על מנכה מס תשומות לנקוט אמצעים סבירים לוודא כי חשבוניות הוצאו כדין
תקציר ע"מ 47310/11 חברת שינוע-אל בע"מ נ' מנהל מע"מ ירושלים
תקציר ע"מ 47310/11 חברת שינוע-אל בע"מ נ' מנהל מע"מ ירושלים
בית המשפט המחוזי בירושלים דחה את ערעורה של חברת שינוע-אל בע"מ (להלן: "המערערת"), הרוכשת פסולת מתכת ומצברים בשטח הרשות הפלסטינית ומוכרת אותם בישראל. המערערת ניכתה מס תשומות מחשבוניות הרשות הפלסטינית (חשבוניות P) שהוצאו לה על ידי ספקיה, עוסקים ברשות הפלסטינית, בסך של כשלושה מיליון ש"ח, אך לטענת מנהל מע"מ (להלן: "המשיב") החשבונית האמורות פיקטיביות ואין להתיר ניכוי מס תשומות בגינן. בית המשפט קבע כי המערערת לא עמדה בנטל ההוכחה שהחשבוניות הוצאו כדין. הרקע העובדתי וטענות הצדדים המערערת רוכשת פסולת מתכת ומצברים בשטחי הרשות הפלסטינית ומביאה אותם לשטח ישראל. המערערת מקבלת מספקיה חשבוניות של הרשות הפלסטינית (חשבוניות P) ומנכה מס תשומות. במהלך חקירה גילה המשיב כמה חשבוניות P פיקטיביות, ואסר על ניכוי מס התשומות. לטענת המערערת, היא נקטה אמצעים סבירים כדי לוודא שהחשבוניות הוצאו כדין. המערערת טוענת כי התקשרה עם ספקיה רק לאחר שמנהלה נפגש עמם באופן אישי, צילם את תעודות הזהות שלהם וחתם עמם על הסכמים. המשיב טוען כי לא ניתן לקבל את טענת המערערת מהסיבות הבאות: במהלך החקירה הודה מנהל המערערת כי לא קיבל את החשבוניות מהספקים עצמם אלא מגורם שלישי מתוך הרשות הפלסטינית; התשלומים לספקים בוצעו במזומן בניגוד לסעיף 47א לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975 ובניגוד להנחיות רו"ח המערערת; חלק מהחשבוניות הודפסו על טפסים מזויפים ולא הוטבעה עליהן חותמת הרשות הפלסטינית; לא הוצגו הסכמים שנחתמו לכאורה בין המערערת לבין ספקיה; וכן בוצעו תשלומים לגורם שלישי ברשות הפלסטינית בעבור פעילות תיווך לא רשמית בין המערערת לבין ספקיה. דיון ככלל, נטל הוכחת תקינות חשבוניות מוטל על עוסק המבקש לנכות מס תשומות (במקרה הנדון המערערת). על פי פסק הדין מ.א.ל.ר.ז. שיווק מתכות (ע"א 4069/03), בבחינת תקינות חשבוניות אין להסתפק במבחן סובייקטיבי שלפיו די באמונה סובייקטיבית של הנישום כי החשבוניות הוצאו כדין, אלא יש להפעיל מבחן אובייקטיבי. על פי הלכת מ.א.ל.ר.ז. ניתן להתיר בחינה סובייקטיבית בלבד על ידי עוסק המנכה מס תשומות - רק כאשר הוכיח העוסק כי נקט אמצעים סבירים לוודא כי החשבונית הוצאה כדין, לרבות אימות החשבונית וזהות העוסק. לנוכח העובדות שהתגלו במהלך החקירה כגון העברת החשבוניות למערערת על ידי גורם שלישי ולא על ידי הספקים, טופסי חשבוניות P מזויפים לרבות כפילות במספרי חשבוניות P, היעדר חותמת הרשות הפלסטינית בגב החשבוניות ותשלום במזומן, קיבל בית המשפט את טענת המשיב כי המערערת לא עמדה בנטל ההוכחה שהחשבוניות הוצאו כדין, כלומר לא ניתן לקבל את טענת המערערת כי עמדה במבחן הסובייקטיבי בבחינת תקינות חשבוניות. תוצאה הערעור נדחה.
בבית המשפט המחוזי בירושלים לפני כב' השופט דוד מינץ ניתן ב-14.3.2013
הכותב - מומחה "חשבים" בתחום המסים