הספורטבק הקטנה היא מכונית נאה, שמשדרת פרמיום ובעיקר מזוהה מיד כאודי במבט מלפנים. כניסה לתוך תא הנוסעים ממשיכה את הרושם החיובי עם חומרים טובים בדרך כלל – אבל נציין שבנהיגת המבחן נשמעו אי-אלו צרצורים מיותרים. המרווח מלפנים טוב בכל המדדים (עם ראות לא מדהימה החוצה), אבל המושב האחורי צפוף. אז נכון, קל יותר להיכנס אליו מאשר בגרסת שלוש הדלתות, אבל המקום לברכיים גבולי, אפילו ביחס לקטגוריית המיני, לכפות הרגליים צפוף ולא צריך להיות גבוה במיוחד כדי לחכך פדחת בגג. בקיצור, עדיף לאכלס שם ילדים או מבוגרים קומפקטיים, וגם אז עדיף שהנהג לא יהיה גבוה מדי. תא המטען, כמו בגרסה המוכרת, בסדר ולא יותר.
3.
למרות חבילת האבזור והתוספות בתשלום ברכב המבחן, עדיין חסרו לנו שלושה דברים בתא הנוסעים שכבר התרגלנו לראות במכוניות זולות בהרבה – חיבור בלוטות' לנייד (4,000 שקלים), בקרת אקלים (4,600 שקלים) ובקרת שיוט (3,300 שקלים). משמע עוד כ-12,000 שקלים שמביאים את מחיר המכונית לכמעט 200,000 שקלים(!).
4.
1.4 ליטר הוא נפח המנוע ב-A1 שלנו, וזה המנוע היחיד שמוצע בארץ. הוא מספק 122 כ"ס ב-5,000 סל"ד ו-20.4 קג"מ ב-1,500-4,000 סל"ד. הוא מוצע בשידוך לתיבה ידנית 6 הילוכים, או דו-מצמדית 7 הילוכים, כמו ברכב ההדגמה. זו אותה יחידת כוח שמשרתת את גרסת ה-3 דלתות, ותוספת הדלתות לא משנה את התמונה – הוא חזק וחסכוני (12.5 ק"מ לליטר בכל המבחן, ועד 17.5 ק"מ לליטר בשיוט) אבל התיבה לא תמיד חלקה מספיק. המתלים עושים עבודה ממוצעת לכל היותר מבחינת ספיגה, ובמקביל הם מעט רכים מדי כשהקצב עולה, ומאפשרים יותר זוויות גלגול ותנודת מרכב מהרצוי.
5.
אודי A1 ספורטבק היא יחידה מסוגה. אין עוד רכב קטן-יוקרתי-האצ'בק עם חמש דלתות. כך שאם זה בדיוק מה שאתם צריכים – וכנראה יש לא מעט צרכנים כאלו, אם לשפוט על פי נתוני המכירות שמשקפים נתח נאה לספורטבק מתוך סך מכירות ה-A1 – פשוט אין לכם אופציה אחרת. אם נצליח לרגע להתעלם מהמחיר, נראה שמדובר במכונית חמודה אך עם שימושיות לוקה בחסר. אבל אם במילא הספסל האחורי לא שימושי כל כך, אולי עדיף להוריד את הדרישה לדלתות מאחור (או לבחור רכב גדול יותר) ולקבל תמורה עדיפה בהרבה לכסף שלכם, גם בקרב דגמי אודי האחרים.
