בית הדין האזורי לעבודה שלל מעובד שהגיש דיווח שעות כוזב 70% מפיצויי הפיטורים וקבע כי הוא אינו זכאי לתמורת הודעה מוקדמת
עובדות ----------- חברת תשבץ ייעוץ ומידע בע"מ (להלן: "המעבידה") הנה חברה פרטית שעיסוקה בחקירות. אלעד ברעם (להלן: "העובד") היה במועד הגשת התביעה חוקר פרטי במקצועו, בעל רישיון חוקר פרטי. העובד הועסק על ידי המעבידה כ- 7 שנים. לבקשת המעבידה, 3 חודשים לאחר תחילת עבודתו, פתח העובד, לצורך התקשרותו עם המעבידה ועל פי דרישתה, תיק עוסק מורשה. מאז החלה המעבידה לשלם לעובד את התמורה כנגד חשבוניות מס. בין הצדדים לא נערך כל הסכם בכתב. המעבידה מסרה לעובד מכתב הודעה על הפסקת קבלת שירותים ממנו לאלתר, בטענה שביצע מעשי מרמה, הונאה וגניבה, לרבות דיווחי כזב. המעבידה אף נמנעה מתשלום שכרו האחרון של העובד בטענה שהסב לה נזקים שעליה לכמת ולבדוק. העובד הגיש את תביעתו לתשלום פיצוי פיטורים, שכר שקוזז, פדיון חופש, דמי חגים, אי הפרשות לגמל, ושעות נוספות. המעבידה הגישה תביעה שכנגד לתשלום החזר השכר ששולם לעובד בגין דיווחים כוזבים, בסך 264,600 ש"ח.
פסק הדין ---------- שאלת קיום יחסי עובד מעביד -------------------------------- בית הדין בחן את כלל נסיבות המקרה לאור הקווים המנחים שהותוו בפסיקה ובמיוחד בשים לב לכך כי העובד מילא תפקיד מרכזי אצל המעבידה, התייצב לעבודתו בהתאם להנחיות ולשעות העבודה שהכתיבה לו, נדרשה עבודתו האישית, ועבודתו אצלה הייתה בעקרון הכנסתו היחידה, ופסק כי התקיימו יחסי עובד ומעביד בין הצדדים. שאלת השכר הקובע לחישוב הזכויות ----------------------------------------- נקבע, כי המעבידה לא עמדה בנטל להוכיח שאילו הועסק העובד כשכיר היה שכרו נמוך יותר מהתמורה ששולמה לו בפועל ועל כן חישוב זכויות העובד כעובד בוצע על פי התמורה שקיבל בפועל. התביעה לפיצויי פיטורים וחלף הודעה מוקדמת ---------------------------------------------------- בית הדין קיבל את טענת המעבידה, לפיה מעשי ההונאה של העובד הם העומדים בבסיס ההחלטה לסיים את ההתקשרות. בית הדין התבסס על תמליל שיחה שהוגש לבית הדין כראיה ובו אישר העובד כי אכן דיווח, ולא פעם, על שעות עבודה שלא ביצע בפועל. נקבע כי העובדה שהמעבידה בחרה שלא לפטר את כל העובדים שלגביהם התברר כי דיווחו דיווחים כוזבים, אין בה כדי להועיל לעובד בטענותיו או כדי לשנות את המסקנה כי העובד אכן פוטר בשל דיווחיו הכוזבים ומאחר שהפר את האמון שניתן בו כחוקר וכעובד. לאחר ששקל את מכלול השיקולים שנקבעו בפסיקת בית הדין הארצי החליט בית הדין כי בנסיבות שהובילו לפיטורי העובד, יש לשלול 70% מפיצויי הפיטורים המגיעים לו. משהעובד דיווח דיווחים כוזבים בנוגע לשעות עבודתו ובכך מעל באמון המעבידה, נקבע גם כי זו לא היתה מחויבת ליתן לו הודעה מוקדמת לפיטוריו ואין הוא זכאי לתמורתה. תמורה בגין עבודה בשעות נוספות והתביעה שכנגד --------------------------------------------------------- בית הדין קבע, כי אין כלל צורך להידרש לשאלת תחולת חוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א-1951 על עבודתו של העובד, שכן משהוכח שהעובד דיווח דיווחים שאינם משקפים בהכרח את שעות עבודתו, לא ניתן להתבסס עליהם לצורך חישוב שעות עבודה נוספות. על כן, אין לחייב את המעבידה בתשלום בגין שעות נוספות בהתאם לאותם דיווחים. התביעה שכנגד ----------------- הגם שהוכח, כי באופן כללי דיווח העובד מעת לעת דיווחי כזב בנוגע להיקף שעות עבודתו, הרי שלא הוכח מהו המספר המדויק של השעות עליהן דיווח העובד ביתר ולכן נדחתה תביעת המעבידה בגין שכר ששולם לעובד ביתר. ניכוי מהשכר ------------- במסגרת החלטתה של המעבידה שלא לשלם לתובע את שכרו בגין חודש אוגוסט, לא טענה כי דיווחיו לאותו חודש אינם מהימנים אלא כי הדבר נעשה בשל נזק תדמיתי וכספי שגרם לה ואשר טרם כומת. משלא הוכיחה המעבידה מהו הסכום ששולם לעובד ביתר בגין דיווחיו ואף מחקה את הרכיבים שעניינם נזק כספי עתידי, הרי שהעובד זכאי לשכר בגין עבודתו.
(*) הכותב - עו"ד ב"כל עובד", מרכז המידע בדיני עבודה של "חשבים-HPS"
