דחיית ערעור בעניין שימוש בחשבוניות שלא הוצאו כדין

תקציר ע"מ 11173/10 יעקב פאר נ' מע"מ חיפה

בית המשפט המחוזי בחיפה דחה ערעור שעניינו שימוש בחשבוניות שלא הוצאו כדין. השאלה המשפטית והרקע העובדתי המערער רשום ברשויות מע"מ כעוסק במסחר במתכות. בתקופה הרלוונטית הועסק המערער כשכיר בחברת נ.מ.א מתכות בע"מ, חברה בשליטתו ובניהולו של מר מועין נעימה. המערער טוען כי בד בבד עם עבודתו כשכיר בחברת נ.מ.א הוא עסק באופן אישי בסחר במתכות, כלומר ברכישת מתכות ובמכירתן. את המתכות נהג לרכוש באופן אישי מפנחס גלאם ז"ל ובנו ניסים גלאם. בשלב מאוחר יותר החלו הנישומים האמורים לפעול באמצעות חברה. בתקופה הרלוונטית רכש המערער את המתכות ממר ניסים גלאם אשר פעל באמצעות חברת ג.נ.ה.ג.נ. מסחר כללי בע"מ, ומכר את המתכות לחברת נ.מ.א וחלק קטן (אחוזים בודדים) גם לסוחרי מתכות אחרים. הערעור מתמקד בשאלה אם המערער ניכה כדין בתקופה האמורה את מס התשומות הכלול בחשבוניות שהוציאה לו חברת ג.נ.ה.ג.נ. מסחר כללי בע"מ, וביתר דיוק אם ביצע המערער עסקאות לרכישת מתכות מהחברה האמורה. לשיטת המשיב, המערער עצמו לא ביצע כל עסקאות עם ג.נ.ה.ג.נ. אלא שימש איש ביניים בין ניסים גלאם לבני משפחת נעימה, אשר תפקידו להסוות את הקשר ביניהם. בעקבות מסקנתו כי המערער לא רכש את המתכות מג.נ.ה.ג.נ, קבע המשיב כי הוא אינו זכאי לנכות את מס התשומות שהיה כלול בחשבוניות שהוציאה לו. מנגד, לשיטת המערער הוא ביצע את כל העסקאות נשוא השומה. לטענתו הוא הכיר את פנחס גלאם ז"ל וניסים גלאם עת פעלו כיחידים, ולאחר מכן באמצעות חברת ג.נ.ה.ג.נ. בטרם ביצוע עסקאות עם החברה קיבל מסמכים המעידים על רישומה כעוסק ועל ניהול הספרים על ידה. בנסיבות אלו טוען המערער כי לא נפל כל פסול בניכוי מס התשומות שהיה כלול בחשבוניות שהוציאה לו ג.נ.ה.ג.נ. דיון דין הערעור להידחות, מכיוון שניכוי מס התשומות אשר היה כלול בחשבוניות שהוציאה חברת ג.נ.ה.ג.נ. למערער נעשה שלא כדין. לפי הפסיקה, כדי לאפשר לעוסק לנכות את מס התשומות הכלול בחשבונית אשר לא הוצאה כדין, תחילה עליו לשכנע כי הייתה עסקה. אם ישכנע כי הייתה עסקה בפועל עליו לשכנע כי העסקה בוצעה עם מוציא החשבונית, כלומר עליו לשכנע בדבר זהות העוסק שעמו התקשר. אם תוכח עסקה אולם יתברר כי ספק התשומות בפועל לא היה מי שהוציא את החשבונית - תיפתח הדלת בפני מבקש הניכוי לנסות ולשכנע כי גם אם החשבונית אינה עומדת במבחן האובייקטיבי, ניתן להכיר בניכוי בשל התקיימות הנסיבות המיוחדות. מהראיות אפשר לסכם ולקבוע כי המערער נכשל בהוכחת זהות העוסק שעמו ביצע את העסקאות, ולא הוכיח כי רכש תשומות כלשהן מג.נ.ה.ג.נ. די בכך כדי לקבוע כי ניכוי מס התשומות הכלול בחשבוניות שהוציאה חברת ג.נ.ה.ג.נ. נעשה שלא כדין. למסקנה דומה ניתן להגיע אם נבחן את זהות הצד האחר לעסקה, דהיינו את זהות רוכש התשומות, שממנה עולה כי המערער עצמו אכן רכש את הסחורות מניסים גלאם או מכל גורם אחר. תוצאה הערעור נדחה, והמערער חויב בהוצאות משפט בסך 15,000 ש"ח.

בבית המשפט המחוזי בחיפה לפני כב' השופט רון סוקול ניתן ב-8.1.2013