דחיית בקשה לקבלת ערעור על הסף בשל אי גילוי מסמכים בידי רשויות מע"מ

תקציר ע"מ 15415/13 אביבה פרידמן נ' מנהל מע"מ רמלה

בית המשפט המחוזי מרכז דחה בקשה לקבלת ערעור על הסף מהטעם שבמסגרת דיוני השומה גבה המשיב עדויות בקשר לעסקיה של המערערת, וקיבל החלטה בהשגה על סמך העדויות מבלי שנתן למערערת לעיין בעדויות ולטעון בגינן. בית המשפט פסק כי גם אם נפלו פגמים בהליכי השומה, הרי סירובה של המערערת לקבל את הצעותיו של המשיב לתקן את הפגמים באמצעות החזרת ההליך לשלב ההשגה מול גורם אחר - סותרת את ההלכה הנוהגת כיום, שהיא דוקטרינת הבטלות היחסית. השאלה המשפטית והרקע העובדתי המערערת היא מתאמת מחקרים קליניים בעבור חברות תרופות זרות המעוניינות לבצע ניסויים קליניים בתרופות חדשות בישראל. בין המערערת למשיב התגלעה מחלוקת בקשר לאופן סיווג העסקאות שמבצעת המערערת - כחייבות במע"מ בשיעור אפס בגין שירות הניתן לתושב חוץ, או שמא כחייבות בשיעור מע"מ מלא. לאחר הוצאת השומות למערערת התנהלו מספר דיונים בעניינה מול שלטונות מע"מ. בעוד המערערת ממתינה לדיון נוסף בהשגה, קיבל המשיב ביום 9.12.2012 החלטה בדבר דחיית ההשגה. מנימוקי דחיית ההשגה עולה כי ההחלטה נסמכה בעיקר על הודעות שגבה נציג המשיב מגורמים אשר היו בקשר מקצועי עם המערערת. המערערת הביעה תרעומת על כך כי נציג המשיב פעל ללא ידיעתה לגביית הודעות מאנשים שונים אשר היו איתה בקשר במסגרת עבודתה, ולא הודיע לה על גביית ההודעות, לא מסר לה את ההודעות ואף לא קבע דיון שומה נוסף שבמסגרתו תוכל לעיין בהודעות אשר נגבו ולהתייחס לתוכנן בטרם קבלת ההחלטה בדבר דחיית ההשגה. לטענת המערערת, התנהלות המשיב בשלב ההשגה מגיעה לכדי פגם מהותי היורד לשורשו של ההליך השומתי, והיא נוגדת את הפסיקה בדבר זכותו של הפרט לעיין במסמכים המוחזקים אצל הרשות המנהלית אשר שימשו אותה להחלטה בעניינו, כאשר התוצאה היא ביטול ההחלטה המנהלית. לאור האמור, לטענת המערערת יש לקבל את הערעור על הסף. לטענת המשיב, אין באי מסירת העדויות כדי לקבל את הערעור על הסף מבלי לדון כלל בטענות המועלות בו. לאור כללי המשפט המנהלי אין לבטל את ההחלטה בהשגה בשל העובדה שנערכו עם המערערת שני דיונים בהשגה, וכל טענותיה שהועלו גם על כתב נשקלו על ידי המשיב. נוסף על כך, לטענת המשיב במהלך דיוני ההשגה לא ביקשה המערערת לעיין בחומר ולא הגישה בקשה כאמור לגילוי ועיון במסמכים. לאור זאת ובתום לב לא העביר המשיב למערערת את שלוש ההודעות. דיון בית המשפט פסק כי לא נמצא ממש בטענת המערערת שלפיה נפל פגם בעצם גביית העדויות. גביית העדויות היא פעולה לגיטימית ובבחינת חלק מפעולת המנהל. כדי שרשות ציבורית תמלא את תפקידה כהלכה, עליה לדאוג תחילה שכל העובדות והנתונים הנוגעים לעניין יהיו לפניה. באשר לגישה למסמכים, המערערת טוענת כי קמה לה זכות לעיין במסמכים ששימשו בסיס להחלטה בעניינה. מנגד טוען המשיב כי במהלך הדיונים בהשגה לא ביקשה המערערת לעיין בחומר ולא הגישה בקשה לגילוי ועיון במסמכים. בית המשפט פסק כי אכן המערערת לא פנתה למשיב בבקשה לגילוי מסמכים. הלכה היא כי מוטלת על עותר חובה מקדמית לשטוח את בקשותיו לפני הרשות המנהלית המוסמכת טרם פנייה לבית המשפט המוסמך. זאת ועוד, לטענת המערערת היא לא הייתה מודעת להליכי גביית העדות ומשכך לא פנתה במועד המתאים לגילוי המסמכים. דא עקא, דבר לא מנע מהמערערת לפנות למשיב לגילוי המסמכים, וזאת מיד לאחר שנודע לה כי המשיב גבה את ההודעות. אמנם מוטב לו היה המשיב מקיים את חובת הגילוי כבר בשלב ההשגה, אך משהדבר לא נעשה - ניתן לתקן זאת באמצעות זכות העיון החלה גם בהליך השיפוטי של הערעור. יושם אל לב כי התיק דנן מצוי לפני הדיון המקדמי בתיק, ומשכך לא ברור מדוע לא העלתה המערערת בקשה לגילוי המסמכים לקראת דיון זה. לא זו אף זו, המשיב הציע למערערת להחזיר את הדיון לשלב ההשגה בפני גורם אחר. בתגובתה השיבה המערערת כי היא אינה מקבלת את הצעת המשיב להחזיר את ההליך לשלב ההשגה. לטענתה, על רקע חומרת הפגמים בהליך, הפרת זכותה לקבלת המסמכים והפגיעה בזכות הטיעון שלה - אין לאפשר למשיב "מקצה שיפורים" לצורך תיקון התקלות החמורות. נפסק כי מגמה זו של המערערת לסרב להצעתו הנדיבה של המשיב במטרה לתקן את ההליך אף סותרת את ההלכה הנוהגת כיום, שהיא דוקטרינת הבטלות היחסית. דוקטרינה זו אשר החליפה את דוקטרינת הבטלות המוחלטת מקנה לבית המשפט סמכויות רבות שמגמתן ריפוי ההליך ולא בטלותו. התוצאה היא שבנסיבות העניין ובהתחשב בכל המקובץ לרבות דוקטרינת הביטול היחסי, ומשסירבה המערערת לכל הצעה לריפוי ההליך כפי שהציע המשיב - יש לדחות את בקשת המערערת לבטל את השומה נשוא הערעור. תוצאה הבקשה נדחתה. המערערת חויבה בהוצאות משפט בסך 7,500 ש"ח.

בבית המשפט המחוזי מרכז לפני כב' השופט ד"ר א' סטולר ניתן ב-3.4.2013