קיה ריו 1.4 ידנית: מבחן דרכים

דוושה אחת יותר ו-19,000 שקל פחות. זה הדיל שמציעה גרסת ה-1.4 הידנית של הקיה ריו. דיל-קרוקודיל?
ניצן אביבי |

קיה ריו סדאן 1.4 ידנית

קיה ריו לא חדשה במחוזותינו, וכבר ביקרה אצלנו בעבר. גרסת הסדאן שלה אפילו ניצחה את המבחן ההשוואתי מול האחות לבית יונדאי, ה-i25, והדודנית משברולט, הסוניק. את הניצחון היא קטפה אז למרות מנוע קטן יותר, ובזכות איכות עדיפה ותחושה בוגרת יותר. לא הרבה השתנה מאז – מושב הנהג עדיין קשיח מדי, וכך גם הפלסטיקה. מאחור יש מספיק מקום, אבל המושב מעט נמוך מדי. המתלים נוקשים אבל לא מתרסקים על מהמורות... Same same. ההבדל היחיד לעומת המכונית שהתארחה אצלנו במבחן ההוא הוא שהפעם מדובר ברמת האבזור הבסיסית – אין בקרת אקלים, גג שמש, חישוקים קלים או דיבורית מובנית. אה, כן – והיא גם ידנית.
 
לייעוץ חינם עם כתבי הרכב של אוטו על קיה ריו חייג ל-3262* או לחץ כאן

כי זו הסיבה עבורה התכנסנו שוב – היבואנית אירגנה לריו סדאן הידנית מחיר אטרקטיבי, והתחילה לשווק אותה גם לציבור הרחב ולא רק למוניות. בניגוד לגרסת ההאצ'בק הידנית, כאן המנוע הוא בדיוק אותו מנוע 1.4 ליטר עם 109 כ"ס שמוצע בגרסה האוטומטית, ולתיבה הידנית 6 הילוכים. תמורת הנכונות להחליף לבד הילוכים, תזכו להשאיר בחשבון הבנק שלכם לא פחות מ-19,000 שקלים במעמד הקנייה. לא רע. ומכיוון שמכל הבחינות האחרות זה בדיוק אותה קיה ריו שאנו מכירים, אדלג הפעם ברשותכם היישר למערכת ההנעה.
 
 

תיבת ההילוכים מציעה, כאמור, שישה יחסי העברה. מהלך הידית מעט ארוך מדי, ונמצא על הגבול שבין "מוצק" לקשה מדי, אבל אין בעיה "לדפדף" בין ההילוכים. ראש ידית ההילוכים נעים לאחיזה, כך שגם יום עתיר החלפות לא ישאיר אתכם עם יד משוייפת. דוושת המצמד מעט כבדה, ובעלת מהלך ארוך מדי, אולם נקודת השילוב ברורה דיה והשילוב הדרגתי, ואין שום בעיה לצאת מהמקום בצורה מבוקרת – גם בעלייה, בזכות מערכת שמשאירה את הבלמים נעולים לעוד שנייה או שתיים. ההילוכים עצמם מחולקים היטב, ומאפשרים להשאיר את המנוע בתוך התחום החזק שלו אם ממהרים. אם לא ממהרים, אפשר בהחלט להישאר מתחת ל-4,000 סל"ד, שם הוא גם שקט למדי. מהצד השני, אין התחזקות משמעותית בכח כשמטפסים במעלה הסל"ד, ולמרות שהמנוע מייצר שם צליל גרוני נעים למדי, היה חסר לנו קצת פלפל.

ההילוך השישי חוסך כ-500 סל"ד בשיוט, כך ש-100 קמ"ש מתקבלים בערך ב-2700 סל"ד. לא מאוד נמוך, אבל המנוע מרגיש משמעותית פחות עסוק בשישי מאשר בחמישי. במהירויות האלו בולט מאוד רעש הגלגלים החזק (לגבי רעשי רוח קשה לחוות דעה, לאור מזג האוויר בימי המבחן). חבל, כי מלבד זאת הריו היא שייטת נעימה למדי על הכביש המהיר, עם יציבות טובה גם ברוחות צד פראיות או מפגש בשלוליות במהירות גבוהה. החסכון בסל"ד השיוט חוסך לא רק רעש, אלא גם כסף – 15 קילומטר ניפק לנו כל ליטר בנזין בימי המבחן, כשבקטעי שיוט רגועים הצלחנו להפיק מהרכב 18 ק"מ לליטר. מכובד.
 
 

ורגע לפני הסיכום – תא המטען. הוא נראה גדול בהרבה מ-389 הליטרים המוצהרים, אבל פתח הטעינה שלו מעט צר מדי.

אז מה היה לנו – תת-משפחתית שהייתה טובה מספיק כדי לנצח את המבחן מול האחיות מקוריאה. גילוח משמעותי מתג המחיר (מבלי להתפשר על המנוע), ותיבה ידנית שמשפרת את הביצועים וחוסכת דלק – לנו זה נשמע כמו דיל עדיף משמעותית.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה