לכל עובד יש זכות להיות מיוצג בהליך שימוע

עס"ק 50409-11-12 הסתדרות העובדים הכללית החדשה האגף לאיגוד מקצועי נ' פלאפון תקשורת בע"מ, בבית הדין הארצי לעבודה, ניתן ב - 07.01.13 תקציר פסק הדין מאת המחלקה המשפטית בחודש אוגוסט 2012 החל מהלך התארגנות בחברת פלאפון בע"מ (להלן: "המעסיקה"). האגף להתאגדות עובדים בהסתדרות (להלן: "המבקשת") מינה ועד פעולה. מר סהר (להלן: "העובד") הנו חבר בוועד הפעולה. באוקטובר 2012 נשלח לעובד מכתב זימון לישיבת שימוע שנקבעה על מנת לבחון אפשרות להעברתו מתפקיד מנהל מכירות עסקים לתפקיד איש מכירות. לטענת המבקשת, הכוונה להעביר את מר סהר לתפקיד אחר וזימונו לשימוע באו לעולם אך ורק עקב פעילותו בהתארגנות עובדי המעסיקה. זאת, כחלק מהמהלך הכוחני, המאורגן והשיטתי שמובילה המעסיקה כדי למנוע את התארגנות העובדים. העובד התייצב לשימוע יחד עם בא כוחו, עו"ד מהלשכה המשפטית של המבקשת, ונציג מהמבקשת (להלן:"הנציג"). המעסיקה הודיעה, כי לנוכח העובדה שאין ארגון יציג, ומדובר בשימוע אישי, היא מבקשת שהנציג לא ישתתף בשימוע. העובד ובא כוחו סירבו לבקשה, עמדו על כך שהנציג יהיה נוכח וטענו, כי זכותו של העובד לבחור מי ייצג אותו בשימוע, ללא קשר לשאלה אם המבקשת היא ארגון יציג במעסיקה. לאור המחלוקת, לא התקיים שימוע באותו היום. המעסיקה שלחה מכתב לבא כוחו של העובד בו הודיעה, כי היא החליטה לתת לעובד הזדמנות נוספת, והעמידה בפניו שתי אפשרויות: האחת - להתייצב לישיבת שימוע נוספת ולטעון בה בעצמו או באמצעות בא כוחו. הובהר, כי לא תתאפשר נוכחותו של הנציג בשימוע. השנייה - להעביר התייחסות בכתב לטענות המעסיקה. עוד נכתב, כי אי מסירת התייחסות תתפרש כויתור על מימוש זכות השימוע. העובד לא התייצב לשימוע והמעסיקה הודיעה לו, כי היא החליטה להעבירו לתפקיד איש מכירות ללא פגיעה בשכרו. פסיקת בית הדין האזורי נקבע, כי אין לקבל את טענות המבקשת בדבר חובתה של המעסיקה לאפשר את השתתפותו של הנציג בשימוע מכיוון שבהתאם לפסיקה אין לעובד זכות מוקנית לנוכחות הארגון היציג במהלך השימוע, גם במקומות עבודה מאורגנים, והדברים הם בבחינת קל וחומר מקום שהמבקשת טרם הוכרה כארגון יציג במעסיקה. בית הדין הוסיף, כי הליך השימוע אינו הליך משפטי, ולכן אין חובה ליתן לעובד הזדמנות להבאת עדים ולניהול חקירות על עדותם, אלא מדובר בהגשת חומר בעל פה ובכתב, בהשמעת טענות ובהזדמנות להגיב עליהן. על יסוד קביעות אלה, פסק בית הדין האזורי, כי יש לראות את העובד כמי שויתר על זכותו להישמע, לנוכח העובדה שנעדר במכוון מהשימוע ולא התייצב לשימוע. לפיכך, אין בכך שההחלטה על העברתו של העובד מתפקידו התקבלה ללא שנערך לו שימוע כדי לפגוע בתוקפה. בעניין העברתו של העובד מתפקידו נקבע על סמך הוראות החוק והפסיקה, כי מעורבותו של עובד בפעילות הקשורה להתארגנות או חברותו בוועד עובדים אינה מקנה לו חסינות. כן ציין בית הדין האזורי, כי כאשר מדובר בהעברת עובד מתפקיד לתפקיד בית הדין לא ישים את שיקול דעתו במקום שיקול דעתם של הגורמים המוסמכים, אלא יבחן את אמות המידה, לפיהן נתקבלה ההחלטה, קרי האם התקבלה משיקולים ענייניים, בתום לב ובהגינות, ולאחר שניתנה לעובד זכות הטיעון. בית הדין האזורי שוכנע, כי החלטת המעסיקה להעביר את העובד מתפקידו התקבלה משיקולים מקצועיים. מכאן הערעור.

