בית הדין חייב מעביד שהפלה מועמד בגלל מוצאו העדתי בתשלום פיצוי בסך 95,000

העובדות ------------ א.א מוקד 101 בע"מ (להלן: "החברה") פרסמה מודעת דרושים בעיתון יומי. סטודנט ממוצא אתיופי (להלן: "התובע"), שענה לדרישות המודעה פנה לחברה טלפונית וזומן לראיון ביום למחרת. כאשר הגיע התובע למשרדים לווה על ידי המזכירה לחדרו של מנהל החברה (להלן: "המנהל") האחראי על עריכת ראיונות העבודה, המנהל ציין בפני התובע, כי אין כרגע צורך בעובדים חדשים, לא ערך לו ראיון ושלח אותו לדרכו למרות מחאתו של התובע על כך שזומן לשווא. התובע, שסבר כי הסיבה בגינה נדחה על הסף נעוצה במוצאו העדתי, ביקש מחבריו שאינם בני העדה האתיופית להציע את מועמדותם וזאת מתוך הנחה, כי הם יזכו ליחס שונה מהנתבעת. האחרונים אכן זומנו לראיונות ואחת מהם אף התקבלה לעבודה באופן מיידי. עקב כך, הגיש התובע את התביעה וביקש פיצוי עקב הפלייתו בניגוד לחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, התשמ"ח-1988 (להלן: "החוק"). פסק הדין ------------ עקרונות איסור ההפליה מטעמי מוצא וגזע עוגנו בסעיף 2 לחוק. סעיף 9 לחוק העוסק בהיבט הראיתי קובע, כי בתביעה של דורש עבודה בשל הפרת הוראות סעיף 2 לחוק תהא חובת ההוכחה על המעביד, כי לא פעל בניגוד להוראות החוק. סעיף 10 לחוק העוסק בסנקציה שיש להשית על מעביד מפלה קובע את סמכותו של בית הדין לפסוק לזכותו של דורש העבודה כאמור פיצויים אף אם לא נגרם לו נזק של ממון בשיעור שייראה לו בנסיבות העניין. עם זאת, החוק לא הגדיר בדיוק מהי אפליה ומה הם התנאים להתגבשותה של התנהגות מפלה, אולם הפסיקה הגדירה את מהותה של ההתנהגות המפלה כהתנהגות העושה הבחנה בין אנשים או מצבים בלא שיש לכך הצדקה עניינית וכן כהתנהגות הטומנת בחובה השפלה (בג"צ 1268/09 לאה זוזל נ' נציב שירות בתי הסוהר). זאת ועוד בית הדין הארצי לעבודה קבע, כי ה"כוונה" להפלות איננה תנאי הכרחי לצורך הכרה בהתנהגות כהתנהגות מפלה, וכי ניתן להכיר בקיומה על פי מבחן התוצאה גם בהעדר כוונה שכזו (דב"ע נו 3-129 שרון פלוטקין ואח' נ' אחים אייזנברג בע"מ). בית הדין קבע לאור זימונם של חברי התובע לראיון, כי לא הגיוני שבמועד הגעת התובע לראיון לא היה צורך בעובדים. עצם העובדה שהחברה מעסיקה בפועל עובדים אחרים בני המוצא האתיופי, אין בה כשלעצמה כדי לסתור טענה בדבר הפליית עובדים על רקע מוצאם. טענת ההפליה שבפי התובע אינה טענה כללית, היא מבוססת על כך שהנתבעת לקחה בחשבון בהחלטתה את היותו של התובע בן העדה האתיופית באופן שנזקף לחובתו, בין במודע ובין שלא במודע. בית הדין פסק, כי אין חולק שהחברה הפלתה את התובע מחמת מוצאו ופסק לתובע פיצוי של 95,000 ש"ח.

(*) הכותב/ת - עו"ד ב"כל עובד", מרכז המידע בדיני עבודה של "חשבים-HPS"