות דיווח לכל אחד ממקבלי השירות - עוסק, מלכ"ר או מוסד כספי. באשר לנותן השירות עצמו, אם הוא נותן שירותים באופן קבוע - ממילא הוא ייכנס לגדר הסיווג שאליו הוא שייך, ויחולו עליו החובות שבדין לעניין סיווג זה. המשיב - מחבר הספר "מס ערך מוסף - החוק וההלכה"
התשובות אינן מהוות תחליף לייעוץ משפטי, ואין המומחים המשיבים או המערכת אחראים לתוצאות השימוש בהן