בית הדין הארצי לא קיבל את קביעתו של בית הדין האזורי וסבר, כי לעובד זכות לדרוש את נוכחותו של הנציג בשימוע, בנוסף וללא קשר לנוכחות בא כוחו. זאת, גם בנסיבות בהן לא שוררים במקום העבודה יחסים קיבוציים, דהיינו מדובר במקום עבודה לא מאורגן. מעמדה ותכליתה של זכות הטיעון נדונו בהרחבה בבית הדין בעבר. נפסק, כי "זכות הטיעון נמנית על זכויות היסוד של שיטתנו המשפטית ומטרתה להביא לידי כך שתתקבל החלטה עניינית, מושכלת ומבוררת, תוך מתן תשומת לב מלאה ומשקל ראוי לעמדותיו ולעניינו של מי שעלול להיפגע מן ההחלטה. זוהי זכותו הראשונית של העובד לדעת מהן הטענות המועלות נגדו או בעניינו ובהתאם ליתן תגובתו להן, להציג את האידך גיסא מנקודת ראותו, ולנסות לשכנע את בעל הסמכות לשנות מדעתו ככל שיש בה לפגוע בזכויותיו". בחינת זכותו של עובד להיות מיוצג בשימוע או מלווה בנציג ארגון עובדים או אדם אחר צריכה להיעשות על רקע מעמדה ותכליתה של זכות הטיעון. מדובר בזכות של העובד, הנובעת מעקרון ההגינות המעוגן בעיקרי הצדק הטבעי ובכללי המשפט המנהלי שתכליתה לאפשר לעובד "למצות את ההזדמנות" להזים את הטענות נגדו או לשכנע את המעסיק לחזור בו מהחלטתו. כדי שעובד יוכל לממש את זכותו היסודית לשימוע ולמצותה, רשאי העובד שלא להתמודד בהליך השימוע לבדו ולבקש, כי יצטרף אליו לשימוע וישתתף בו אדם אחר העשוי לסייע לו בהליך השימוע. כך למשל, ככל שהחלטת המעסיק עלולה לפגוע בזכויותיו הפנסיוניות של העובד, יכול העובד לבקש, כי ישתתף בשימוע יועץ פנסיוני, אשר יוכל להציג למעסיק את השלכות ההחלטה על זכויותיו הפנסיוניות של העובד. עוד יש לזכור, כי מעמד השימוע אינו מעמד קל עבור העובד, במיוחד באותם מקרים בהם מועלות כנגדו טענות חמורות, ובדרך כלל הוא נערך כשהעובד לבדו מול מספר ממלאי תפקידים אצל המעסיק. זכות הליווי בהליך השימוע של שלוח מטעם העובד הנה חלק מזכות הטיעון, לפיכך, גם אם העובד מיוצג על ידי עורך דין בהליך השימוע הוא רשאי לבקש השתתפות אדם נוסף בהליך השימוע. למותר לציין, כי ככל זכות המוקנית לצד ליחסי עבודה, יש להפעילה בתום לב, בהגינות ובסבירות. כך, ברור שאין העובד רשאי לבקש, כי תשתתף בשימוע "סוללה" של עורכי דין ויועצים, אולם כאמור אין להגבילו לייצוג על ידי עורך דין בלבד. נקבע, כי אמנם הליך השימוע אינו הליך משפטי, הכולל זימון עדים וניהול חקירות של העדים. אולם, בשימוע רשאי העובד להעלות את טענותיו, בין בעצמו ובין באמצעות נציגיו, ולכן רשאי היה העובד לבקש, כי הנציג ישתתף בשימוע. לאור הקביעה, כי סירובה של המעסיקה לאפשר לנציג להשתתף בהליך השימוע היה שלא כדין, העובד רשאי היה לסרב להשתתף בשימוע ללא נוכחות הנציג ואין לראות בו כמי שלא התייצב לשימוע או כמי שויתר על זכותו לשימוע. לפיכך, ההחלטה להעביר את העובד מתפקידו נתקבלה ללא שנערך הליך שימוע כמתחייב על פי הפסיקה. בית הדין לא שוכנע שהעברתו של העובד מתפקידו נתקבלה משיקולים מקצועיים ענייניים בלבד. הן לנוכח מהות העניין הנדון בהליך זה והן לנוכח היקף המחלוקת העובדתית בין הצדדים לא ניתן היה להכריע במחלוקת בעניין הסיבה להעברתו של העובד מתפקידו ללא ניהול דיון הוכחות ושמיעת עדויות. כפועל יוצא מכך, קביעת בית הדין האזורי, כי העברתו של העובד מתפקידו נעשתה משיקולים ענייניים ולא בשל מעורבותו בהתארגנות עובדים אינה מעוגנת בתשתית עובדתית מוכחת, ולכן נקבע, כי יש לבטלה. ערעורה של המבקשת התקבל, ובוטלו קביעותיו של בית הדין האזורי לעניין השימוע ולעניין העברת העובד מתפקידו. כמו כן, בית הדין הארצי הורה למעסיקה לקיים הליך שימוע במהלכו יהיה רשאי העובד להיות מיוצג הן על ידי בא כוחו והן על ידי הנציג. במסגרת הליך השימוע יבחנו שני הצדדים "בלב פתוח ובנפש חפצה" אפשרויות שונות, כגון האפשרות להעברתו של העובד בהסכמה לתפקיד אחר, בו יהיה כפוף לממונים אחרים. עד לכניסתה לתוקף של ההחלטה שתתקבל בשימוע העובד יושב לתפקידו הקודם.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה