יתרות חוב של בעלי שליטה שסווגו בשומת החברה כהכנסה חריגה - חויבו בדמי ביטוח

ביום 12 בנובמבר 2012 אישר בית הדין האזורי לעבודה בעניין סידון ובכר (להלן: "היחידים") (ב"ל 5080-09) את קביעת המוסד לביטוח הלאומי (להלן: "המל"ל") בעניין חיובם בדמי ביטוח על פי שומת מס הכנסה שנערכה לחברה בשליטתם, בגין יתרות חובה שהיו להם בה. רקע חקיקתי עד שנת 2007 הכנסה מדיווידנד לבעל שליטה שעבד כשכיר בחברה שבשליטתו הייתה פטורה מדמי ביטוח כאשר הדיווידנד היה נמוך מהמשכורת (כפוף לסכומי ההכנסות האחרות ועל פי התקנות). החל משנת 2008 בעל שליטה בחברה (שאינה חברה משפחתית או בית), פטור לחלוטין מדמי ביטוח על דיווידנד שקיבל מחברה בשליטתו. תמצית עובדות המקרה הרלוונטיות לסוגיה ● בשנת 2007 נערך בין חברה בשליטת היחידים לבין פקיד השומה הסכם שומות לשנת 2005, בגין יתרת חובה שנצברה לשניים בה. יתרת החובה גולמה בשיעור מס של דיווידנד ליחידים, ובהסכם השומות לחברה נכלל סכום מגולם זה כהכנסה חריגה החייבת במס בשיעור 25%. ● בעקבות ביקורת ניכויים של המל"ל בחברה, חויבו היחידים בדמי ביטוח (כהכנסה פסיבית) בגין סכום ההכנסה החריגה כאמור. ● היחידים טענו שיתרות החוב אינן בגדר הכנסה מדיווידנד - הם לא קיבלו דיווידנד מהחברה, החברה מעולם לא הכריזה על דיווידנד ומעולם לא הודיעה למס הכנסה על חלוקת דיווידנד, ולראיה - מי ששילם את המס בגין יתרות החוב היא החברה. אילו היה מדובר בדיווידנד, הוא היה נכנס לשומות האישיות של בעלי השליטה. ● טענה חלופית שהעלו היחידים הייתה כי גם לו אכן היה מדובר בדיווידנד, הרי מכיוון שההכנסה מדיווידנד נמוכה מהשכר - הריהו פטור מדמי ביטוח על פי הוראות התקנות. ● המל"ל טען כי מדובר בדיווידנד, בין השאר בהסתמך על עדות מפקח מס הכנסה שאישר טלפונית למבקרת הניכויים של המל"ל כי אכן מדובר בדיווידנד. כמו כן נטען כי קביעת פקיד השומה חלה גם על החבות בדמי ביטוח. ● לחלופין וככל שתידחה עמדתו, טען המל"ל כי יש לחייב את החברה בתשלום דמי ביטוח בגין ההטבה שניתנה לבעלי המניות. החלטת בית הדין ● ככלל, קביעת פקיד שומה לעניין הכרה בהכנסה מחייבת את המל"ל (למעט בנסיבות חריגות שלא התקיימו במקרה הנדון). ● מגילום יתרות החובה בשיעור מס של 25% ומעדותו של מפקח מס הכנסה עולה כי "מקור החיוב בשומת מס הכנסה הוא בהטבה לבעלי השליטה (שסווגה כדיבידנד)". על כן בדין חויבו היחידים. ● לעניין טענתם החלופית של היחידים קובע בית הדין כלהלן: "לא מדובר בדיבידנד כמשמעותו בחוק החברות, אלא מדובר בהטבה שהוחלט למסות אותה כדיבידנד" [ההדגשה במקור]. השלכות ותובנות ● קיים שיתוף פעולה בין מבקרי המל"ל לבין מפקחי מס הכנסה, וגם שומות של חברות "חשופות" לעיון המל"ל. ● ככל שלא תהא חלוקת דיווידנד "כהלכתה", קיים חשש שסכום זה יחויב בדמי ביטוח. ● ככל שעולה מפסק הדין כי ההכנסה האמורה היא הכנסה פסיבית כלשהי, הרי אם אכן הייתה זו נמוכה מהכנסות השכר כפי שטענו היחידים, לא היה מקום לחייבה בדמי ביטוח כלל על פי הוראת התקנות. ● ככל שעולה מפסק הדין כי ההכנסה האמורה היא הטבה שדינה כדין שכר, הרי היה מקום לחייבה בדמי ביטוח, אך לא בשיעורים של הכנסה פסיבית אלא בשיעורים של שכר (עובד ומעביד). לכך צריכות להיות השלכות גם על גמלאות.

הכותבים - ממיזם הביטוח הלאומי של משרד ארצי, חיבה את אלמקייס פתרונות מיסוי בע"מ עם רו"ח אורנה צח (גלרט)