כאשר מהגר עבודה נפטר ובני משפחתו נכנסים בנעליו כשאירים או תלויים, על ביה"ד להקל על תובעים בבואם להוכיח את תביעתם לתשלום גמלה
עובדות ----------- הורי המנוח (להלן:"המערערים") ז'ונג ז'ילאי ז"ל (להלן: המנוח). המנוח עבד כפועל באתר בנייה בישראל ונפטר כתוצאה מחבלה בראשו במהלך עבודתו. תביעה שהגישו המערערים המתגוררים בסין לגמלה לתלויים בנפגע עבודה בחודש 1/09 נדחתה ע"י המוסד לביטוח לאומי (להלן:"המוסד") מאחר שלא נמצא כי עיקר פרנסתם של המערערים היתה על המנוח ולא נמצא כי אינם מסוגלים לכלכל עצמם. בעקבות הדחייה, הוגשה התביעה לבית הדין האזורי. בכתב התביעה נטען כי במשך שנים טרם יציאת המנוח לישראל, התגוררו המערערים עם המנוח ומשפחתו תחת קורת גג אחת. עיקר פרנסת המערערים היה על המנוח והם לא יכלו לפרנס עצמם בשל גילם והכשרתם היחידה כעובדי כפיים. כמו כן נטען, כי על פי הנוהג בארצם, תפקיד הבן הבכור לתמוך ולפרנס את הוריו בהגיעם לגיל זקנה. ביה"ד האזורי דחה את תביעתם מאחר שנמצא כי המערערים מסוגלים לכלכל עצמם, ומכאן הערעור. המערערים טענו כי בית הדין האזורי הסתמך על נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בישראל לגבי הוצאות תא משפחתי שאינן רלבנטיות לאופי המבנה הכלכלי של התא המשפחתי בסין וכי המוסד לא הביא ראשית ראיה כי המערערים לא היו תלויים במנוח במועד התאונה ולא עשה כל מאמץ לבדוק או לחקור את טענותיהם.
פסק הדין ---------- בית הדין הארצי לעבודה קיבל את הערעור וקבע כי סעיף 130 לחוק הביטוח הלאומי מגדיר מיהם התלויים במבוטח. את עניין התלות בודקים לפי השאלה אם עיקר פרנסתו של פלוני היתה על הנפטר. הפרשנות שניתנה למונח "עיקר" היא - כקרובה יותר ל"כל", כך שאין די במרבית. כאשר נמדדת יכולתו של אדם לכלכל עצמו, אין למדוד זאת לפי "רמת שכרו" או לפי גובה הכנסותיו מעסק או מרכוש, כי אם לפי יכולתו הוא. היותו של אדם בלתי מסוגל הוא פונקציה של מגבלות מפאת גיל או מפאת ליקוי גופני נפשי או שכלי. על המוסד מוטלת החובה לבדוק את התביעה שבפניו. בדיקה זו, יש ותכלול חקירה, קבלת מסמכים נוספים, קבלת עדויות מצדדים מעוניינים וכיו"ב. כל אלו יפים לגבי מי שטוען להיותו תלוי והוא תושב הארץ והם צריכים להיות מיושמים באופן שוויוני גם לגבי מי שהוא אינו תושב הארץ. כלומר, היכולת של המוסד לבצע חקירות לא צריכה להשפיע על מימוש הזכות. ביה"ד עמד על זכות הגישה לערכאות של מהגר עבודה וכפועל יוצא מכך גם מי שבא מכוחו וציין כי יש להקל על מימוש זכויות מהגרי עבודה בתביעותיהם בביה"ד לעבודה, נוכח חולשת מעמדם, דחיקתם לשולי החברה בישראל, זרותם ואי שליטתם בשפה העברית. מול זכות הגישה לערכאות עומד האינטרס הציבורי והפרטי בשמירה על תקינות ההליך השיפוט. האיזון בין זכות הגישה לערכאות לתקינות ההליך השיפוטי חל גם על מהגר עבודה ומי שבא מכוחו. ביה"ד חרג מהכלל לפיו אין מקום בשלב הערעור לאפשר להביא ראיות או להורות על ברור עובדתי נוסף והורה כי התיק יוחזר לביה"ד האזורי כדי לאפשר למערערים להשלים ראיותיהם. במתן אפשרות להשלמות ובירורים יש כדי לממש את זכות הגישה לערכאות של המערערים, שלצורך הוכחת זכאותם נדרשים לגשר בין תרבויות, שפות ותפישות.
(*) הכותבת - עו"ד ב"כל עובד", מרכז המידע בדיני עבודה של "חשבים-HPS"
